[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי fudowakira0 לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים.

בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

*  *  *

אמשיל לכם משל: ״סולם בעל שלבים רבים עומד לרשותו של הצבעי. השלב העליון בסולם מתגאה על התחתון ואומר: "כמה אני חשוב וגבוה ואתה כזה נמוך ומסכן". שומע זאת הצבעי; וכדי ללמדו לקח, הופך את הסולם.

הנה התהפכו להן היוצרות; ושוב, לא היה לשלב הגאה במה להתרברב...

הנמשל:

מבחינתי, הצבעי במשל - שהפך את הסולם - היא המציאות, המתרחשת סביבנו ובתוכינו: מדינתנו הקטנה ידעה כל כך הרבה מלחמות בשנותיה המעטות, ואנו כבר יודעים בתוכנו, שבכל פעם ש'עלה האף'; וצה"ל הניף את דגל האָרוֹגַנְטִיּוּת, הגַּאַווְתָנוּת, גַּבְהוּת הלֵב, גבְהוּת הרוּחַ, ההִתְרַבְרְבוּת וזְחִיחוּת הדַּעַת, ידענו מפלה!"

הסרטון של דובר צה"ל

ב- 29 בספטמבר 2019, פרסם דובר צה"ל סרטון שזכה לתפוצה ויראלית, בשם: "מאחורי הקלעים של פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה בהובלת איראן" (ראו למטה).

ניתן להבין מהסרטון הזה, שצה״ל מבין שאין לו פתרון כיצד לעצור את התהליך של התחמשות החיזבאלה בטילים מדויקים. כל שהוא יכול זה לעכב אותו מעט. לכן, הוא פונה לקהילה הבין לאומית לעזרה, בעצירת פיתוח הטילים בלבנון (הייתי מכנה זאת 'מצחיק' אלמלא היה מדובר בסוגיה גורלית כל כל לגורלנו, שהרי ההיסטוריה בכלל - וגם זו שלנו - מלמדת, שאין לסמוך על הקהילה הבן לאומית...).

צה״ל גם בחר להעביר איום מרומז לממשלת לבנון על אחריותה על הנעשה בשטחה; ושכלכלתה ואזרחיה יפגעו קשה, במידה וחיזבאללה ישגר את הטילים על ישראל.

אבל, מה שצה״ל לא אומר לאזרחי ישראל הוא...

מה שצה"ל לא אומר בסרטון הוא, שגוש דן ואזור חיפה והקריות - שבהם מרוכזים רוב אוכלוסיית מדינת ישראל; רוב התעשיות והמרכז הכלכלי והתשתיתי של מדינת ישראל - גם הוא יפגע קשה מאוד; לא רק מהירי של החיזבאללה, אלא גם מהירי של חמאס מעזה, של השיעים מעיראק, ושל האיראנים עצמם; והחורבן והאבדות שלנו יהיו קשים מנשוא.

כך שהאיום על ממשלת לבנון הוא איום סרק שאין בכוחו לעצור את ירי הטילים על ישראל , זה לא תלוי בממשלת לבנון זה תלוי אך ורק בהחלטת האיראנים (ראו ולמדו מהתקפת האיראנים על הנפט הסעודי - המהווה, בעצם, ניסוי כלים לתקיפה ה'אמתית' על ישראל, כאשר הם מצפצפים על ארה״ב ועל כל העולם!).

לכן - במקום לעסוק באיומים מרומזים - צריך לעסוק בבניית יכולת אמתית של ישראל לעצור את איום הטילים של האויב, ולטפל בכשלים החמורים הפוגעים במוכנותו של בצבא היבשה למלחמה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ArtTower לאתר Pixabay]

מה שהתרחש בעשר השנים האחרונות בישראל, זו אוזלת יד של המנהיגות הביטחונית והמדינית - מהחמורות שהכרתי מאז קום המדינה:

• העדר תפיסת בטחון תקפה ורלוונטית;
• קריאה לא נכונה של האיומים המתפתחים סביב ישראל;
• תרבות ארגונית קלוקלת בצה״ל;
• זלזול באויב;
• רשלנות וחוסר משמעת;
• אבדן המקצועיות בנושאים רבים;
• יוהרה;
• דברי רהב ודעיכה של צבא היבשה בעיקר ביחידות המילואים שהם עיקר הכוח היבשתי;
• הזנחה מוחלטת של העורף הישראלי, שיהיה - במלחמה הבאה - לזירה המרכזית. העורף, בעשר שנים האחרונות, לא הוכנס לתכניות הרב שנתיות של הצבא והממשלה. זאת, תוך התעלמות מוחלטת מכך, שכל יום יפלו על העורף הישראלי בין 2000-1500 טילים; ביניהם טילים כבדים עם ראשי נפץ של מאות ק״ג; שיעשו נזקים בנפש וברכוש, שמעולם לא חווינו.

הביזיון התמשך של 'תא הכתבים הצבאיים'

גם התקשורת, ברובה, בחרה בקשר של שתיקה ולא פרסמה לציבור את האמת העירומה, שמא יבולע להם. קוראים לזה תא הכתבים של דובר צה״ל. פרשן צבאי שחוצה את 'הקו האדום' בביקורת על צה״ל, לא מקבל חומר מדובר צה״ל; בהבדל משאר חבריו; ובוודאי לא יכול לבצע כתבות מצולמות בתוך בסיסי צה״ל. קוראים לזה 'יבוש'. עקב כך, רבים מהפרשנים הצבאיים (לשמחתי, לא כולם...) הופכים בעצמם לדוברי צה״ל בתקשורת הכתובה, בערוצי התקשורת השונים, ברדיו ובערוצי הטלביזיה; ולא מציגים לעם ישראל את המציאות, כפי שהיא באמת.

בעבר, עם קום המדינה, הייתה 'אמנות מגויסת'. על אותו משקל אפשר לומר שהיום, יש פרשנות צבאית מגויסת, שמבוססת על תן וקח:

• אם תסקר חיובי תקבל יותר חומר וכתבות ביחידות צה״ל;
• אם תסקר שלילי תהיה ממודר.

אני מקווה שדובר צה״ל החדש ישנה את הכיוון; ויבין, שהעיסוק בדימוי, על חשבון המהות, פוגע באמינות הדיווח שלו עצמו; ורק מזיק לצה״ל. רק לאחרונה שמע עם ישראל את הסבריו של דובר צה״ל הקודם על נטישת שלושה נגמ"שים וטרקטור ליד הגבול הלבנוני, כמו גם את הסבריו על כניסתה וסיקורה של כתבת ערבייה למחנה נטוש שנשאר עם ציוד צבאי כולל נגמ"שים, ועל רכב שנפגע ליד הגבול הלבנוני שנסע בניגוד לפקודות, כאשר במקום להודות בתקלות, הוא מסביר לעם ישראל שהכל כשורה ואין שום בעיה...

[למאמרו של האלוף יצחק בריק: 'מפקירים ומסתתרים מאחורי גבו של דובר צה”ל', לחצו כאן] [למאמרו של אלעד רזניק: 'מה קורה למוסד דובר צה”ל?', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• יצחק בריק (2019), מפקירים ומסתתרים מאחורי גבו של דובר צה”ל, ייצור ידע, 31/7/19.
• אלעד רזניק (2018), מה קורה למוסד דובר צה”ל, ייצור ידע, 28/9/18.