[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 3D_Maennchen לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מערכת הביטחון סוערת כמרקחה... יש רגעים ש'האסימון סוף סוף נופל' והמציאות הקשה נוחתת בכל כובד משקלה... כזה היה הבוקר שלאחר תקיפת בתי הזיקוק בסעודיה. 

עתה ברור עתה שפני האיראנים למלחמה בזמן הקרוב; ולא למלחמה מהסוג שאליו הורגלנו. זוהי מלחמה שטרם הייתה כמוה. מלחמה על כל הקופה (שלנו...).

האיראנים ביצעו 'ניסוי כלים' כפול, בתקיפת בתי הזיקוק בסעודיה:

• האחד, הם ניסו 'על חם' את אפקטיביות טילי השיוט שלהם מסוג 'סומאר', ויכולתם להתגבר על מערכות ההגנה המערביות. חלק זה הוכתר בהצלחה מלאה. אין היום למערב דרך לעצור מתקפה נחושה של טילי תקיפה; ואת העובדה הזו מבינים הן במדינות המערב והן באיראן, ברוסיה וגם בסין.
• השני הם בדקו על גבם של הסעודים את אפקטיביות העמימות. מסתבר שכשמשמרות המהפכה חוצים בסתר את הגבול האיראני בחסות מיליציית "המתקומיים" השיעית- העיראקית של מוקטדעה צדר, מרוקנים את טיליהם לכיוון המטרה וחוזרים הביתה, העמימות מאפשרת לסעודים ולאמריקנים - הפוחדים מעימות - שלא להגיב.

בעוד עם ישראל ופרשניו עדיין עסוקים עדיין בתוצאות הבחירות, נחשפו קברניטיה, בן לילה, לכישלון הקונספציה שלהם. ברגע אחד נחשפה לעיניהם נחיתותה האסטרטגית של ישראל ופגיעותה הרבה; לאחר שאיבדה סופית את יתרונה האסטרטגי במרחב, והיא ניצבת מול האיום האיראני במערומיה; כתוצאה מהמחדל ומההזנחה העצומים של העשור האחרון, בהבנת שדה הקרב העתידי, ובהכנות לקראתו.

נחמה כלשהי הם יכולים למצוא בעובדה, שהתקיפה האיראנית מאפשרת להם לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפסו; ולהתחיל לתקן במהירות את שקלקלו ובזבזו והזניחו, בטיפשות כה גדולה: מערך לייזר להגנה על שמי ישראל מחד גיסא; ומערך גדול של טילי תקיפה מאידך גיסא...

[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן]

אז מתי תוקפים את ישראל?

עדיין לא. הסיבה לכך משולשת:

• הגבול הישראלי רחוק מידי כדי לבצע את 'התרגיל הסעודי'; לחצות בסתר את הגבול לעיראק; לירות; ולחזור הביתה בשקט. המשמעות היא שהאיראנים צריכים להמתין להגדלת הטווח של הטילים (תהליך של שיפור טכנולוגי שייקח שנים ספורות);
• לא כל שדות התעופה הישראלים נמצאים עדיין בטווח אפקטיבי של הטילים; ולכן, תגובת ישראל תהיה נשכנית וכואבת מאוד; ושוב, כדאי להמתין.
• פרויקט הדיוק של הטילים מתקתק; ולמרות ההפרעות הישראליות, הזמן פועל בינתיים לטובתם.

אז ייקח עוד שנה וחצי שנתיים. מה בוער?

[טיל הסומר האיראני שעבר את טבילת האש הסעודית בהצלחה רבה... המקור: התקשורת האיראנית]

ובינתיים, ראשי מערכת הביטחון נחושים עתה לנצל את פסק הזמן הזה. הם נפגשו עם בנימין נתניהו היום, לפני טקס ההשבעה בכנסת, והגישו לו (על גבנו כמובן... אלא מה?) את החשבון הכספי של מחדליהם בעשור האחרון: את הצורך להוציא כסף רב כדי לסגור במשהו את הפער שיצרה מערכת הביטחון - באיוולתה - בעשור זה.

נתניהו, כפוליטיקאי מיומן, מיהר לעשות בכך שימוש בנאומו בכנסת, והפרשנים הפוליטיים - השבויים עדיין בעיסוק בבחירות ובתוצאותיהן - מיהרו להתייחס לדבריו בספקנות. חלקם אף בביטול; ופטרו אותם כתרגיל פוליטי.

