[בתמונה: הדחקה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[לאוסף המאמרים על הכחשה והדחקה, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.
* * *
סיפור ההפתעה במלחמת יום הכיפורים הוא בעצם סיפור של הדחקה...
הדחקה (Repression) היא מנגנון הגנה נפשי, שעליו מצביעה הפסיכולוגיה כאחראי לסילוקם של זיכרונות, רגשות, דחפים או מחשבות מן המודע אל התת-מודע; בשל איומם על האני (האגו). בעזרת ההדחקה, בני האדם כדרך הטבע נוטים להדחיק את ההפנמה של ידיעות רעות, שיחייבו אותם לקבל החלטות קשות. כך זה מתקיים במישור האישי; כך גם במישור הארגוני/מפעלי; ולצערנו, כך מתרחש גם במישור הלאומי.
בני האדם לרוב מקווים לטוב. להערכתי זו תכונה גנטית, הישרדותית. לנתח נכונה את המציאות זו דרך קשה עשר מונים. קל הרבה יותר להיתפס לקונספציה שמסתדרת טוב יותר עם הרצונות שלנו... כך הפך אגף המודיעין (אמ"ן), של הימים ההם, למפעל ליצירת קונספציות. כישורים להערכה - של המשמעויות של המהפך הטכנולוגי בדרך הלחימה של האויב; ובהערכת יכולותיו לפתוח במלחמה; גם כאשר הוא עדיין נחות בעוצמת הטנקים וחיל האוויר שלו, בהשוואה אלינו - לא היו להם כלל.
[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן]
במקביל
לצערי, לפחות בדבר אחד: תחום הערכת המשמעויות של השפעת הטכנולוגיה חדשה על תורת המלחמה ודרך המלחמה של האויב, דבר לא השתנה גם היום, אנחנו בתחום הזה במצב של הדחקה.
בשעתו, סמכו על חיל האוויר שיסתדר עם הטילים החדשים שהופיעו בזירה; וימשיך לסייע לכוחות היבשה; ועל האלוף ישראל טל שהטנקים ידעו להסתדר עם טילי הנ"ט; ועולם כמנהגו ינהג...
[מקור התמונה: התכנית 'יהיה בסדר' בגלי צה"ל. אנו מאמינים שאנו עושים בכרזה שימוש הוגן]
התוצאה
המחליטים בממשלה ובמטכ"ל - שלא באמת האמינו שהמלחמה תפרוץ - סיפרו לנו סיפורים אחריה. והיום? כאילו לא השתנה דבר:- למרות שהעורף מותקף, לפחות 15 שנים, באלפי רקטות בליסטיות.
- למרות שבמהלך השנים, האויב התעצם והצטייד בכמות דמיונית של רקטות קלות; וגם ברקטות כבדות מאוד (ראש קרב של 600 ק"ג) וארוכות טווח.
- למרות שהאויב הצטייד במהלך השנים גם במאות רבות של טילים כבדים וארוכי טווח; שהם מדויקים פי כמה מהרקטות.
- למרות שלאחרונה האויב מצטייד ומשדרג את הרקטות הכבדות שלו לטילים, מדויקים וארוכי טווח. טילים שפגיעתן מדויקת עד לרמת הפגיעה הוודאית הישירה במבנה מטרה מוגדר מראש ולכן סביר שהם יגרמו לפי 10 ויותר של אבדות ונפגעים לטיל תוקף.
[בתמונה: רק התקיפה האיראנית - המוצלחת עד מאוד - של איראן בבתי הזיקוק הסודיים, שהתרחשה לאחרונה; העירו את חלק מהקברניטים מתרדמת... התמונה היא צילום מסך]
ובמקביל, העדר התגובה האמריקאית והסעודית לתקיפה זאת, וסיבותיה: הפחד מהטילים המדויקים של איראן; ומהאבדות שיגרמו להם. זאת למרות שבמהלך השנים, מאות חיילים ואזרחים שלנו נהרגו - ואלפים נפצעו, ונזק במיליארדים נגרם - במערכות גדולות ובמבצעים קטנים, שנועדו לצמצם ולדחות במעט את אש הרקטות ששיבשה את חיינו.מה לעשות?
להפסיק להאמין למומחים ולאנשי השיווק אינטרסנטים של התעשייה, שטענו שטילים נגד טילים - שהם יקרים להחריד, ולא יעילים במיוחד - הם הפתרון שינטרל את עוצמת הטילים של האויב. זה מקסם שווא, סיפורי פוגי... אין ביכולתם של טילים נגד טילים לנטרל מתקפת טילים נרחבת. משגרים אותם עד שהם נגמרים ואז... אללה הוא אכבר....
רק מתקני לייזר כימי, רבי עוצמה, מסוגלים לנטרל, ובעלות סבירה את עוצמת האויב שסוגר עלינו מהצפון ומהדרום!
Comments are closed.