תקציר: איראן תכננה מלחמת התשה נוסח מלחמת איראן-עיראק, שבעקבותיה תקרוס ישראל לתוך עצמה. מה נשאר מהנחות היסוד של איראן? האם היא מאמינה שביכולתה להקריס את ישראל למרות הכשלון בזירה הדרומית והפתיחה הרעה מבחינתה בצפון? האם היא עדיין רוצה להתמיד במלחמה?

עודכן ב- 15 בנובמבר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

עדכני להיום, עברה ישראל את שלב הפתיחה המוצלח בזירה הצפונית, ואיראן כבר הצליחה לייצב את המפולת, לשלוח מחליפים ולאייש עמדות פיקוד בחיזהבאללה, שמאפשרים לו בשלב זה, להמשיך את מלחמת ההתשה נגד ישראל. ומה עכשיו?

מראש, איראן תכננה מלחמת התשה בת עשר שנים נוסח מלחמת איראן-עיראק, שבעקבותיה תקרוס ישראל לתוך עצמה. אבל מה נשאר מהנחות היסוד שלה? האם היא מאמינה שביכולתה להקריס את ישראל למרות הכשלון בזירה הדרומית והפתיחה הרעה מבחינתה בצפון? האם היא עדיין רוצה להתמיד במלחמה?

כדי לנסות ולענות על השאלות הללו, פניתי לנאומו של עבאס נילפרושאן (عباس نیلفروشان; 23 באוגוסט 1966 – 27 בספטמבר 2024) , זכר צדיק לברכה, מי ששימש כמפקד גיס סוריה-לבנון (גיס 18000) של כוח קודס במשמרות המהפכה האסלאמית מאפריל 2024 ועד למותו, ולפני כן, סגן מפקד משמרות המהפכה לענייני מבצעים. כזכור, נילפוֹרוּשָאן ירש בתפקיד את מוחמד רזא זאהדי, לאחר שנהרג בתקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק, וגם הוא נפרד מעלינו ביחד עם חסן נסראללה, בתקיפת חיל האוויר בדאחיה ב'מבצע סדר חדש', לצד בכירים אחרים בארגון.

הנאום הזה נישא בספטמבר 2019, בכנס מיוחד של מפקדי משמרות המהפכה.

המאמר תורגם ע"י המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. הדברים נאמרו בפרסית לצורכי פנים, פורומים שבהם איראנים נוהגים לומר אמת, בניגוד להתבטאויותיהם באנגלית למשל. הוא מאפשר לנו לעמוד על אורח חשיבתה של המעצמה האזורית הגדולה והדומיננטית במזרח התיכון היום. מתוך הנאום שלפתי את נקודות המוצא של החשיבה האיראנית, כדי לבדוק מה מהן תקף היום:

[לדברים המלאים באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, לחצו כאן]

הנחת מוצא ראשונה: היתרון האסטרטגי של איראן בטילים מונע מאויביה לתקוף אותה

נילפרושאן הבין אז, שאיראן הצליחה - בעזרת מעטפת הטילים שבנתה - ליצור יתרון טכנולוגי באמצעי לחימה - לפחות בטווח הקצר. המעטפת הזו הייתה הסיבה, שהן האמריקנים והן הסעודים מחלו אז על כבודם; ולא השיבו למתקפות החוזרות ונשנות האיראניות, חמורות ככל שהיו (איראן הפילה כזכור, מטוס ללא טייס אמריקני; חטפה מכליות נפט מערביות; ואף התקיפה ישירות את סעודיה, וחתכה את אספקת הנפט שלה בחצי - הכל ללא תגובה!):

"… אם האויב היה יודע שהוא יכול לתקוף אותנו הוא לא היה ממתין למחר. אבל, בתחום אמצעי הלחימה, הגיעה איראן לאיזון עם האויב. אויביה של איראן מהססים לתקוף אותה שכן הם אינם יכולים להעריך את ההשלכות האפשריות של התקפה כזו. זאת כיוון שאנחנו משחקים מחוץ לכללי המשחק, והעומק האסטרטגי שלנו הוא עכשיו כעומק מערב אסיה. לכן, האויב אפילו לו מדמיין במחשבותיו לתקוף אותנו.

