אלי מירון: תקיפת מתקני הנפט בסעודיה הייתה ניסוי הכלים למלחמת איראן בישראל

תקציר: מי שמחפש את הרגע שבו התחילה הספירה לאחור לקראת מלחמת ישראל איראן, ימצא אותו בתקיפת מתקני הנפט הסעודיים, בבוקר ה- 14 לספטמבר 2019, ששינתה, באבחה אחת את יחסי הכוחות במזרח התיכון. אז, לא רק הסעודים הורתעו. גם האמריקנים... כך הגענו למלחמת חרבות ברזל.

[בתמונה: מתקני הנפט הותקפו בסעודיה. המקור גוגל מפות]
[בתמונה: מתקני הנפט הותקפו בסעודיה. המקור גוגל מפות]

עודכן ב- 15 ביוני 2024

ד"ר אלי מירון (ראו תמונה משמאל) הוא מרצה לניהול ידע במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון.

ד"ר אלי מירון (ראו תמונה משמאל) הוא מרצה לניהול ידע במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון.

*  *  *

ביום שבת, ה- 14 לספטמבר 2019 בשעה 0400 בבוקר (שעון מקומי), החרידו התפוצצויות עזות את העובדים בשדות הנפט אבקייק ושדה ח'ורייס של חברת עראמקו הסעודית. לאור היום ניתן היה להבחין בפגיעות רבות במתקנים, חלקן הגדול מדויקות ביותר.

בטווח הקצר, גרמה התקיפה לירידה של כ-50% ביכולת הסעודית להפיק נפט, שהיא כ-5% מסך כל היכולת העולמית לספק נפט.

השיטה הזו של פגיעה בתשתיות מניבות של האויב קרויה 'אסטרטגיית של אדמה חרוכה', שהיא חלק משיטותיה של מלחמת התשה, (Attrition) שמכוות ל"שחיקה הדרגתית ומתמשכת בכושר הלחימה של האויב על-ידי פגיעה מצטברת בתשתיותיו, בגיסותיו, בנשקו וברוחו". הגדרה אחרת היא כתישת יכולת השרידות של המערכת היריבה. התשה יכולה להיות מופעלת נגד התוקף ונגד המגן כאחד [להרחבה על התשה ומלחמת התשה, לחצו כאן].

יחד עם זאת, התקיפה לא הייתה חלק ממלחמה כוללת אלא מעין איתות והפגנת יכולת, לסעודים ולמערב כולו, כמו גם 'ניסוי כלים' עבור איראן. היא שינתה באבחה אחת את יחסי הכוחות במזרח התיכון והשפעתה עצומה על המתרחש כאן, גם היום. ההתקרבות הסעודית לאיראן במרץ 2023 הייתה גם היא חלק מהותי מתוצאותיה.

לפניכם צילום לוויין של הפגיעה הנרחבת בשדה הנפט:

[תמונה זו סופקה ב- 15 בספטמבר 2019, על ידי ממשלת ארה"ב ו- DigitalGlobe]
[תמונה זו סופקה ב- 15 בספטמבר 2019, על ידי ממשלת ארה"ב ו- DigitalGlobe]

להלן צילום לווין של פגיעות במתקני הזיקוק באבקייק. האזורים שנפגעו מסומנים במלבנים אדומים, כפי שהופיע ב- SUN:

[בתמונה: צילום לווין של פגיעות במתקני הזיקוק באבקייק. האזורים שנפגעו מסומנים במלבנים אדומים. תמונה זו סופקה ב- 15 בספטמבר 2019, על ידי ממשלת ארה"ב ו- DigitalGlobe]
[בתמונה: צילום לווין של פגיעות במתקני הזיקוק באבקייק. האזורים שנפגעו מסומנים במלבנים אדומים. תמונה זו סופקה ב- 15 בספטמבר 2019, על ידי ממשלת ארה"ב ו- DigitalGlobe]

בצילום מוגדל ניתן להבחין ברמת הדיוק של הפגיעות – כולן במרכז:

