אלעד רזניק: טראמפ, ארדואן, דיפלומטיה ומילים מעורפלות

[תמונתו של דונלד טראמפ משמאל התמונה למעלה היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי heblo לאתר Pixabay; תמונתו של ארדואן בימין התמונה למטה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Gobierno de Chile. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0; אנו מאמינים כי עשינו בתמונת המוצר: 'וזלין', שימוש הוגן]

ב 25 ליולי 1990 נפגשה שגרירת ארה"ב בעיראק, אפריל גלאספי (April Glaspie), עם השליט העיראקי סאדאם חוסיין בארמון המלכותי בבגדד. הקטע הבא הוא תרגום של פרוטוקול הפגישה ביניהם:

גלאספי:

"יש לי הנחיות ישירות מהנשיא בוש לשיפור יחסינו עם עיראק. יש לנו אהדה רבה לחיפושך אחר מחירי נפט גבוהים יותר, הגורם המידי לעימות שלך עם כוויית. כידוע לך חייתי כאן שנים; ואני מעריצה את המאמצים יוצאי הדופן שלך לבנות מחדש את מדינתך. אנו יודעים שאתה צריך כספים. אנו מבינים זאת, ודעתנו היא שתהיה לך הזדמנות לבנות מחדש את המדינה שלך.

אנו יכולים לראות שפרסת הקף אדיר של כוחות בדרום. בדרך כלל זה לא עסק שלנו , אבל כאשר זה קורה בהקשר של האיום שלך נגד כוויית, אז סביר שנהיה מודאגים. מסיבה זו קיבלתי הוראה לשאול אותך, בנוגע לכוונות שלך: מדוע כוחותיך נאספים כה קרוב לגבולות כווית?

סאדאם:

כידוע, במשך שנים אני עושה כל מאמץ להגיע להסדר למחלוקת שלנו עם כוויית. צריכה להיות פגישה בעוד יומיים; אני מוכן לתת למשא ומתן רק את הסיכוי הנוסף הזה. אם כשניפגש עם הכווייתים נראה שיש תקווה להסדר, אז לא יקרה כלום. אבל, אם לא נוכל למצוא פתרון, יהיה טבעי שעיראק לא תסכים להיות מובלת אל מותה.

[בתמונה: התמונה הרשמית שפורסמה בעקבות פגישת גלאספי - סדאם. התמונה היא נחלת הכלל]

גלאספי:

איזה פיתרון יהיה מקובל על עיראק?

סאדאם:

אם נוכל לשמור את כל נהר השט אל-ערב, המהווה את היעד האסטרטגי שלנו במלחמה מול איראן, אנחנו נבוא לקראת הכווייתים. אבל, אם נאלץ לבחור בין לשמור חצי מהנהר לכל עיראק (בעיני סאדאם, "כל עיראק" כללה את כוויית) אז אנחנו נוותר על כל הנהר; ונגן על הדרישה שלנו מכוויית, על מנת לשמור על כל עיראק בצורה שאנחנו רוצים שהיא תהיה. מה תהיה עמדתה של ארה"ב בנושא?

גלאספי

לארה"ב אין עמדה בהתייחס לעימותים של עיראק עם מדינות ערב; כמו העימות שלכם עם כוויית. מזכיר המדינה (ג'יימס בייקר) הורה לי להדגיש שהנושא הכווייתי לא קשור במאומה לארה"ב.

שבעה ימים מאוחר יותר ב 2 לאוגוסט פלש צבאו של סדאם לכווית...

עכשיו, תשוו את השיח של גלאספי עם סאדאם למכתב של טראמפ לארדואן. גלאספי הייתה מאוד דיפלומטית. טראמפ הרבה פחות. אבל אי אפשר להתבלבל בכוונתיו של טראמפ; ובדיפלומטיה, יש לזה חשיבות לא מעטה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *