[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי FelixMittermeier לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

את הפרק המרתק ביותר בסיפור הדיפ סטייט הישראלי עד כה, תרם לנו שר המשפטים אמיר אוחנה, שבמסיבת עיתונאים ב- 29 באוקטובר 2019 , קם על הגוף שעליו הוא ממונה עליו ( ונתן נאום שלא יישכח, מן הסתם עוד שנים הרבה.

החולשה של דברי אוחנה היא בעיתוי ובהקשר. לולא מצבו המשפטי של בנימין נתניהו, ספק אם הדברים היו נאמרים. ועל כן, חצי עם ידחה אותם בלי לקרוא אותם אפילו; וחבל. כי הסיפור הזה איננו סיפור פוליטי. הוא סיפור על תאווה לכוח ומאבקי עוצמה של מערכת האכיפה (את פרשת גל הירש אתם זוכרים? ...)...

אז החלטתי לתעד את הדברים בשביל ימים אחרים שבהם ניתן יהיה לעסוק בדיפ סטייט הישראלי משוחררים מסיפור נתניהו (וכמובן, בשביל הסטודנטים ה'מסכנים' שלי ללימודי אכיפת החוק, שלהם אין הנחות ואין הפוגות בגלל עיתוי פוליטי כזה או אחר...):

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

אמיר אוחנה: הפרקליטות שבתוך הפרקליטות

"...

אני מכיר את הפרקליטות היטב. התמחיתי בה, ומאז עבדתי עם הפרקליטות שנים רבות כעורך דין. מכהנים בה בחריצות ובמסירות פרקליטות ופרקליטים רבים העושים עבודתם נאמנה יום יום בבתי המשפט ובמשרדי הפרקליטות, ומנהלים הליכים משפטיים מול נאשמים, בחלקם עבריינים וארגוני פשיעה מסוכנים.

אך יש גם פרקליטות אחרת: "פרקליטות שבתוך הפרקליטות". יש מי, שבאמצעות כת קטנה של עיתונאי-חצר הצליחו לבסס את התפישה כי מתחוללת כאן מלחמת בני אור בבני חושך, שבה הפרקליטות מגינה בגופה על הציבור מפני נבחריו. והציבור מאמין שהפוליטיקאים מושחתים, שמוסדות השלטון רקובים, שאיש ציבור הוא אשם לא רק עד שתוכח חפותו אלא אף לאחר שתוכח. כל תהייה, כל מלת ביקורת, נהדפות מיד.

מקהלה של עיתונאי-חצר ופרשנים מטעם נחלצת תמיד להגנת הפרקליטות ומציגה את התהיות ככפירה ב'שלטון החוק'. קריירות פוליטיות וציבוריות חוסלו בזו אחר זו, כשהציבור - שאינו נחשף לעובדות - משוכנע שמדובר בניקוי אורוות. איש כמעט לא העז לחשוף את הסימביוזה המסוכנת בין גורמים באגף החקירות, בפרקליטות ובתקשורת.

כך פעלה השיטה. כך חוסלו קריירות. סגירת התיקים או הזיכוי בבית המשפט – תמיד הגיעו מאוחר מדי.

בעת הצורך (למשל כדי לסלק שר משפטים שלא מצא חן בעיני ה"מערכת") נשלפו תיקים מן ההקפאה והודלפו מהם פרטים לעיתונאים מסוימים - תמיד אותם עיתונאים. כל זאת כדי שהפוליטיקאים שסומנו יזכרו תמיד שהחרב תלויה מעל ראשם. אם זו אינה סחיטה, איני יודע סחיטה מהי".

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי דוברות בית הנשיא. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

רבותי, המילים הקשות הללו אינן מילותי. אלו מילותיו של מי שהיה אז יו"ר הכנסת, והיום מכהן כנשיא המדינה. הוא חווה את הדברים על בשרו.

כשמונתה לתפקיד נציבת הביקורת על הפרקליטות, נשיאת בית המשפט המחוזי השופטת הילה גרסטל (ראו תמונה משמאל למטה) גם היא גילתה בתוך הפרקליטות דברים שלא הכירה בכל שנותיה הרבות כשופטת.

