אז אחרי כל המהומה התקשורתית בוושינגטון - שגלשה לה גם למחוזותינו - כל הסיפור הוא מיקום מחדש של 50 חיילים אמריקאים, שעזבו את עמדותיהם באזור תל אביאעד וראס אל אעין (תל חאלאף). התילים נמצאים 80 ק"מ צפון מזרחית לחאסקה ו- 80 ק"מ צפונית לא-ראקע.

בשטח שאורכו כ- 100 ק"מ ורוחבו 25 ק"מ (ראו מפה למטה), הטורקים יקימו אזור בטוח (Safe Zone) בניהול טורקי; שאליו הם מתכננים להעביר את הפליטים הסורים שיושבים בתוך טורקיה:

למה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הסכים לבקשה הטורקית?

להבנתי האירופאים, כרגיל, הבטיחו לא מעט הבטחות לשליחת כוחות לסוריה; אבל, כרגיל, בין המילים למעשים יש פער בלתי נסבל.

האמריקאים בתמורה מתכוונים להעביר את כלל עצורי דאע"ש - רבים מהם אזרחים אירופאים שהאירופאים מסרבים לקבל אותם חזרה, או לשלם את עלות אחזקתם - לשטח שיקימו הטורקים, לבעלות הטורקים ולמימון הטורקים, שהבטיחו להביא מימון אירופאי.

הצעד נעשה על הראש הכורדי, ללא הסכמתם; וקיים סיכוי שמה- Safe Zone, הסיפור יתדרדר להתנגשות, בהיקף נרחב, בין הטורקים לכורדים.

[בתמונה: אנטומיה של בגידה - רק בינואר 2019 הבטיחו האמריקני שלא יסגו ללא הבטחת מצבם של הכורדים... לכתבה המלאה של רויטרס במעריב, לחצו כאן]

האמריקאים הפסיקו את השת"פ האווירי עם הטורקים מעל צפון סוריה; הפסיקו את השת"פ המודיעיני עם הטורקים; והטורקים לא ייקחו חלק יותר בפעילות הקואליציה.

האירופאים שמגלים דאגה רבה לנוכח הצעד האמריקאי יאלצו לפעול - דיפלומטית וצבאית - לאבטחת שלומם של הכורדים.

הצעד הזה קצת פחות הזוי מזה שמציירת התקשורת הוושינגטונית, והתקשורת הישראלית המהדהדת אותה...