[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]

המאמר עודכן ב- 4 ביוני 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, החליט - עם כניסתו לתפקיד - לחייב את קציני צה"ל בדרגת סגן אלוף ומעלה, לקרוא ספרות מקצועית, כחלק מ'תפיסת הפיקוד בצבא', החזיר את סוגיות המקצוענות הצבאית ואינטלקטואליזם מקצועי לסדר היום, לפחות של לובשי המדים; ועל רקע המלחמה הצפויה עם איראן, יש לסוגיות הללו משנה תוקף לכולנו...

הקשר שבין אינטלקטואליזם מקצועי למקצוענות הוא קשר של סובב ומסובב או של ביצה ותרנגולת (ראו הכרזה שבראש המאמר): ללא סקרנות מקצועית הנובעת מאינטלקטואליזם מקצועי לא תתפתח פרופסיה; אולם, ללא פרופסיה מפותחת אין בדרך כלל סקרנות מקצועית...

[להרחבה בנושא: 'אינטלקטואליזם ואנטי אינטלקטואליזם בארגונים צבאיים', לחצו כאן] [להרחבה בנושא מקצועיות בארגונים צבאיים, לחצו כאן]

רבים מדברים עליהם בנשימה אחת. אלוף משנה, ד"ר עימנואל ולד (1987) למשל, כורך חוסר מובהק ומופגן של עניין, הבנה ומקצועיות של הקצונה באומנות הלחימה בכלל ובאסטרטגיה בפרט, עם איבה מוצהרת לכל גילוי של אינטלקטואליזם מקצועי או יכולת לחשיבה צבאית... (ולד, 1994, עמ' 184-182).

אולם, "מקצוענות" ואינטלקטואליזם מקצועי שונים זה מזה. "מקצוענות" מוגדרת כמקצוע הדורש השכלה, ולעיתים אף תקופת התמחות.

לעומת זאת, אינטלקטואליזם הוא הסקרנות והיכולת לחפש את הידע החסר במקצוע. המשמעות של "מקצוענות" היא ללמוד עובדות; ושל "אינטלקטואליזם" היא ההבנה כיצד ומה ללמוד.

אנטי אינטלקטואליזם מקצועי עלול להתפתח כתוצאה מחוסר מקצועיות

ניצב משנה ד"ר עמנואל ולד ז"ל (1987) טוען כי מנגנוני ההגנה העצמיים של קצינים לא-מקצועיים – המנסים למצוא לגיטימציה לחוסר מקצועיותם ולהצדיקה בעיני עצמם ובעיני אחרים – מביאים לרתיעה בולטת מחשיבה מופשטת עד כדי אנטי אינטלקטואליזם מופגן ומוצהר, המסביר מדוע שוב אין החשיבה הצבאית מתקיימת ברמת המטה הכללי של צבאות, ומדוע אין לטיעונים מקצועיים כל סיכוי לשכנע ולהתקבל בדיוניו.

במתח שבין 'מקצוענות' לאינטלקטואליזם, ניתן לאבחן ארבעה סוגים של קצינים:

• מקצוען שאיננו אינטלקטואל;
• אינטלקטואל שאיננו מקצוען;
• לא אינטלקטואל ולא מקצוען;
• והאחרון: מקצוען ואינטלקטואל כאחד.

קצין מקצוען, שאיננו אינטלקטואל הוא בעל ניסיון רב, אך הוא אינו "חושב את המקצוע". אין לו תפיסה אינטגרטיבית של הבעיות המקצועיות, והוא אינו מבין את הדינאמיות ב"סביבה המשימתית", המתפתחת במהירות ובמורכבות גדלה והולכת (מילשטיין, 2012).

האלוף גרשון הכהן (2011א', עמ' 30-29) מכנה קצין כזה "בור סוד שאינו מאבד אף טיפה", לעומת קצין אינטלקטואל המכונה על ידו "מעיין נובע". זה שהוא כ"בור סוד שאינו מאבד אף טיפה" – טוען הכהן – נזקו גדול מתועלתו לפיקוד בכיר. כל מה שהוא יודע זה לומר, "ככה עשינו וככה לא, ואת זה אף פעם לא עשינו אחרת", וכל רעיון טוב וחדש ממקום אחר יוכל לדחות בטענה המוכרת: "זה אף פעם לא היה כך, ולמה לעשות אחרת?" (הכהן, 2011א', ע' 30).