לאחר כשנתיים של מאבק התשה שניהלה נגדה הפרקליטות והעומד בראשה, החליטה השופטת גרסטל להתפטר מתפקידה. מדובר בשופטת מוערכת שלא דבק בה רבב.

באחד הראיונות שהתקיימו, מספרת גרסטל על בועה שחיה בה 24 שנים, והתפוצצה: "הפרקליטות היא גוף שיש בו משהו חולה, גם ברמה הניהולית וגם ברמה הערכית", כך אמרה, והוסיפה כי הגיעה לתפקידה "תמימה ועם הרבה רצון טוב", ויצאה ממנו כ"אזרחית מודאגת".

[בתמונה משמאל: השופטת הילה גרסטל - סערת השופטת גרסטל מכה שוב... מקור התמונה: הרשות השופטת]

יש היום הרבה אזרחים תמימים ועם רצון טוב, אך יש היום יותר ויותר אזרחים מודאגים.

מהי "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות"? בעוד שרוב הפרקליטים קובעים לוחות זמנים בהתאם להיקף ומורכבות החומרים המשפטיים באופן מקצועי ובלתי תלוי, הפרקליטות שבתוך הפרקליטות קובעת את לוחות הזמנים במנותק מאלה ובהתאם לסדר יומה של המערכת הפוליטית, מועדי הבחירות והרכבת הממשלה. בכך, היא הופכת עצמה לשחקן במגרש הפוליטי – שחקן שאיננו נתון לבחירת הציבור.

בעוד שרוב הפרקליטים מקיימים שימוע בלב פתוח ובנפש חפצה כפי שמחייב הדין, הפרקליטות שבתוך הפרקליטות נמצאת בחופשה במהלך השימוע ועל פי הדלפות – שוב הדלפות – כבר גיבשה דעתה בטרם קראה והשיבה לחומרים הרבים, ואין זה משנה כלל מה היו הטיעונים שנשמעו במהלך השימוע. איך אמר אחד מעמיתיכם: בנפש חפצה? בנופש חפצה...

[בתמונה: הפרקליטה ליאת בן ארי שמרכזת את חקירות נתניהו נעדרה ממהחלק הנוסף של השימוע - שלא היה מתוכנן - בשל חופשה בחו"ל שנקבעה מראש. האם, מקצועית וציבורית, היה זה צעד נכון; ולו משום הניראות הבעייתית שלו?... למאמרו של נטעאל בנדל ב'הארץ, לחצו כאן]

בעוד שרוב הפרקליטים אם היו חלילה נחשדים במתן תצהיר כוזב לבית משפט היו נקראים לבירור ואולי אף מושעים עד לבירור הטענה, בפרקליטות שבתוך הפרקליטות קיימת חסינות מלאה, השתקה מוחלטת ודממת אלחוט. הדבר הזה נזקף גם לחובתם של רבים מכלי התקשורת.

[בתמונה: התצהיר הכוזב של ליאת בן ארי. מה היה דינו של אדם מן השורה שהגיש תצהיר כוזב לבית המשפט? לכתבה המלאה של אלי ציבורי ב'מחלקה ראשונה', לחצו כאן]

ולא אדבר כאן על סוגיית המכרז החשוד כתפור, שעוד יש לברר את קורותיו:

[לכתבה המלאה של דניאל דולב ב'חדשות וואלה', לחצו כאן]

בעוד שרוב הפרקליטים אומרים את דברם בבית המשפט, אינם בקשר עם עיתונאים ואינם מדליפים להם חומרי חקירה, הפרקליטות שבתוך הפרקליטות מנהלת יחסי תן וקח עם עיתונאים – היום יש שיכנו זאת "יחסי שוחד" - ומדליפה להם באופן חד צדדי – בניגוד לחוק הפלילי – חומרי חקירה שהגיעו אליהם מתוקף תפקידם.

"אני חוששת" כך אמרה פרופ' רות גביזון (ראו תמונה משמאל), "שאכן אין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק. היה יותר מדי משפט עיתונות. אבל עכשיו קשה מאוד לסיים את זה בדרך אחרת. זו טרגדיה לביבי אבל גם דבר מאוד לא טוב למדינה ולחברה." דברי פרופ' גביזון.

