[בתמונה: הפוליטיקאים שלנו כמו נירון קיסר - עסוקים בשלהם כשהכל סביב בוער... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים.

בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

*  *  *

על פי מקורות זרים בעלי אמינות גבוהה, לחיזבאללה יש כ- 130 אלף טילים בכל הגדלים, יותר מ- 10,000 מתוכם הם רקטות כבדות וטילים ארוכי טווח, בהם כירורגיים ומתבייתים, עם דיוקים של בין מטר אחד ל-30 מטר, בטווחים של בין 350 ק"מ (יאחונט - טיל שיוט) ועד 750 ק"מ (זולפיקאר - מגבול טורקיה-סוריה עד אילת), מהסוגים פאתח-110, פאתח-313, יאחונט, זולפיקאר עם ראשי קרב של בין 300 ק"ג ל-750 ק"ג.

לאף אחד בעולם אין היום מענה מבצעי נגד כמות כזו של טילים. מספיקים 1,000 טילים כאלה כדי להפוך את המדינה לאזור אסון; וזה רק חלק קטן מהטילים שיעופו על ישראל מאיראן.

השיטה האיראנית היא לפזר טילים אצל בני בריתם ברחבי המזרח התיכון, סביב מדינת ישראל וסביב אויבות פוטנציאליות אחרות: השיעים בעיראק; החות'ים בתימן; החמאס והגייהאד בעזה; תומכי איראן בסוריה; וכמובן - החיזבאללה. חלק מהטילים בעלי טכנולוגיה גבוהה; כמו אלה שנורו על הנפט הסעודי; חלקם טילים מדויקים הנושאים מאות ק״ג חומר נפץ.

מדובר באיום קיומי מסוג חדש. אין צורך בכיבוש מדינת ישראל. די להפוך אותה לאזור אסון, שלא ניתן לחיות בו. מדינת ישראל לא פיתחה בעשר השנים האחרונות שום אמצעי ראוי, היכול לעמוד מול קצב של מעל 1500 טילים, שיפלו ביום על העורף הישראלי.

המפתח להגנת העורף הוא הסקייגארד

לפני עשר שנים ישראל וארה״ב התחילו בפיתוח תותח לייזר עוצמתי (ראו בתמונה למטה). הניסויים עלו יפה, אך מדינת ישראל החליטה להפסיק את הפיתוח ולעבור לכיפת ברזל. כמו כן במפא״ת (המנהלת לפיתוח ומחקר אמצעי לחימה וטכנולוגיה במשרד הביטחון) לא היו מוכנים להיפגש עם מדעניי טילים שקיבלו פרס בטחון ישראל בתחום הלייזר ובתחום טילים כנגד טילים) שלא ישבשו להם את בקונספציה.

האסימון מתחיל לרדת...

היום נפל האסימון כבר בצה״ל ובמשרד הביטחון על הצורך המידי בתותח לייזר, להתמודד מול האיום הטילי של האויב, שכיפת ברזל לא נותנת לכך מענה; וגם לא טילי החץ, שעלותם גבוהה מאוד ואי אפשר להצטייד בכמות מספקת מהם, אל מול מאות אלפי הטילים העומדים מולנו. זה קורה, אחרי שאיבדנו עשר שנים יקרות. הגענו למצב, שמדינת ישראל שבוייה בידיהם של קיצוניים שיעים ואסלאמיסטים, שיכולים להחליט - בעיתוי המתאים להם - מתי להנחית עלינו מכה קשה מנשוא.

אם נתבונן בדבריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה מיום 27 באוקטובר 2019, נראה שהאסימון ירד גם בדרג הפוליטי העליון:

מוטב מאוחר מאשר אף פעם...

אבל קשה שלא לשאול, איפה היו הקברניטים כולם: ראש הממשלה, שרי הקבינט, ועדת חוץ ובטחון , אמ״ן והפיקוד הבכיר של צה״ל (שהבכירים בהם הפכו בינתיים לבכירים שבחברי הכנסת... איפה היו כל אלה בעשר שנים האחרונות כאשר האיראנים בנו מערך של מעל מאתיים אלף טילים סביב ישראל. בחדלונם, הם אפשרו את האיום הקיומי הזה - שטרם היה כמותו - הזה שבו אין בידם כיום למנוע מצב, שבו בעת מלחמה, יהפכו מרכזי האוכלוסייה שלנו לאזורים מוכי אסון...

לכאורה היינו מצפים שלאור אחריותם המשותפת למחדל, של שני המתחרים על כס ראש הממשלה והסובבים אותם, יחברו מהר יחד לתקן את המעוות. אבל, כמה פתטי, הפוליטקאים שלנו - כמו נירון קיסר שהמשיך לנגן כשרומי עלתה בלהבות - ממשיכים במלחמות האגו; כאילו האיום החמור על ביטחונם של אזרחי המדינה עובר מעל ראשם. הם משקיעים מליונים בקמפיינים כדי שנבחר בהם; ולאחר בחירתם, כאשר הם יושבים על הכיסאות בכנסת, הם עוסקים בעצמם ולא בעמם, מועלים באמון בוחריהם.

אם הם לא יתעשתו, זה יהיה מרשם בטוח להתרסקות!

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]