[תמונה זו סופקה ב- 15 בספטמבר 2019, על ידי ממשלת ארה"ב ו- DigitalGlobe]
[תמונה זו סופקה ב- 15 בספטמבר 2019, על ידי ממשלת ארה"ב ו- DigitalGlobe]

כל ארבעת המתקנים נפגעו מכיוון מערב ובערך באותו המקום. בצילום הבא ניתן להעריך שקוטר הפגיעה הוא 2-1 מטרים:

[התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: تونس: مبادرات لتجميع الأحزاب الوسطية للفوز بكتلة برلمانية وازنة]
[התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: تونس: مبادرات لتجميع الأحزاب الوسطية للفوز بكتلة برلمانية وازنة]

זה לא החות'ים, זה איראן!

מיד לאחר התקיפה לקחו החות'ים בתימן אחריות על התקיפה, וטענו שהיא בוצעה על ידי עשרה כלי טיס בלתי מאוישים. לדבריהם, מטרת התקיפה הייתה לפגוע במתקני ייצור הנפט, ובכוונתם לתקוף יעדים סעודיים נוספים כנקמה על מעורבות ערב הסעודית במלחמת האזרחים בתימן.

הקולונל הסעודי טורקי אל-מליכי  טען במסיבת עיתונאים ב 18 לספטמבר שהתקיפה בוצעה על ידי 18 מל"טים בעלי כנף דלתא מדגם Afif ושבעה טילי שיוט מדגם Kuds-1. הטווח המרבי של טיל שיוט זה הוא הוא כ- 700 ק"מ.

לכן, נשללת האפשרות שהוא שוגר על ידי הח'ותים בתימן (המרחק אליהם הוא יותר מ 1,000 ק"מ. העיתון SUN מצטט אנליסטים אמריקאים (שאינו נוקב בשמם), הקובעים שהתקיפה יצאה מבסיס חיל האוויר האיראני Omidiyeh. מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו אמר בראיון טלוויזיה בצורה ברורה, ללא "אולי", שמקור התקיפה הוא באיראן.
[המקור: דיווח העיתון SUN על התקיפה]
[המקור: דיווח העיתון SUN על התקיפה]

נשאלת כמובן השאלה האם המתקנים החיוניים הללו לא היו מוגנים. ואכן הם היו מוגנים באמצעים שונים...

מתמונות הלוויין אפשר לראות שהיו שם תותחי נ"מ ארליקון:

[בתמונה: מתמונות הלוויין אפשר לראות שהיו שם תותחי נ"מ ארליקון. התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: Questions raised about whether Iran is to blame for Saudi Arabia attack]
[בתמונה: מתמונות הלוויין אפשר לראות שהיו שם תותחי נ"מ ארליקון. התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: Questions raised about whether Iran is to blame for Saudi Arabia attack]

וגם סוללות פטריוט מהדגם המתקדם ביותר PAC-3:

[בתמונה: מתמונות הלוויין אפשר לראות שהיו שם גם סוללות פטריוט מהדגם המתקדם ביותר PAC-3. התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: Questions raised about whether Iran is to blame for Saudi Arabia attack]
[בתמונה: מתמונות הלוויין אפשר לראות שהיו שם גם סוללות פטריוט מהדגם המתקדם ביותר PAC-3. התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: Questions raised about whether Iran is to blame for Saudi Arabia attack]

מדוע, אם כך, לא הצליחו ליירט אף לא כלי תקיפה בודד?

הגארדיאן הבריטי מצטט מומחה בשם Omar Lamrani הטוען שהמכ"ם של הפטריוט - המוצב על הקרקע - אינו יכול לגלות עצמים שטסים בגובה נמוך של כמה עשרות מטרים. כמו כן, זהו מכ"ם שטוח קבוע, שיכול לגלות רק בתחום שאליו הוא מופנה. גם המכ"ם וגם המשגרים היו מופנים לכיוון דרום; כך שאפילו היה גילוי, טילי הפטריוט - המכסים גזרה של 120 מעלות - לא היו מסוגלים לפגוע.

