[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 19 ביולי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תארו לעצמכם מנהל משנה שקץ בעבודתו בארגון. הוא בוחר לו את אחת מישיבות ההנהלה כדי לקום ולהטיח בפניהם של המנכ"ל ומנהלי המשנה האחרים מה הוא חושב עליהם ועל הארגון; ואז מודיע על התפטרות ויוצא. בעצם המעשה, 'שורף למעשה אותו אדם את גשריו'. משמע, הוא חוסם בפני עצמו את האופציה לשוב לעבוד באותו ארגון ועם אותם אנשים...

המושג הזה, 'לשרוף את הגשרים' (burning your bridges), הוא אחד המושגים המרתקים בהליכי קבלת החלטות  - שרלוונטי לחיינו האישיים, כמו גם הארגוניים והמדיניים. הוא מוגדר כיצירת מצב בלתי הפיך; שמצמצם מאוד את מגוון אפשרויות הפעולה שלנו, כך שאין בו יותר אפשרויות בחירה; ואין ממנו דרך חזרה. מקור הביטוי בנוהג הרומי להרוס גשרים בגבו של האויב, כדי למנוע ממנו לברוח ולכפות עליו הכרעה.

'שריפת גשרים' עלולה להתבצע ברגע של חולשה ללא כוונה מוקדמת, או כחלק מאסטרטגיית פעולה, כדי להשיג מטרה מסוימת.

ל'שריפת גשרים' יש, הקשרים חיוביים ו- שליליות (ראו פירוט בהמשך).

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להעמקה בנושא ה'מגוון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הכרעה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Tama66 לאתר Pixabay]

נתחיל בהקשרים החיוביים

'שריפת גשרים' היא חיובית, בשני מצבים עיקריים:

המצב האחד הוא כאשר אנחנו מנתקים באופן סופי קשר רעיל עם אדם/מקום עבודה בעייתיים (בהקשר זה קראו את מאמרו של Steve Eakin, בשם: "It’s OK To Burn Bridges. Sometimes");

[למאמרו המלא של Steve Eakin באתר HUFFPOST, לחצו כאן]

המצב השני הוא שאנחנו מבקשים ליצור הרתעה אפקטיבית באופן שהצד השני לא יוכל לשגות בהערכת כוונותינו; והדילמה תעבור מאיתנו אליו.

כך למשל: כותב תומס שלינג בספרו חימוש והשפעה:

"אם אתה ניצב בפני אויב, הסבור כי תימלט אם הוא ימשיך להתקדם, ואם הגשר שבו אפשר להימלט קיים, הוא עלול להמשיך להתקדם עד לנקודה שבה תהיה התנגשות אוטומטית אם לא תימלט. אם אתה שוקל מה עדיף מבחינתך לטווח הארוך, אתה עשוי לפנות לאחור ולעבור את הגשר; לפחות, כך הוא עשוי לחשוב" (שלינג, 1976, ע' 59).

"אבל, אם אתה שורף את הגשר ואינך יכול לסגת, ומתוך ייאוש מוחלט אינך יכול אלא להתגונן, עליו לעשות הערכה מחודשת של המצב. אין הוא יכול לסמוך עוד על מה שאתה תעדיף לעשות, כאשר הוא ימשיך להתקדם ללא מעצור", וברור לו שיצטרך להילחם בך (שלינג, 1976, עמ' 60-59).

[בתמונה: כריכת הגירסה העברית של הספר, חימוש והשפעה לתומאס שלינג, שראה אור ב- 1976 בהוצאת מערכות. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כך למשל, בתקופת 'המלחמה הקרה', כאשר ביקש הממשל האמריקני מהקונגרס סמכות להציב דיוויזיות של הצבא האמריקני באירופה, היה הנימוק המפורש לכך, לא שהכוחות נועדים להגן על האירופים מפני צבא סובייטי עדיף; אלא כדי שלא להשאיר לברית המועצות שום ספק, שארצות הברית תהיה מעורבת אוטומטית בכל מקרה של התקפה על אירופה; שכן, פגיעה בכוחות אמריקנים במהלך התקדמות הצבא הסובייטי תביא אוטומטית לכניסת ארצות הברית למלחמה. 7000 חיילים אמריקנים בברלין לא יכולים היו לעצור את הצבא האדום; אבל הם הבהירו היטב לרוסים את מחיר החלטתם לכבוש את כל ברלין (שחולקה בין בעלות הברית אחרי מלחמת העולם השנייה) ו/או לפלוש למערב אירופה (שלינג, 1976, עמ' 64-63).

