התיקון החמישי לחוקה מגדיר את זכויות האזרח בארה"ב. בין שאר הדברים המופיעים בתיקון החמישי לחוקה נקבע, שמשום אדם לא תימנע הזכות לחיים לחופש או לרכוש ללא הליך משפטי נאות:
", nor be deprived of life, liberty, or property, without due process of law"
ב 24 לספטמבר הודיעה יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי על פתיחה רשמית של חקירת הדחה; אולם הודיעה שלא תביא את ההצבעה על פתיחת ההליך אל מליאת בית הנבחרים.
בדיקת הטענות אותן שטחה פלוסי הועברה לבדיקת וועדת המודיעין של בית הנבחרים ברשות אדם שיף. וכאן, בדיוק בנקודה הזאת, מתחיל הפלונטר החוקתי שמסמן את המשבר החוקתי שיגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון:
בכל תהליכי ההדחה הקודמים - והיו שלושה כאלה - ההליך נפתח עם הצבעה במליאת בית הנבחרים. מהרגע שההצבעה עוברת; ובדיקת הטענות מועברת לאחת מוועדות בית הנבחרים, זוכה הנשיא המכהן לזכויות המגינות על זכותו להליך משפטי נאות. הנציג הבכיר של המיעוט בוועדה שבה נבדקות הטענות זכאי לאותן זכויות כמו יו"ר הוועדה: הוא יכול לזמן מסמכים ועדים. להתנגד להכנסת דברים לפרוטוקול הוועדה, להביא דברים להצבעה וכ"ו. עורכי הדין של הנשיא המכהן רשאים להשתתף בדיוני הוועדה ואותן זכויות העומדות להם בבית המשפט עומדות להם בחדר הוועדה. התנגדות לעדים, התנגדות לעדויות קבלת העתקים וכ"ו.
בהימנעה מהבאת ההצבעה למליאת בית הנבחרים, מונעת היו"ר מהנשיא את זכותו ע"פ התיקון החמישי לחוקה להליך משפטי נאות... למעשה, יו"ר בית הנבחרים מנסה להשתמש בסמכויות הפיקוח של בית הנבחרים, המוקנות לו בחוק, על מנת לזמן עדים ומסמכים באופן חד צדדי; ולנהל הליך הדחה שאיננו מתנהל בשקיפות.
הנשיא שטוען (בצדק) שההליך המשפט המתנהל אינו הליך משפטי נאות ומכאן שאיננו חוקתי, הורה לזרועות הממשל השונות לא לשתף פעולה עם החקירה/בדיקה שמתנהלת בבית הנבחרים.
הדמוקרטים יכולים, תאורטית, להמשיך בהליך ההדחה ללא המסמכים ועדויות גורמי הממשל השונים; אבל, הדבר יביא אותם לשוקת שבורה אל מול הציבור האמריקאי.
האופציה השנייה העומדת לפני הדמוקרטים, היא לתבוע את הנשיא והממשל בבית המשפט.
האופציה השלישית היא לזנוח את ההליך, דבר שיפגע בדמוקרטים הן בקרב העצמאים והן בקרב חלק מה'בייס' הדמוקרטי, שעלול כתוצאה מהתסכול שלו, להצביע בבחירות הקרובות למועמד עצמאי.
אלו בדיוק האופציות שרצה הנשיא להניח לפתחם של הדמוקרטים. הנשיא ביסס את החלטתו על פסק הדין של בית המשפט העליון, Hastings vs USA, שבו נקבע באופן תקדימי שכללי ההליך המשפטי הנאות חלים גם על תהליכי ההדחה המתנהלים בבית הנבחרים או בסנאט.
גם הפעם הזאת במשחק השח-מט - המתנהל בין הנשיא טראמפ למפלגה הדמוקרטית - ינצח הנשיא; ו/או שבית המשפט יכריע לטובת הנשיא, מה שיגרום נזק אדיר למפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות 2020; או שהמפלגה הדמוקרטית תינזק כתוצאה מאי השלמת ההליך.
התכנית של פלוסי הייתה להשפיע על דעת הקהל ולפגוע בנשיא באמצעות חד צדדיותו של ההליך המתנהל בתוך חדרי הוועדה; ואינו שקוף לציבור, בדיוק כמו ברוסיה הסובייטית.