אנו בונים מערכות מתקדמות יותר, וגם האויב יודע שהצגנו רק חלק מהציוד שלנו. במהלך עימות הוא יתקל בציוד נוסף מתקדם יותר שיפתיע אותו ולכן הוא מהסס עוד יותר...".

הנחת המוצא הזו נופצה. הנשק האיראני לא הוכיח את עצמו ביחס למערבי, נבנתה קואליציה מערבים להגנה על ישראל מטילים, ואיראן חשופה היום לתקיפות ישראליות, ופגיעה מאודכשמה שמגן עליה בעצם, הוא הממשל הדמוקרטי בארצות הברית. קשה להניח שהממשל הרפובליקני ימשיך במדיניות זו.

הנחת מוצא שנייה, בעקבות טראומת סדאם חוסיין: איראן חייבת לעטוף עצמה ב'פרוקסיז',

בדומה לברית המועצות, שלאחר שהותקפה במלחמת העולם השנייה - עטפה את עצמה במעטפת חיצונית של מדינות גרורות - ניכרת בדבריו של נילפרושאן הטראומה של מלחמת איראן עיראק כשהעולם עמד וצפה בצהלה באיראנים המותקפים בגז רעיל על ידי סדאם חוסיין. תורת הביטחון האיראנית סימנה את הים התיכון כגבול הביטחון של איראן, וישראל פשוט מצויה שם, בין איראן לים התיכון:

"אם בעבר הסתמכה איראן על העומק האסטרטגי בשטחה כדי להגן על המשטר, הרי שכיום “הועתק הגבול מערבה לכיוון הים התיכון ולצפון ישראל (גבול לבנון-סוריה)... איראן אינה מדינה קטנה שאפשר לכבוש אותה במהרה... גם אם כל הצבא האמריקני הקואליציה העברית (ישראלית), הערבית והמערבית יתאספו ביחד ויצליחו לדרוך על אדמתנו הרי שלפני שיעשו ולו צעד הגאוגרפיה של איראן תחסל אותם”.

הנחת המוצא הזו בעינה עומדת, אולם יכולותיה הידלדלו מאוד בעקבות המלחמה. על כן היא זקוקה להפוגה לשם צבירת כוח, אולם בשום אופן לא תוותר על המטרה!

הנחת מוצא שלישית: מטרת העל - עולם מוסלמי שיעי - לא תושג ללא השמדת ישראל

את החלק הזה הוסיף המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מדברי מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (ראו תמונה למטה): המהפכה האסלאמית מתפשטת וכובשת שטחים חדשים וכפועל יוצא, הופכת העוינות נגדה למאתגרת יותר:

• בשלב הראשון, איראן נערכה לקראת השמדת המשטר הציוני (ישראל).
• השלב השני הוא שלב ביסוס העוצמה: יש לפעול לקידום האסלאם ברמה הגלובלית זהו אינטרס מרכזי ואנו ערוכים לקראתו. משטר הרשע חייב להימחק מעל מפת העולם… אין המדובר עוד באידאל או בחלום (מדובר) ביעד בר-השגה. איראן היא ספינת הדגל של תחיית האסלאם (השיעי)…".

גם הנחת המוצא הזו בתוקף. איראן רואה בחיסול ישראל משימה חיונית וקיומית מבחינתה, בדרך לעולם השיעי העתידי.