[בתמונה משמאל: פרופ' רות גביזון. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אתר פרס א.מ.ת. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בחודשים האחרונים קיימתי מספר שיחות עם בכירי המערכת המשפטית באשר לטענות שהעליתי היום. הצעתי הצעות שונות לאיתור העבריינים. הצעתי לערוך בדיקות פוליגרף. בדיקות כמותן נבדקתי אני כשכיהנתי בשב"כ, וכמותן נבדקים אלפים רבים מבין עובדי השב"כ, המוסד, צה"ל ואפילו המשטרה. אם זה טוב להם, למה לא לפרקליטות? נתקלתי בסירוב מוחלט.

הצעתי להוציא תדפיסי שיחות של מכשירי הטלפון של כל מי בפרקליטות שהיה חשוף למידע שהודלף. נתקלתי בסירוב מוחלט.

סירוב מוחלט – לבדוק את האמת, האמת שייתכן והיא ידועה לכל מי שצריך לדעת, אך אסור משום מה שתהיה חשופה לעין הציבור. הצעתי לפתוח בחקירה שתאתר את העבריינים, נאמר לי שאין זה בסמכותי להורות על פתיחת חקירה, אלא רק לבקש זאת "כמו כל אזרח". את הרגישות שאנו רואים כלפי פרטיותם של המדליפים לא ראינו בחקירות אחרות, כולל בימים האחרונים כשמכשירי הטלפון הסלולרי של אנשי קמפיין הליכוד על תכנם נחשף, וכדי להוסיף חטא על פשע – תכנה של החקירה הודלף.

בן דרור ימיני כותב היום:

"כמה פעילים הלכו להפגין מול ביתו של שלמה פילבר... בעקבות ההפגנות נפתחה חקירה של היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית, בלהב 433, נגד ארבעה ממקורבי ראש הממשלה, יונתן אוריך, עופר גולן, טופז לוק וישראל איינהורן. מעניין אם כבר גייסו לעניין את הסקוטלנד יארד ואת הסי־איי־אי.

[בן דרור ימיני: "מעניין אם כבר גייסו לעניין את הסקוטלנד יארד ואת הסי־איי־אי...". מקור התמונה: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]

התקשרתי לארבעה עורכי דין מהתחום הפלילי: האם מדובר בהטרדת עד? שלושה מהם אמרו לי שמדובר בהתנהגות חריגה, לא נאותה, אבל חקירה פלילית? לא ולא. עצם החקירה, אמר לי עו"ד אבי עמירם, היא מתיחת חבל מצד הפרקליטות. והחרמת טלפונים - היא הגזמה פראית. ובכלל, הוא הוסיף, הטרדות נעשות במחשכים. כמו בפגישה הלילית. לא בהפגנת חוצות.

צריך לפתוח בחקירה, אמר לי עו"ד אחר, אבל נגד מי שהורה לפתוח בחקירה. הם ירדו מהפסים, הוא הוסיף. וביקש, כמו האחרים, שלא אציין את שמו. עוד עו"ד אחד חשב שאין מקום לחקירה, ורק עו"ד אחד הצדיק אותה. לרגעים יש תחושה שהפרקליטות עושה כל מאמץ כדי להצדיק את טענות הרדיפה.

זה מסוכן, משום שמדובר בהפללה של התנהגות אנושית, שגם אם היא לא לטעמם של אנשי הפרקליטות, וגם לא של הח"מ, היא רחוקה מלהיות פלילית. הרי לפי הנורמות החדשות שהפרקליטות יוצרת גם המפגינים מול ביתו של אביחי מנדלבליט עוד יואשמו בשיבוש הליכי חקירה... התחושה היא שההחלטה לפתוח בחקירה על הטרדת עד בגלל הפגנה, כשהעד כלל לא התלונן ולא חש מוטרד, היא במסגרת המאמץ של הפרקליטות לאבד את אמון הציבור.

חשבתי כבר שנתניהו מושחת, אמר לי אתמול רוני מדוכן הבשרים המאוד פופולרי בשוק, השבוע שיניתי עמדה. אני לא מאמין להם. יש עוד הרבה רונים."

