[בתמונה: מנזר השתקנים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bukvoed. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5]

[לקובץ המאמרים לקראת השנה החדשה, לחצו כאן]

עודכן ב- 21 בספטמבר 2022

אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל.

כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, וקודם לכן על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב.

הוא מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי.

ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל.

משך שנים שימש כמרצה הבית במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

[מקור התמונה משמאל: פייסבוק]

.

*  *  *

בצד הדרך מתל-אביב לירושלים, ליד אתר "יד לשריון בלטרון", נמצא מנזר השתקנים. אפשר לראות את המבנים, אפשר לשמוע את צלילי הפעמונים, אפשר לבקר בחנות המזכרות.

אב המנזר הקודם היה אדם חביב והתיידדנו בקלות. פעם אחת הוא הכניס אותי אל תוך המנזר; והראה לי את אחת מן הספריות, בה מבלה כל נזיר שליש מיומו. בכניסה לספריה ראיתי לוח מודעות ועליו פתק "חדשות". הפתק הקטן סיפר בשני משפטים שבאפריקה פרצה מלחמה בין מדינה אחת למדינה סמוכה.

אותו פתק האיר את עיניי. הנזירים השתקנים לא מדברים עם זרים, פרט לאב המנזר ועוד אחדים המורשים לעשות זאת. לפעמים הם שותקים אפילו בינם לבין עצמם. זה ידוע, אבל באותו פתק היה משהו נוסף: הנזירים הללו משתיקים גם את הקולות העולים מן העולם, נותנים רק למעטים מאוד מן הקולות האלה לחדור אל תוך עולמם.

אני רוצה לאמץ לעצמי את מודל מנזר השתקנים, רוצה לבנות סביב חיי חומות שיחסמו כל רעש מצוי ומיותר. כמעט כל מה שנשמע בפומבי הוא רעש מיותר בעולמי. אני רוצה שהחומות יניחו לעבור מבחוץ פנימה רק מה שיש לו ערך, בעולמי, רק מה שיש לו איכות, לטעמי, רק מה שיש לו משמעות, בעיניי.

[הכרזה: ייצור ידע]

היה מי שאמר "מעולם לא מצאתי לגוף טוב מן השתיקה". אני מפרש את האמירה היפה הזאת בהרחבה: לא רק השתיקה שלי יפה לי, כשהדיבור מיותר, אלא גם שתיקת העולם יפה לי, כשהרעש חסר טעם, חסר ערך, חסר משמעות, מיותר לגמרי. העולם כמו שותק כשאני אוטם את אוזניי מפניו.

אורח החיים השגרתי הרווח הוא הפוך. מי שרוצה בו, יבושם לו. אני מתכוון להסתגר מפני הרעשים שלו ככל האפשר. אפשר להיות אדם הגון, אחראי, תרבותי, בתוך החומות של המנזר, בשתיקה רבה של עצמי, בשתיקה רבה של העולם. שנה טובה, שנה של שלוות הנפש, של פחות רעש, של יותר משמעות, ערך ואיכות.

[לקובץ המאמרים לקראת השנה החדשה, לחצו כאן]