קצין אינטלקטואל שאיננו מקצוען הוא נטול השכלה מקצועית נאותה. הוא מחפה על כך בערמה ובתבונה; ומחפש פתרונות רלוונטיים מהמציאות המוכרת לו, וממה שהוא מצליח ללקט בעצמו (רודניק, 2010, ע' 92):

• כזה היה למשל יגאל אלון – גדול מצביאי ישראל לדורותיו, שהמערכות שניהל במלחמת העצמאות יכולים לשמש דוגמה ומופת למצביאים מקצוענים רבים;
• דוגמה אחרת היא ארנסטו "צ'ה" גווארה, רופא שהפך לאסטרטג המהפכה המוצלחת של פידל קסטרו בקובה בין השנים 1956 עד 1959. כדרכם של אינטלקטואלים פרסם גווארה – לאחר מעשה – את משנתו במספר כתבים; אך כשנחשב כבר למקצוען נחל כישלון חרוץ כשניסה למחזר את ההצלחה באמריקה הלטינית כולה.

[בתמונה: יגאל אלון במלחמת העצמאות - גדול מצביאי ישראל... מקור התמונה אינו ידוע, והיא נחלת הכלל]

קצין לא אינטלקטואל ולא מקצוען הוא קצין נטול הכשרה מקצועית, המחפה על כך במאפיינים "אנטי אינטלקטואליים" ובדרכים נוספות, למשל בהקפדה אובססיבית על גילויי משמעת. דוגמה קיצונית לכך הוא הלורד רגלאן (Raglan) – ראש הצבא הבריטי במלחמת קרים (בין השנים 1853 עד 1856), את דרגות הקצונה שלו קנה רגלאן בכסף ובייחוס משפחתי. לא נתבעה ממנו שום השכלה והוא לא גילה כל נטייה לעיסוקים אינטלקטואליים – אישיים או צבאיים. מנהיגותו – או ליתר דיוק: חוסר מנהיגותו שכללה הזנחה פושעת של תנאי החיילים בחורף קשה; סלידה מהפעלת מודיעין; טעויות מדהימות בשדה הקרב; ועוד – דרדרה את בריטניה לגרועה שבמלחמותיה (דיקסון, 1979, 53-37). 

מצביאים מהסוג האחרון – מקצוען ואינטלקטואל כאחד – משלבים ידע מקצועי רחב ונטייה לחדשנות. כאלה הם למשל:

• גנרל גרהארד פון שרנהורסט (von Scharnhorst; ראו תמונה משמאל), ראש המטה הכללי של צבא פרוסיה, שעיצב מחדש את הצבא במהלך המלחמות הנפוליאוניות;

[תמונתו של הגנרל פון שרנהורסט היא נחלת הכלל]

• גנרל קרל פיליפ פון-קלאוזביץ (von Clausewitz), מנהל האקדמיה הצבאית הפרוסית ומאבות תורת הלחימה המודרנית;
• הגרמנים, גנרל היינץ גודריאן (Guderian), אבי תורת השריון הגרמני;
• ופילדמרשל ארווין רומל, (Rommel) גיבור מלחמת המדבר הגרמנית במלחמת העולם השנייה; הצרפתי,
• גנרל שארל דה-גול (de Gaulle), שריכז את ההתנגדות הצרפתית לכיבוש הגרמני באותה מלחמה;
• והבריטים: ההיסטוריון הצבאי, גנרל ג'ון פולר (Fuller);
• והוגה הדעות הצבאי, קפטן סר בזיל הנרי לידל-הארט (Liddell Hart).

כל אלה חיפשו תמיד לחדש וכתבו ספרים מקצועיים בתחומי עיסוקם.

דוגמה מארגון צבאי נוסף – המשטרה – הוא אוגוסט וולמר (Vollmer), מייסד משטרת ברקלי קליפורניה ואבי השיטור המקצועני האמריקני. הוא מיסד את האקדמיזציה של המשטרה בארצות הברית, ובשלהי הקריירה שלו, אף לימד באוניברסיטת קליפורניה. הרפורמות שביצע וולמר שינו את עולם השיטור באמריקה של תחילת המאה העשרים (Wikipedia, 2012).

[התמונה באדיבות סמ"ר מיכאל ג'יי הולנד בדימוס (Sgt. Michael J. Holland) מהמחלקה ההיסטורית לחוג משטרת ברקלי]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אינטלקטואליזם ואנטי אינטלקטואליזם בארגונים צבאיים, ייצור ידע, 24/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), מקצוענות בארגונים צבאיים, ייצור ידע, 21/5/19.