אבל זה שנתניהו עושה בדברים שימוש פוליטי לא אומר שהוא איננו צודק. משוחרר ממסרי הבחירות (נתניהו פוליטיקאי מפוקח; וברור לו שהסיכוי שיתקיימו בחירות נוספות בהובלתו, קלוש...) סיפר נתניהו לאומה את האמת. הוא בעצם, הכין אותה לראשונה למלחמה הקרובה, ולמה שמתחייב מכולנו לקראתה.

הנה הדברים הרלוונטיים מתומללים מנאומו בפתיחת הכנסת ה- 22 היום:

"... אנחנו עומדים בפני אתגר ביטחוני ענק, שגדל והולך משבוע לשבוע ומתעצם בחודשיים האחרונים; ובמיוחד, בשבועיים האחרונים. זה לא ספין, זו לו גחמה, זה לא 'נתניהו מנסה להפחיד אותנו'.

[בתמונה: מחיר ההזנחה... הלוואי שזה ייגמר רק בכסף... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

מי שיודע את הפרטים יודע עד כמה הדברים האלה נכונים; וכל מי שעיניו בראשו רואה שאיראן הולכת ומתחמשת, הולכת ומתחזקת. התעוזה והחוצפה שלה הולכים וגוברים. היא תוקפת את נתיבי השיט הבינלאומיים; היא תוקפת את חצי האי הערבי. היא תוקפת בכל מקום. היא שולחת שליחי טרור לכל מקום. והיא גם תוקפת ישירות כלי טיס של ארצות הברית; ועכשיו, את שדות הנפט של סעודיה. והיא אומרת - בצורה הכי ברורה - זה מה שהגנרלים שלהם אמרו, כולל לפני יומיים: "ישראל תעלם!". הם מאמינים בזה; הם חותרים לזה; ואנחנו צריכים לקחת אותם במלוא הרצינות.

והמציאות הזו מחייבת אותנו להתעצם ולהתחמש. להמציא בידי הלוחמים והחיילים שלנו כלי הגנה וכלי התקפה, בהיקף בעוצמה ובאיכות שלא היו לנו עד עכשיו.

זכרו ורשמו את דברי. הם מוקלטים. זה טוב. אני אומר לכם דברים מעומק השליחות שלי להבטיח את ביטחון ונצח ישראל... הדבר הזה קורה מסביבנו ויש לו השלכה מידית. אנחנו נצטרך עכשיו להוסיף הרבה מאוד משאבים לצורכי הביטחון שלנו. מיליארדים רבים ומיד; ואחר כך, מיליארדים רבים כל שנה. כי המציאות השתנתה; והדבר הזה מחייב החלטות מאוד מאוד קשות.

אין דרך להוסיף, בלי לקחת מאיזה שהוא מקום. ההחלטה לקחת מאיזשהו מקום היא החלטה קשה מאין כמוה. החלטה פוליטית קשה מאין כמוה. החלטה ברמה הלאומית הגבוהה ביותר, והדבר הזה מחייב כתפיים רחבות של הממשלה; גם כדי לעמוד מול האתגרים הביטחוניים והצבאיים שתיארתי, והם לא יהיו קלים, וצריך להכין את הציבור לקראת הבאות; וצריך לקבל החלטות תקציביות שלא הכרנו במשך עשרות רבות של שנים; ואפשר ללכת אחורה הרבה מאוד שנים. אולי לאחרית מלחמת יום הכיפורים כדי להבין מה נדרש מאיתנו. אמנם מצבנו לאין ערוך יותר טוב מבחינה כלכלית, אבל מה שנדרש מבחינת השותפות הפוליטית וההכרעה הפוליטית אלה שברים קשים ודומים בהיקפם...".

.

לצעירים שבינינו, מלחמת יום כיפור והצורך בהתעצמות צבאית מהירה אחריה, הכניסו את המשק הישראלי ל"עשר שנים אבודות" כדברי הפרופ' לכלכלה, מיכאל ברונו, שעמד בראש 'הועדה להחזרת המשק לפעילות תקינה': 

הצמיחה נעצרה והתפתח תהליך אינפלציוני חסר תקדים. תקציב הביטחון גדל ב-50% על חשבון המשק ורווחת האזרחים. אינפלציה של 20% בסוף 1973 קפצה ל-40% כעבור שנתיים ול-80% ב-1980...

בסיפור הנוכחי שלנו, דומה שההיבט הכלכלי הוא "הכסף הקטן" באתגרים שאנו עומדים לחוות...

[בתמונה משמאל: פרופ' מיכאל ברונו ו"העשור האבוד"... התמונה מאושרת לשימוש חופשי]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הקונספציה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/19.