הציבור רואה, ומתקשה להאמין שכך נוהגת מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל הדמוקרטית.

צר לי על שבמדינת ישראל, בנוסף לכל הדרוש תיקון, יכולת המשילות של נבחרי הציבור נמוכה מאוד, לענ"ד, ופעלתי כחבר כנסת כדי לשפר אותה. קל וחומר בממשלת מעבר.

בעקבות אירוע הירי בסלומון טקה ז"ל (ראו תמונה למטה) שאירע בסמוך לאחר כניסתי לתפקיד, הודעתי כי בכוונתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת בעיית חוסר האמון העמוק במח"ש הכפוף לפרקליטות, בעיה חוצת מגזרים וארוכת שנים. התכוונתי להקים ועדה בראשות שופט, ראיינתי את חברי הוועדה. התכוונתי להביא אותם בפני הממשלה להענקת סמכויות מלאות של ועדת חקירה, ואז נמסר לי על ידי בכירי המערכת כי אין יכולת לעשות זאת בממשלת מעבר. וכך המערכת הותירה את הציבור, ובהם יוצאי אתיופיה, ללא מענה בסוגיה כה חשובה הקשורה לפרקליטות.

[בתמונה: סולומון טקה ז"ל. וכך המערכת הותירה את הציבור, ובהם יוצאי אתיופיה, ללא מענה בסוגיה כה חשובה הקשורה לפרקליטות. התמונה באדיבות המשפחה. שם הצלם אינו ידוע]

השר לא יכול למנות, השר לא יכול לפטר. השר לא יכול לחוקק, השר לא יכול להורות. את בעיית המשילות הקשה נצטרך לתקן בשורה של דברי חקיקה, דבר שיקרה רק עם ממשלה וכנסת מתפקדות. עד אז, לדברי היועץ אין לי כאמור סמכות להורות על פתיחת חקירה, אני יכול רק לבקש ממנו "כמו כל אזרח".

ובכן, אדוני היועץ המשפטי לממשלה (ראו תמונה משמאל), אני מבקש זאת. אני פונה אליך בזאת ומבקש כי תקיים חקירה בלתי תלויה, על ידי גורם נטול פניות, חקירה שבסופה תוצאה שהציבור יוכל לתת בה אמון. אינני מבקש זאת בשם אזרח אחד, אני מבקש זאת בשם אזרחים רבים, רבים מאוד – אזרחים טובים, ישרים ושומרי חוק – שדורשים גם מהמערכות הציבוריות להיות כאלה.

[תמונתו של אביחי מנדלבליט משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Prokurator11  קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

אדוני, אתה חווית את הדברים בעצמך. כך נכתב בעתירה שהגשת אתה, לפני זמן לא רב: "מתחילת חקירת הפרשה, הדליפו גורמי החקירה הדלפות פסולות ואסורות של חומרי החקירה, ובכלל זה חשיפת תוכן השיחות המוקלטות... על חומרים אלה נסמכו חלק בלתי מבוטל מן הדיווחים באמצעי התקשורת שהגיעו עד כדי סילוף ועיוות מגמתי של האירועים וגרימת נזק בל ישוער לעותר... נוכח האינטנסיביות והמגמתיות של ההדלפות... לא היה מנוס מן המסקנה הקשה לפיה מדובר בהתנהלות מכוונת שנועדה לפגוע בעותר ולהפעיל לחץ פסול על מקבלי ההחלטות".

אדוני – אתה דרשת כשהיה מדובר בעניינך, דרשת מהיועמ"ש ויינשטיין ומפרקליט המדינה שי ניצן "להורות על פתיחה לאלתר בחקירה פלילית לאיתור המדליפים".

