[בתמונה: הטיפול בחיית המחמד מפתחת את הילדים, במישור האישי והחברתי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על רגש – ככוח מניע ומשתק, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 24 באוגוסט 2021

מן המפורסמות הוא, שהקשר עם בעלי חיים תורם להתפתחותם של ילדים. לעיתים קרובות הורים קונים חיית מחמד לילדיהם, מתוך מחשבה שיהיה זה טוב לכלות במערכת השיקולים שלהם את האפשרות שחיית המחמד תסייע לילדיהם להיות אחראיים וחברותיים יותר ותתרום להתפתחות אופיים (אדנבורג וון לית, 2012).

באתרים ארכאולוגיים, מערכות קבורה, ציורי קיר ופסיפסים נמצאות עדויות כי האנושות נהנתה מחברתם של בעלי חיים עוד מהתקופה הפרהיסטורית. עד היום כותבים סופרים ומשוררים רבים על הקשר בין האדם ל"חבריו" בעלי החיים. באגדות עם ומשלים משתמשים בבעלי חיים כסמל ומודל לחיקוי. בתרבויות שונות מבטאים תיאורי בעלי חיים תפיסת עולם אנושית.

מפגש עם בעלי חיים, או פעילות בטבע מספקים מענה לצרכים מגוונים הן עבור אוכלוסייה "רגילה" והן עבור אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. במפגש זה מתעוררת חוויה משמעותית ומיוחדת (גילוץ,2010)

היעזרות בבעלי חיים לטיפול בבני אדם נוסתה לראשונה ב- 1792 בבית מחסה ביורק בבריטניה. בעלי חיים שולבו במערך החיים היום יומי של החוסים, כחלק מן התכנית הסדירה בטיפול בהם.

עם השנים חוקרים ופסיכולוגים עמדו על התרומה שיכול בעל חיים להעניק למטופלים - בעיקר, לילדים - אם זה מבחינת הטלת אחריות, כדי שהילד ידאג סביב השעון לבעל החיים; ואם כדי שבעל חיים יתרום לתחושת הערך העצמי של הילד...

בחמשת העשורים האחרונים פורסמו יותר מ- 600 מאמרים בנושא "טיפול נעזר בעלי חיים". 48.5% מתוכם הינם מחקרים אמפיריים המתמקדים בבחינת הקשר בין הכנסת בעל החיים למפגש הטיפולי ובין תוצאות הטיפול (אלקסרד-לוי, 2016)

מחקרים העוסקים בקשר בין ילדים לבעלי חיים בוחנים את התפתחותם הקוגניטיבית, החברתית והרגשית של ילדים ממגוון אוכלוסיות. מספר מחקרים בחנו את ההשפעה של בעלי חיים בכלל ושל חיות מחמד בפרט על התפתחותם – רגשית והקוגניטיבית של ילדים, הממצאים מצביעים על כך, שלבעלי חיים השפעה חיובית על התפתחות ילדים וכן תפקיד רב חשיבות בתכניות טיפוליות (אדנבורג וון לית, 2012).

הקשר עם בעלי חיים מפתח ילדים...

חיות מסקרנות ילדים. והסקרנות גורמת להם להתקרב לבעלי חיים, ויותר מכך, לרצות להיות בחברתם. סביבת בעלי חיים מהווה "מרחב ביניים" בין המציאות הפנימית לחיצונית; ומאפשרת לילד לחוש ביטחון. הדיאלוג והאינטימיות עם תחושת ההדדיות, מאפשרים להעביר אל בעל החיים פרשנות רגשית ולבנות חוויה של קירבה ושייכות.

ליחס הנרקם בין המטופל ובין בעל החיים תפקיד תמיכתי משום שהחוויות שצובר המטופל, מתורגמות לעולמות התוכן השונים בחייו. מטרת הטיפול היא השגת התפתחות במישור האישי והחברתי; כאשר, הטמעת התכנים הטיפוליים מושגת באמצעות מגע ישיר עם בעל החיים, הטיפול בו, הדרכתו בביצוע תרגילים שונים והשקעה בטיפוחו.

