לכאורה, אין לחמאס ושות' בעזה מס' משמעותי של רקטות כבדות וארוכות טווח. ברשותם אולי מאית מכמות הרקטות של החיזבאללה ושות' מהמליציות השיעיות של איראן.

טילים מדויקים סביר מאוד שעדיין אין להם.

ולמרות זאת, זאת רמת הסיכון מהם גדלה כל יום. הסבר:

א, בעת מלחמה ובהנחיית איראן, צפוי שהם יפתחו בחזית שנייה, הקרובה למרכזי האוכלוסייה הגדולים שלנו במרכז הארץ; וכך, יקטינו משמעותית את יכולת ההגנה של מערך ההגנה האקטיבית של מדינת ישראל. באופן כזה, ייאלץ המערך להגן על כל הארץ; ולא יוכל להתמקד בסיכון הצפוני, הגדול יותר.

ב, השיגורים שלהם כעת מתבצעים מבורות ירי וכך:

• גדל משמעותית שיעור הדיוק של 'הרקטות הטיפשות'; וכעת, חייבים הרבה יותר טילים מיירטים כדי לנטרל את המתקפה. המשמעות: הטילים המיירטים יאזלו מהר יותר.
• המטחים של הרקטות מתוזמנים ונעשים כבדים וצפופים יותר; ואז, שיעור היירוט יורד.
• הצוותים, שמשגרים את הרקטות, עושים זאת ממרחק, באמצעות טלפון סלולרי וכך הם לא מסתכנים.

ג, הגרוע מכל הם ה'בורקאנים'. ארגוני הטרור בעזה עברו לשגר רקטות כבדות לטווח קצר, בורקאנים. כאן ראש הנפץ שוקל כ- 40 עד 200 ק"ג; והנזק מרקטה שלא יורטה הוא כבד מאוד. הממד לא יעמוד בפגיעה ישירה של רקטה כזו. רק מקלט תת קרקעי!

[בתמונה: רקטת הבורקאן במבט מקרוב]

ד, טילים מדויקים: להערכתי, נראה גם בעזה - ובקרוב - רקטות חצי כבדות, שיורכבו עליהם ראשי ביות מדויק שמיוצרים באיראן. אם כמות של הטילים המדויקים בדרום תהיה משמעותית, אזי נזקם יהיה עצום.

אני לא מייעץ לסמוך על שומרי הגבול המצריים ועל המבריחים הבדואים שבסיני, תמורת תשלום הם יעבירו הכל.

המלצות

1. גם במחיר של מלחמה נוספת בעזה, אין לאפשר ובכל מחיר הצטיידות של החמאס והג'האד הוא ארגון החסות של איראן בטילים מדויקים וברקטות בורקן. חייבים לפעול בנחרצות נגד כל מאגר של נשק כזה ונגד כל מפעל שמייצר את האמצעי הזה.
2. גם כאן אנחנו חייבים לפתח הגנת לייזר אקטיבית רבת עצמה שתחסום כחומה כל שיגור של רקטות וטילים מהרצועה לישראל.

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]