הנחת מוצא רביעית: ישראל היא מדינה משוסעת, וחסרת עומק אסטרטגי

האיראנים החזיקו אף הם בתיאורית קורי העכביש שהשמיע נסראללה - במהלך חגיגות הניצחון שלו לאחר נסיגת צה"ל מלבנון: לפיה, ישראל נראית חזקה מבחוץ, אולם היא רקובה משוסעת מבפנים ועייפה ממלחמות, ולא תעמוד באתגר המחייב מחיר דמים כבד:

כותב עבאס נילפרושאן: “השסעים האתניים התרבותיים והפוליטיים בקרב המשטר הציוני כל כך עמוקים שקרע נוסף סביב מלחמה יוביל לחורבנה... המשטר הציוני חלש מדי ואינו יכול לאיים או להתמודד עם העוצמה של איראן”, שהצליחה “לכתר אותו ממזרח, ממערב מצפון ומדרום”. ישראל איננה יכולה לנהל מלחמה כוללת נגד איראן שכן היא נעדרת כל עומק אסטרטגי ונשענת על “קומץ יהודים עניים, שהובאו לישראל, והבטיחו להם חיים טובים יותר”. לכן, “אם טילי ההתנגדות (של החמאס והג’יאהד האסלמאי) ינחתו עתה על ישראל, שדות התעופה בישראל יהיו מלאים באנשים שינסו להימלט ממנה”...

הנחת המוצא הזו נופצה. האיראנים - כמו גם חיזבאללה - גילו את הפער הגדול שבין ערוצי הליבה, ומה שהם משקפים, לעם בישראל, ונוכחו, שלמרות שהשסע הפנימי בישראל ממשיך להדהד, העם בישראל מבין שזוהי מלחמת הישרדות, והוא עומד בה בכבוד. במקביל, השסעים נבקעים דווקא באיראן, שבה קבוצות גדולות רק מחכות להזדמנות להקריס את המשטר, ומעודדות את ישראל לתקוף אותו.

הנחת מוצא חמישית: תפקידו של חיזבאללה לכבוש את צפון ישראל, ויש לו יכולת טובה לעשות זאת

כותב עבאס נילפרושאן: "שחרור סוריה מידי הטרוריסטים שהחזיקו באמל”ח מתקדם (המורדים באסד) העניק ניסיון טוב מאד לציר ההתנגדות (החיזבאללה)… לא ניתן להשוות בין היכולת והניסיון שנצברו בשנים האחרונות ליכולת במלחמת לבנון השנייה… וגם הציונים מבינים זאת היטב"…

הנחת המוצא הזו הייתה נכונה, אולם כבר אינה קיימת לשנים קדימה, בעקבות היוזמה החד צדדית של סינואר מחד גיסא, והחלטת נסראללה שלא לתקוף במקביל מאידך גיסא, הושמדה התשתית האיראנית לכיבוש צפון ישראל, וכוח רדואן נדחק לאחור.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

לסיכום

ההנחות שנופצו עד כה בעקבות המלחמה	ההנחות שנותרו בתוקף
היתרון האסטרטגי של איראן בטילים מונע מאויביה לתקוף אותה. היום, איראן פגיעה יותר מאי פעם	איראן חייבת לעטוף עצמה במדינות גרורות - 'פרוקסיז'
ישראל היא מדינה משוסעת, וחסרת עומק אסטרטגי: לכן, היא איננה יכולה לנהל מלחמה כוללת נגד איראן. אזרחיה יהברחו ממנה ברגע המבחן	מטרת העל - עולם מוסלמי שיעי - לא תושג ללא השמדת ישראל
תפקידו של חיזבאללה לכבוש את צפון ישראל, ויש לו יכולת טובה לעשות זאת.

המסקנה המתחייבת: החזון - של עולם שיעי, וישראל מושמדת בדרך להשגתו - נותר בתוקפו, והעובדה - שאלוהים לא היה עימנו הפעם, וסינואר טעה ותקף לבדו - אינה פוסלת את מטרת העל. מאמינים אינם פוחדים מדרך מרוכה. נדרש רק פרק זמן כדי ללמוד מהכישלון ולהפיק את לקחיו, להשלים את היכולת הגרעינית, לבנות כוח ולנסות שוב.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מלחמת איראן-עיראק והשלכותיה על המלחמה הנוכחית.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2024), מלחמת איראן-עיראק והשלכותיה על המלחמה הנוכחית, ייצור ידע, 26/10/24.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה, ייצור ידע, 22/1/23.