זה לא יהיה תקדים, אדוני. היה כבר יועץ משפטי לממשלה שהורה על פתיחת חקירה לאיתור המדליפים מחקירותיו של ראש ממשלה אחר, חקירה שהצליחה לחשוף את האמת: היועמ"ש אליקים רובינשטיין, כשהודלפו פרטים מחקירתו של אריאל שרון המנוח. הידיעה הודלפה אז בעיתון "הארץ", היועץ מינה צוות חקירה מיוחד כדי לאתר את המדליף. הצוות חקר באזהרה את ברוך קרא בעבירה של שיבוש מהלכי משפט וקיבל בצו בית משפט את פלט שיחות הטלפון שלו. הפרקליטה ליאורה גלאט ברקוביץ' – נקראה לחקירה והודתה בהדלפה. מדיווחים על חקירתה במשטרה נטען כי אמרה שהחליטה להדליף כדי לסייע למתנגדיו של אריאל שרון כיוון שבנה עומד להתגייס לצה"ל ועל כן היא חוששת ששרון יהיה בשלטון.

[בתמונה: הפרקליטה לשעבר, אילנה גלאט ברקוביץ. פוטרה בגין הדלפות לתקשורת על חקירות ראש הממשלה שרון. התמונה היא צילום מסך]

השופט רובינשטיין אמר לאחר מכן: "זו הייתה הדלפה יזומה ואידאולוגית - והיא נכשלה... הדלפה שיכלו להיות לה תוצאות קשות - עירוב של חקירה עם פוליטיקה ותיק שאולי היה מתנהל על ידי האדם שהדליף. זו פרקליטה שנכשלה בתפקידה... מדובר באידאולוגיה של השקפות אישיות ולא אכנס ליותר מזה"... דברי השופט רובינשטיין.

אדוני היועץ, כאן לא היתה הדלפה אחת – כאן היו עשרות ואולי מאות הדלפות בכלי התקשורת השונים לאורך כשלוש שנים. אדוני, כל עבירה כזאת נושאת בצידה עונש של 3 שנות מאסר – אנחנו מדברים על מאות שנות מאסר! איך אפשר לקבל מצב בו בכירי מערכת המשפט, האמונים על טוהר המידות, המטיפים בשער נגד שחיתות ציבורית – יראו וישמעו על שחיתות מוסדית בסדר גודל כזה – וישיבו: אין מה לעשות?

התשובה היא שאי אפשר.

אני מצפה שתיעתר לדברי אדוני היועץ, דברים שאני מביא בפניך בשם רבים רבים מאזרחי ישראל - וכולי תקווה כי בתום התהליך, מדינת ישראל ואזרחי ישראל יקבלו תשובות לשאלות הרבות המתעוררות מן הדברים שפירטתי כאן ואולי גם לשאלות נוספות. שמעתי היום על שביתת הפרקליטים ועל הקריאה לאבטח חלק מהפרקליטים בעקבות "ההסתה הגוברת". מפני מי הם מבקשים אבטחה, מפני נשיא המדינה? מפני השופטת גרסטל? מפני שר המשפטים?

אני רוצה להדגיש – אסור שתיפול שערה משערות ראשו של אף פרקליט ואף פרקליטה. אסור בתכלית האיסור. ואני חוזר על דברי: רוב הפרקליטים עושים עבודתם נאמנה, אין להם קשר לכל הטענות שהועלו כאן, וגם את אלה שיש להם קשר לדברים – צריך לאתר ולהרחיק, ולא חלילה לפגוע פיזית באף אחד או אחת מהם.

הביקורת, חריפה ונוקבת ככל שתהיה, באה כי הוגדשה כבר הסאה, כי נמאס לראות את העוול הזה לנגד עינינו, מבלי ששום דבר נעשה כדי לתקן.

"איך שר המשפטים יכול לומר כך על המערכת עליה הוא אמון" יאמרו חלק מכם במהדורות ובדיווחים. ואני שואל – איך שר משפטים יכול להחריש?   ...".

[מקור התמונה: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]

[לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• נטעאל בנדל (2019), הפרקליטה המלווה את תיקי נתניהו נעדרת מהשימוע כי יצאה לחופשה פרטית, הארץ, 6/10/19.
• אלי ציבורי (2019), ליאת בן-ארי איימה והגישה תצהיר כוזב לבית הדין לעבודה, מחלקה ראשונה, 23/10/19.
• דניאל דולב (2019), ביקורת בפרקליטות על המינוי הצפוי של התובעת בתיקי נתניהו: "עיתוי בעייתי", חדשות וואלה, 26/9/19.
• יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.