[המאמר ראה אור לראשונה ב'חדשות מחלקה ראשונה' ובבלוג של יורם אטינגר. הוא מופיע כאן באישור המחבר. לגישה לבלוג של יורם אטינגר לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמוגרפיה, לחצו כאן]
יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.
[בתמונה משמאל: יורם אטינגר בעת הרצאה. טקסס, מאי 2011. התמונה היא נחלת הכלל]
* * *
בניגוד לתחזיות "נביאי הזעם הדמוגרפי" – המטפחים את מיתוס "פצצת הזמן הדמוגרפית" – מתעדת הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בספטמבר 2019 את המשך התמערבות שיעור הפריון הערבי; מול הגידול בשיעור הפריון היהודי, במקביל להתרחבות העלייה והצטמצמות ה"ירידה".
ב- 2018 עלה שיעור הפריון היהודי ל-3.17 לידות לאישה ואילו הערבי ירד ל-3.04. כאשר זוג ההורים היהודי הם ילידי הארץ – וזו אכן המגמה – מגיע שיעור הפריון ל-3.34.
ב- 1969 היה שיעור הפריון הערבי גבוה ב-6 לידות מהפריון היהודי; הפער נסגר ב-2015 (3.13). ב-2016 צמח לראשונה יתרון יהודי (3.16 מול 3.11) שהגיע ב-2018 ל-3.17 מול 3.04.
התמערבות שיעור הפריון הערבי מאפיינת את כל העולם המוסלמי, להוציא את מדינות התת-סהרה. לפי ספר השנה של ה-CIA שיעור הפריון בירדן הוא 3.14 לידות לאישה, ערביי יו"ש – 3.2, סעודיה – 2.04, כווית – 2.35, מצרים – 3.41, איראן – 1.96, וכו'. שיעור הפריון היהודי בישראל גבוה מכל מדינה ערבית חוץ מתימן, עיראק, מצרים וסודן.
התמערבות שיעור הפריון של ערביי ישראל (כמו ערביי יו"ש) מהווה פועל יוצא של האצת תהליך העיור ושדרוג מעמד האישה, המגבירה השתלבות במערכת החינוך, מעמיקה נוכחות בשוק העבודה, דוחה את תהליך הנשואין והפריון מגיל 15 לגילאי 23-25, מסיימת את תהליך הפריון בגיל 45 במקום 55, מגבירה את השימוש באמצעי מניעה והפלות ואינה נרתעת מרווקות.
ב-2018 היו 141.000 לידות יהודיות – 76.6% מסך הלידות, בהשוואה ל-1995 – 69%. בניגוד לתובנה המקובלת, הזינוק במספר הלידות היהודיות מתרחש למרות ההאטה המתונה בפריון החרדי, אך עקב התעוררות הפריון החילוני. הגורמים לתופעה זאת הם רמה גבוהה של אופטימיות, פטריוטיות, קשר לשורשים, קיצוץ בהיקף ההפלות והמצב הכלכלי.
ב-1990 נוספו 14,200 לציבור ה"יורדים" (מספר היוצאים לשנה ויותר פחות מספר החוזרים) לעומת 5,900 ב-2017 – צמצום של 58% בעוד אוכלוסיית ישראל הוכפלה מ-4.5 מיליון ל-9 מיליון. הקיצוץ החד במספר ה"יורדים" החל ב-2007/08, עם קריסת הכלכלה העולמית שהדגישה את יציבות הכלכלה בישראל.
[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Profile לאתר Pixabay]
בעוד הממסד הישראלי מקבל את נתוני הלמ"ס הפלסטינית ללא-בדיקה ומהדהד אותם, הלמ"ס הפלסטינית מנפחת את המספרים באופן הבא:
- למעלה מ-400,000 תושבי חו"ל (רובם מיו"ש), השוהים בחו"ל יותר משנה, כלולים במפקד האוכלוסין בניגוד למקובל בעולם, כפי שדיווחו ראש הלמ"ס הפלסטינית, תת-שר הפנים הפלסטיני, וועדת הבחירות הפלסטינית, ועוד. המספר גדל בגין לידות.
- 330,000 ערביי ירושלים נספרים פעמיים – כערביי ישראל וכערביי הרשות הפלסטינית. המספר גדל עקב לידות.
- למעלה מ-100,000 ערביי/ות יו"ש (במיוחד) ועזה התחתנו עם ערביות/יי ישראל, קיבלו תעודות זהות ישראליות ונספרים פעמיים. מספרם גדל בגין לידות.
- 300,000 מהגרים, מאז מפקד 1997, לא נגרעו מהמפקד. אבל מעברי הגבול הבינלאומיים הנמצאים בפיקוח ישראלי מתעדים מאזן הגירה-שלילי (החוצה) מ-1997, המגיע לכ-20,000 מאזן הגירה-שלילי שנתי מיו"ש.
- מחקר של "הבנק העולמי" מספטמבר 2006 תיעד ניפוח מלאכותי של 32% במספר הלידות של ערביי יו"ש.
נתונים מתועדים למשעי מדגישים רוב יהודי מוצק של 65.5% בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק", הנהנה מרוח גבית של פריון והגירה.
"נביאי הזעם הדמוגרפי" טועים באופן דרמטי או מטעים באופן שערורייתי!
[לאוסף המאמרים על דמוגרפיה, לחצו כאן]