[להרחבת המושג: 'הרתעה', לחצו כאן]

[בתמונה: נגמ"ש אמריקני בברלין בחורף 1970-1969. הצבתם של חיילים אמריקנים שם הם הבהירה היטב לרוסים את מחיר החלטתם לכבוש את כל ברלין. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי R. W. Rynerson. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5]

דוגמה נוספת שמביא שלינג היא של הנחיתה של כוחות אמריקנים בלבנון במהלך משבר 1958: מרגע שנחתו האמריקנים בלבנון, הם 'שרפו את גשריהם'. כוחם של 10000-12000 החיילים שנחתו לא היה גדול, אבל הם הבהירו לסובייטים שכל הרפתקה שלהם בגזרה זו תסבך אותם בלחימה עם כוחות אמריקנים. ה'כדור' - והדילמה - הועברו אליהם (שלינג, 1976, ע' 65).

שריפת גשרים בהקשר השלילי

רוב הפעמים בהם אנו עוסקים ב'שריפת גשרים', הם בהקשר השלילי. 'שריפת גשרים' נוטלת מאיתנו את יכולת הגמישות שלנו. היא כופה עלינו ויתור על אלטרנטיבות והיצמדות לאופציה אחת בלבד.

ביטויים מוכרים בהקשר זה הם, למשל: "אל תשרוף גשרים שאולי תצטרך לחצות אחר כך" (Don’t burn bridges you may have to cross later.”); ו- "אל תשרפו את הגשר ותצפו שהם ישלחו סירה" (“Don’t burn a bridge and expect them to send a boat”).

[לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

דוגמאות יש למכביר:

• בהכרזת המלחמה של אדולף היטלר (ראו תמונה משמאל) וגרמניה הנאצית על ארצות הברית, ב- 11 בדצמבר 1941, שרפה גרמניה את גשריה והצליחה לאחד מולה את קואליציית המלחמה האדירה ביותר שידע העולם.

[בתמונה משמאל: אדולף היטלר. מחיר האגו... התמונה היא נחלת הכלל]

• בתקיפת פרל הארבור ע"י היפנים, הם שרפו - מבלי דעת (הכוונה הייתה לשפר עמדות למשא ומתן...) את גשריהם, והסתבכו במלחמה לחיים ולמוות עם האדירה במעצמות תבל.
• בפרסום חוקי הגזע באיטליה, בסתיו 1938, שרף הרודן האיטלקי, בניטו מוסוליני את גשריו, בחר צד באופן סופי והתחייב כליל ל'ציר רומא-ברלין'.
• בסגירת מיצרי טיראן ע"י מצרים, ב־23 במאי 1967, שרף נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, את גשריו, והפך את סכנת המלחמה עם ישראל לוודאית.

ועוד, ועוד.

וגם דוגמה משלנו: בנימין נתניהו שורף את גשריו עם המפלגה הדמוקרטית בארה"ב

ב-3 במרץ 2015 - סמוך מאוד לבחירות הכלליות בישראל - נאם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס של ארצות הברית, בנושא ההסכם המתגבש בין איראן למעצמות בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית. נתניהו סקר את ההיסטוריה של הסתרת הפיתוח הגרעיני על ידי האיראנים והציג את הסכנה ממירוץ חימוש גרעיני שעתיד להתרחש בקרב מדינות ערב בעקבות הצטיידותה של איראן בנשק גרעיני.

את ההזמנה לנאום שלח יושב ראש בית הנבחרים דאז הרפובליקני, ג'ון ביינר, שהודה בפומבי כי ההזמנה נעשתה ללא התייעצות עם הבית הלבן (במטרה ברורה לנגח את הנשיא דאז, ברק אובמה). אובמה עצמו, הביע התנגדות לנושא הנאום ולעיתויו ולא נכח בקונגרס בעת נשיאתו.

לאירוע הזה הצטרפה התבטאותו של נתניהו במערכת הבחירות של 2015: "הערבים נוהרים לקלפי ומצביעים בהמוניהם" - שהתפרשה בקרב הדמוקרטים בארצות הברית כגזענית. 

אחת הטיעונים הדומיננטיים בדברי הביקורת שספג בנימין נתניהו בעקבות שני האירועים הללו, היה העובדה ש"שרף את גשריו" עם הממשל ועם המפלגה הדמוקרטית. זהו מושג מוכר בתחום היחסים הבינלאומיים, שאנו עושים בו שימוש, לעתים, גם בחיינו האישיים...

[למאמר המלא במעריב, לחצו כאן]

.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• תומאס שלינג (1976), חימוש והשפעה, תל אביב: מערכות.
• Steve Eakin (2016), It’s OK To Burn Bridges. Sometimes, huffpost, 7/10/16.