[בתמונה: ההיקשרות לחיות המחמד ולא הבעלות עליהן כשלעצמה, היא הגורם המשפיע יותר על התפקוד חברתי-רגשי של ילדים... ילדה מאכילה עזים מבויתות בחצר ביתה, במושב חרות. התמונה היא נחלת הכלל]

לחיות מחמד עשוי להיות תפקיד מיוחד בהתפתחותם הרגשית של ילדים, ובמיוחד בהתפתחות של הערכה עצמית, אוטונומיות ואמפתיה. למשל, במחקר שנמשך 9 חודשים (Bergesen, 1989) נמצא, שההערכה העצמית של ילדים עלתה בצורה משמעותית כתוצאה משילוב חיות מחמד במסגרת בית הספר.

מחקרים נוספים הוכיחו כי מתבגרים בעלי חיות מחמד קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחני הערכה עצמית בהשוואה למתבגרים שאינם בעלי חיות מחמד. כמו כן, נמצא שיש קשר בין גיל הנבדק להשפעת הבעלות על חיות מחמד על ההערכה העצמית והתפיסה העצמית (אדנבורג, וון לית, 2012).

חוקרים טוענים, שחיות מחמד מגבירות את שכיחותן של אינטראקציות חיוביות בין אנשים, מחזקות רשתות חברתיות ומספקות צרכים חברתיים של ילדים, תוך הגברת רווחתם הפסיכולוגית. מושג מרכזי בתחום הוא המושג "כשירות חברתית", המתייחס למכלול הכישורים החברתיים, הרגשיים, האינטלקטואליים וההתנהגותיים הדרושים לפרט, כדי להצליח להשתלב בחברה (אדנבורג, וון לית, 2012).

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

כיום קיים מגוון גדול של טיפולים רגשיים, אשר משקף עלייה במודעות לצרכים ולקשיים הרגשיים שלנו, כמו גם עלייה בצורך בטיפולים מסוג זה עקב שגרת חיים לחוצה וחשופה לחרדות. קשת הטיפולים הרחבה נעה מטיפול פסיכואנליטי או פסיכותרפי, דרך טיפולים רגשיים הנעזרים בכלי מסוים.

החינוך הטיפולי באמצעות בעלי חיים משתייך לתחום הטיפולים הרגשיים הנעזרים בכלי כלשהו על מנת לתווך בין המטפל למטופל. היתרון המרכזי המייחד את התחום הזה הוא שכלי העזר בו הוא בעל חיים, יצור חי ומגיב. שלא כמו יכולת התגובה של הכלים בשאר תחומי הטיפול, תגובת אמצעי הטיפול בתחום זה היא עצמאית, לא תמיד צפויה, ותורמת להיווצרות מהירה של קשר, במיוחד בין המטופל ל"כלי טיפולי" ודרכו למטפל (צפרירי, 2004)

[בתמונה: רכיבה טיפולית. צילום: מהא וחידי]

יש לציין שההיקשרות לחיות המחמד ולא הבעלות עליהן כשלעצמה, היא הגורם המשפיע יותר על התפקוד חברתי-רגשי של ילדים. עצם לקיחת האחריות על חיית המחמד, הטיפול והדאגה לרווחתה גורמים לילדים ללמוד מניסיונם על חשיבות האמפתיה בתגובה לצרכים ולרגשות של האחר, ומקנים להם דפוסים נכונים של התנהגות פרו – חברתית (סתוי, 2001).

[לאוסף המאמרים על רגש – ככוח מניע ומשתק, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• בלה גילוץ, (2010) פינת חי טיפולית לילדים חולי סרטן כמסייעת לחוסן הנפשי של ילדים ומשפחותיהם בהתמודדות עם מחלת הסרטן – מחקר מעקב, פסיכואקטואליה, עמ' 14-19.
• מאיה סתוי (מתרגמת),(2001), בעלות על חיית מחמד, סוג החיה והתפתחות חברתית רגשית של ילדים, חיות וחברה, גיליונות 14-15.
• עדי צפרירי, חינוך טיפולי באמצעות בעלי חיים" מה זו החיה הזאת ? גלילאו: כתב עת למדה ומחשבה, 69 : עמ' 25-30.
• ניינק אנדנבורג, היין א. וון לית, (2012), השפעת בעלי חיים על התפתחות ילדים, חיות וחברה, גיליון 45.
• תמר אקסלרד לוי, (2016) טיפול בעזרת בעלי חיים: אבני דרך בהתפתחות התחום בארץ ובעולם, חיות וחברה, גיליון 56.