הקשיים העקרוניים ביירוט טילי שיוט:

  1. לפי מה שהיה ידוע בעת התקיפה, רק מכ"מ מיוחד שיוצב בכיוון ממנו מגיעה מתקפת הטילים, ורצוי גם בגובה גדול ככל שניתן מעל פני הקרקע, יכול לאתר טילי שיוט ממרחק של כ- 30 ק"מ.
  2. נטען כי אין בעולם טילים מיירטים שיכולים ליירט טילי שיוט מנמיכי טוס (פחות מ 50 מטר) מעל היבשה.
  3. נטען תותחי נ"מ מהירי ירי ומונחי מכ"מ ומחשב מסוגלים ליירט טילי שיוט בסבירות של 50% הבעיה היא טווח יירוט קצר של כ- 1,500 מטר בלבד.

היום, לאחר המתקפות הנמשכות של טילי השיוט של החות'ים, ולאחר מתקפת ה-14 באפריל 2024 על ישראל - שבמהלכה נורו 36 טילי שיוט - גדל מאוד הניסיון ההגנתי המוצלח בהתמודדות עימם.

[לאוסף המאמרים על טילי שיוט ופגעיהם, לחצו כאן]

[בתמונה: טיל שיוט איראני. התמונה: התקשורת האיראנית]
[בתמונה: טיל שיוט איראני. התמונה: התקשורת האיראנית]

מה ניתן ללמוד מהתקיפה בסעודיה:

רויטרס מדווח שלאחר שמזכיר המדינה דאז, פומפאו, האשים את איראן בתקיפה, מפקד משמרות המהפכה איים שאם תהיה פעולת תגמול, אזי כל הבסיסים האמריקאים באזור יהיו יעדים לגיטימיים – ואכן פעולת תגמול לא הייתה. עושה רושם שהאמריקאים מודעים ליכולות התקיפה של איראן; וגם הפנימו שאין להם יכולת הגנתית. זו כנראה הסיבה שהאמריקאים לא הגיבו על הפלת המל"ט שלהם לפני כחודשיים.

נאמר אז, שדווקא לישראל התקיפה הביאה לתוצאות חיוביות, שחלקם נצפו במתקפת ה- 14 באפריל 2024: סוף סוף נפל האסימון במערכת הביטחון, חלה התפכחות מסויימת, ונעשו ניסיונות להתניע מהלכים שישפרו את יכולת ההגנה (בעלות של מיליארדים, לטענת נתניהו). יתכן שהאירוע הזה תרם לחיזוק המערך, שבלם את המתקפה האיראנית על ישראל, אותה תקיפה אווירית נרחבת שביצעה איראן משטחה ומשטח מדינות נוספות נגד ישראל בליל ה-14 באפריל, שכללה 110–130 טילים בליסטיים, כ-185 כטב"מים וכאמור, 36 טילי שיוט.

בנוסף לאמצעי התקיפה השונים שאיראן מספקת לארגוני הפרוקסי שלה הגובלים בישראל (כמו חיזבאללה), יש לה יכולת גם לתקיפה ישירה מתוך שטחה באמצעות טילי שיוט מדגם סומאר שהם בעלי טווח של 1,350 ק"מ (ראו תמונה למטה):

מה צופן לנו העתיד בתחום זה? לקחי ה-14 באפריל מהווים ידע שימושי רב הן עבורנו ועבור המערב והן עבור האיראנים, וסביר להניח שאנחנו רק בתחילת הדרך...

[בתמונה: איום היכולות האיראניות... מתוך התקשורת האיראנית]
[בתמונה: איום היכולות האיראניות... מתוך התקשורת האיראנית]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סעודיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

 

2 thoughts on “אלי מירון: תקיפת מתקני הנפט בסעודיה הייתה ניסוי הכלים למלחמת איראן בישראל

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: ההיסטוריה לעולם לא תסלח לאיש שהרס את פריז! | ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: שיטת האדמה החרוכה. מנוף ההשפעה של נסראללה | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *