[בתמונה: טילי נ"מ מצריים במלחמת יום כיפור. המקור: העיתונות המצרית]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

המאמר ניכתב לציון 46 שנים למלחמה הקשה ורבת האבדות והנפגעים שנאלצנו לעבור ב 1973.

כך אז, כך היום, כך בעתיד. מי שלא מתמודדים נכון עם הטכנולוגיה הצבאית העדכנית, שבה מצטייד האויב, מפקירים את הביטחון וגורמים לציבור לשלם מחיר יקר מאוד ומיותר.

הציבור וגם מרבית העוסקים בביטחון סבורים שהבעיה העיקרית במלחמת יום הכיפורים הייתה ההפתעה. היא זו שתפסה אותנו לא מוכנים, אחרת... אם רק היינו יודעים את המועד, נניח בהתרעה של שבוע... יודעים בוודאות כמעט מלאה את המועד המדויק לפרוץ המלחמה...

או אז ודאי שהיינו מגייסים כוח בהיקף של כ 2 אוגדות מילואים. חטיבת טנקים אחת הייתה מספיקה לתגבר את הכוח ברמת הגולן, עוד אחת את הכוחות בתעלה. ואם בנוסף, גם חיל האוויר היה מבצע מתקפת מנע, כך הם משוכנעים, ודאי שהיינו "שוברים להם את העצמות". הערבים לא היו מצליחים כלל לחצות את התעלה ולפלוש לרמת הגולן.

[בתמונה: אם רק היינו יודעים מראש... כרזת ניצחון מצרית במלחמת יום כיפור... המקור: העיתונות המצרית]

ובכן הם טועים ובגדול!

ההפתעה היא רק הגורם משני בחשיבותו למס' הנפגעים הרב. להערכתי גם ללא הפתעה מוחלטת היינו מתקשים מאוד במערכה וסופגים אבדות כבדות, בייחוד בחזית המצרית. הגורם מס' 1, להערכתי, שאחראי ליותר מ- 1000 הרוגים, הוא הכשל והמחדל הטכנולוגי של צה"ל, מערכת הביטחון, והדרג המדיני שהיה אמור לפקח עליהם.

הדברים היו ידועים אז לחיל האויר ש- 5 מטוסי פנטום שלו הופלו מאש טילי הנ"מ ערב הפסקת האש ב 1970 (3 שנים בהם החיל כשל במציאת מענה סביר).

המודיעין והמטה הכללי ידעו גם ידעו אודות התעצמות צבא מצריים באלפי טילי נ"ט. ידעו ולא חיפשו מענה טכנולוגי. זלזלו בטילי הנ"ט, ולא הבינו כי כמות גדולה שלהם היא זו שהופכת את האמל"ח הזה ליעיל. שר הביטחון, הרמטכ"ל והאלופים, סברו אז שהמלחמה הבאה תהיה סוג של חזרה על מלחמת ששת הימים.

הסבר

ברית המועצות של אז הבינה כבר לקראת סוף מלחמת ההתשה ב 1970 כי נקודות החוזקה הצבאית שלנו היא בחילות האוויר והשריון; בשילוב של לוחמים מצוינים - בעלי כושר אלתור, עדיף ובגדול, על הלוחם הערבי; וכלים עדיפים טכנולוגית(במקצת) אנו שולטים בשדה הקרב ומנצחים את המלחמה.

[בתמונה: מטוס פנטום של חיל האוויר... הגורם שאחראי ליותר מ 1000 הרוגים הוא הכשל והמחדל הטכנולוגי. הדברים היו ידועים אז לחיל האוויר, ש- 5 מטוסי פנטום שלו הופלו מאש טילי הנ"מ, ערב הפסקת האש ב- 1970 (3 שנים, שבהם החיל כשל במציאת מענה סביר). מקור התמונה: אתר צה"ל]

הפתרון שגובש ע"י הסובייטים כדי לנטרל את עוצמת המטוסים והטנקים שלנו היה כפול.

האחד, בניית מערך סוללות טילי נ"מ גדול, מערך שיש לו יכולת חיפוי הדדית: המערך הורכב מ- 3 סוגי טילים, שמיועדים ליירוט מטוסים בגבהים שונים, ותותחי נ"מ ומוקם לאורך קווי החזית בתעלת סואץ וברמת הגולן. כך נוטרל ובהצלחה רבה חיל האוויר שלנו; שהיה - אז כמו גם היום - הבסיס (בזכות עליונותו האווירית על חילות האוויר הערביים), שעליו בנו הממשלה, צה"ל ועם ישראל. כולם היו בטוחים ביכולתנו להשיג ניצחון מהיר ומוחץ על מצריים וסוריה.

כך באמצעות שיתוק כמעט מלא של הסיוע האווירי הקרוב לכוחות היבשה נוטרלו קשות השריון והטנקים שלנו בחזית הדרום. זאת, עד לפריצה של צה"ל לגדה המצרית של התעלה; וחיסול מקצת סוללות טילי הנ"מ ע"י כוחות הקרקע שהתקרבו אליהם. אז התאפשר לחיל האוויר לקפל את מערך סוללות הנ"מ המצרי.

השני, מערך הנ"ט: החי"ר המצרי אומן וחומש, מאז שנת 1970, בעשרות אלפי טילי סאגר ורקטות rpg. כך, הוא בלם עד לסוף המלחמה את התקדמותם של הטנקים שלנו ופגע במרביתם. מאות טנקים שלנו הושמדו, אלפי טנקיסטים ולוחמים אחרים שלנו נפגעו כתוצאה של ההפעלה המסיבית של טילי הנ"ט.

שטחים נרחבים שכבשו המצרים בשטחנו, בסמוך לתעלה, לא נכבשו בחזרה, עד סוף המלחמה, מכיוון שלא ניתן היה לפרוץ באמצעות הטנקים את חומות ההגנה של טילי הנ"מ והנ"ט.

[גשר מצרי על תעלת סואץ במהלך מלחמת יום כיפור. בקצה התמונה ניתן לראות את הסוללה הפרוצה, שהייתה צריכה למנוע העברה של ציוד כבד... התמונה היא נחלת הכלל]

למזלנו הסורים עדיין לא הספיקו ב- 1973 להצטייד בכמות משמעותית של טילי נ"ט אחרת, אינני בטוח, כלל, שהיינו מצליחים להדוף אותם.

לצערי, אחרי שהפקנו לקחים לגבי הכשלים הנ"ל - לקחים שהגיעו למיצוי טוב במלחמת לבנון הראשונה - היום, שוב אנחנו מצויים בפני שוקת טכנולוגית צבאית שבורה.

לצערי הוכח שוב בימים האחרונים כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה. האויב האיראני והמליציות הסרות למרותו השיגו עלינו יתרונות טכנולוגים רבי עוצמה, יתרונות שודאי שימומשו במלחמה הקרובה.