[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי wilhei לאתר Pixabay]
לפני 46 שנה פרצה מלחמת יום הכיפורים. במהומה שהתחוללה לאחר שוך הקרבות נקבע, שהכישלון המודיעיני לחזות את כוונת האויב הוא אבן הראשה של הכישלון במלחמה (הוא לא...).
הוויכוח סביב איראן הוא אותו וויכוח יישן נושן בין כוונות ליכולות. לאיראן יש כוונות עוינות במיוחד כלפי מדינת ישראל. ראשיה מצהירים על כך, כמעט פעם ביום.
הוויכוח בצמרת הישראלית עסק, מאז ומעולם, ביכולות האיראניות. הסכם הגרעין אליו דחפה ישראל פתר לכאורה את שאלת היכולות. מאיראן נמענה (לפחות הצהרתית) היכולת לפרוץ לפצצה ללא ידיעת ארגוני המודיעין המערביים.
רק שכמו תמיד לסיפור יש עוד צד... מאז הוויכוחים המפורסמים של 2010 ו- 2012 שפורסמו בציבור הישראלי השכילו האיראנים לעשות שני דברים:
- ראשית, לקדם את עצמם טכנולוגית עד לנקודה שבה כלי הנשק שברשותם מסוגלים לייצר איום קונבנציונלי ממשי על מדינת ישראל.
- שנית לקדם את עצמם אסטרטגית לנקודה שבה היכולות הטכנולוגיות שלם יכולות לבוא לביטוי בקלות רבה יותר.
מכאן שהדיון על הכוונות והיכולות האיראניות - היה אמור - ועדיין אמור להתנהל מנקודת מבט אחרת לחלוטין. לא זאת העוסקת בנשק בלתי קונבנציונלי אלא זאת העוסקת בנשק קונבנציונלי.
האסטרטגיה האירנית היא משולבת- בניית כוח קונונציונאלי ויכולת גרעינית. מה שאנחנו מפספסים, כבר שנים זה את יחסי הגומלין בינהם. המטרה האיראנית היא אכן ליצור מרחב שיעי שבו אין קיום למדינת ישראל. אבל בניגוד למחשבה הבטחונית הישראלית, איראן מתכננת להגיע למטרה זו באמצעות הפעלת כוח קונוונציונאלי ולא באמצעות תקיפה גרעינית. איראן מבינה היטב שהחזון האימפריאליטי יכול להתקיים רק תחת מטריה של יכולת גרעינית, לא בכדי להשתמש בה אלא בכדי להרתיע. אבל כדי להגיע ליכולת גרעינית ולהימנע מתקיפה של אתרי הגרעין, נדרש לה כוח קונוונציונאלי נוסח חיזבאללה וחמאס, בכדי ליצור הרתעה בפני התרפה ישראלית-אמריקאית באמצעות איום על מרכזי החיים בישראל. אם מישהו מחפש סיבה להלם של נסראללה במלחמת לבנון השניה כמו גם לשקט שבה לאחריה, הוא ימצא אותה בעובדה שחיזבאללה סיכן יכולת אסטרטגית (הגנה על פרויקט הגרעין) בשביל הישג טקטי(חטופים). ברגע שתושג יכולת גריעינית תעלה רמת הביטחון ואיתה גם הנכונות להשתמש ביכולת הקונוונציונאלית בכדי להגשים את חזון האימפריה השיעית-פרסית. הענין החשוב מבחינת הביטחון הלאימי הישראלי הוא שחלון ההזדמנויות לשבש או לסכל את החזון האיראני במחיר נסבל, הולך ונסגר.
אי אפשר היה לנסח את הדברים טוב יותר מכפי שעשית… לגמרי צודק!