[התמונה מתוך התקשורת האיראנית]
[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
ההכרח במעבר ליירוט באמצעות לייזר רב עוצמה, כפתרון היחיד גם לבעיית האיכות המדויקת של הטילים.
מאמר זה הוא המשך למאמרי הקודם שעסק בעיקר בצד הכלכלי של יירוט האיומים. משמע, בחוסר ההתכנות הכלכלית, להשקיע עשרות מיליארדי דולר בטילים נגד טילים יקרים מאוד, שיכולתם מוגבלת - גם בהגדרת היצרן שלהם - ויעילותם בינונית במקרה הטוב.
בנוסף, נדרשת גם השקעה שנתית של מיליארדי דולרים נוספים, בתחזוקת הטילים וסוללות ה'טילים נגד טילים', שיעילותם מוגבלת.
[למאמרו של אלי בר און: 'עלות דמיונית...', לחצו כאן]
הרקטות סיימו את תפקידן ההיסטורי
הרקטות הם סוג של פצצות, שיש להן מנוע רקטי - שבוער זמן קצר ובעוצמה רבה - והודף אותם במהירות רבה לגובה רב, בכיוון משוער של המטרה. הרקטות - וזאת אמור לדעת כל מקצוען סיימו בשנים האחרונות את תפקידם ההיסטורי. מדינות העולם - שמתקדמות, כלכלית וטכנולוגית, יותר מרצועת עזה - כבר לא מייצרות היום רקטות. ודאי שלא מייצרות רקטות כבדות. רק טילים; וכעת, רק טילים מדויקים בליסטיים וטילי שיוט.
הסבר: אם נשגר לתל אביב רקטות איראניות כבדות "טיפשות" - נניח מסוג של רקטת הזלזל שיש להן ראשי נפץ של 600 ק"ג - הרקטות, שישוגרו מעומק מדינת לבנון, סביר שיתפזרו באזור היעד ויפגעו כמעט כולן במעגל גדול שקוטרו כ- 10 ק"מ. צפוי שרק אחת מ- 20 רקטות תפגע באופן אקראי בבניין מאוכלס כלשהו. הפגיעה תהיה קשה מאוד וסביר שהבניין יוחרב. אבל למזלנו, זו תהיה רק רקטה אחת מ- 20 ששוגרו. כמחצית מהרקטות בכלל יפגעו מחוץ לעיר הגדולה וכך גם לא נאלץ ליירטם ולבזבז עליהם מיירטים. כ- 9 רקטות אחרות שכן יפגעו בשטח העיר יהיו מסוכנות ונאלץ ליירטם באמצעות 2 מיירטים יקרים כנגד כל אחת מהם. אבל סביר שתשעת הרקטות שלא נצליח ליירט, יפגעו בשטחים בנויים ופתוחים אבל לא בבניין מאוכלס.
[התמונה מתוך התקשורת האיראנית]
סביר שהרקטות יפגעו בגנים ציבוריים, בבתי ספר ובגני ילדים, שלא יתקיימו בהם לימודים בזמן מלחמה, בכבישים ובמדרכות, באזורי מסחר, מלאכה ותעשייה, במגרשים ריקים, בשפת הים וכד' כל זאת מאחר והרקטה משוגרת בכיוון כללי של המטרה ולא ידוע אם והיכן תפגע.
זו מטרת השימוש ברקטה הכבדה. לא פגיעה במטרה איכותית חשובה; כי אם הפעלת טרור על האוכלוסייה העירונית.
מה מתרחש כעת ואיך זה קשור ללייזר?
פרויקט הסבת הרקטות מתבצע כעת ע"י משמרות המהפכה האיראניות בעוצמה, בנחישות ובמהירות. כאמור לא מייצרים יותר רקטות, מאחר ובהשקעה נוספת קטנה מאוד של עשרות אלפי דולרים לרקטה כבדה אחת, ניתן להסב את המוני הרקטות ה"טיפשות" שיוצרו בעשור האחרון לטילים מדויקים. טילים שמרביתם יפגעו כעת בעיגול שקוטרו כ- 100 מטר בלבד. זו מטרת נקודה במונחים של ראש נפץ קרבי, שמשקלו כ- 600 ק"ג.
כך נראה פרויקט דיוק הרקטות לפי דוח BICOM מפברואר 2019 (מובא בעזרתו של ד"ר אלי מירון):
עכשיו אנחנו נמצאים בסרט אחר, זה סיפור אחר לגמרי: כאן, מ- 20 רקטות הזלזל - ששודרגו לטילים מדויקים ושישוגרו - צפוי ש כ- 10 יפגעו בפגיעה ישירה במבנים שהוגדרו להם מראש: מגדל מסוים, מתקן חיוני, משרד ממשלתי חיוני, בסיס צבאי, סמל לאום וכד'.
גם עשרת הרקטות - שלא יפגעו ישירות במבנה שהוגדר להם - יפגעו קרוב מאוד, מטרים ספורים מהמבנה שבו תוכננו לפגוע, ויגרמו לנזק כבד וגם לאבדות ולנפגעים.
בלי להיכנס לחישוב מורכב: 20 רקטות הזלזל הכבדות - שהפכו לאחר הסבה פשוטה ומהירה לטילי זלזל מדויקים - יגרמו להרס ולהרג גדול לפחות פי 15 מ- 20 רקטות הזלזל הפשוטות. לכן אנחנו אומרים: מי צריך פצצת אטום כשיש לו אלפי טילים מדויקים...
[הכרזה: ד"ר אלי מירון. התמונה הימין היא נחלת הכלל. התמונה השמאלית היא צילום מסך מהטלוויזיה האיראנית]
בנוסף, כדי לנסות וליירט, נאלץ כעת להשתמש במספר כפול של מיירטים שחסרים. כאן סביר, שלא יהיו טילים שיפגעו מחוץ לעיר. חייבים ליירט כל טיל, מאחר והוא מכוון כעת ובמדויק למבנה אותו הוא אמור להחריב.
לאויב אין רק 20 רקטות זלזל כבדות, נראה שברשותו מס' אלפים. אין לנו וגם למעצמות החזקות בעולם כארה"ב ורוסיה כל יכולת ליירט באמצעות אלפי טילי יירוט יקרים שאין ובנוסף היעילות של המעט שיש לא גבוה במיוחד. ניתן ליירט רק מקצת מהכמות הזאת.
אז אין פתרון?
יש, זה פותח, נוסה בהצלחה והיינו חייבים (לא היה לנו מספיק שכל...) לאמץ אותו לפני עשור שנים ומעלה: הגנה על הארץ הזו באמצעות תותחי לייזר רבי עוצמה, הסקיגארד:
[הסקייגארד: התמונה המקורית באדיבות היצרן]
כאן בעלות של 2000 או 3000 דולר בלבד ליירוט, ניתן להתמודד ובהצלחה עם אלפי הטילים המדויקים ועשרות אלפי הרקטות הקלות שהאויב מתכוון לשגר למרכזי האוכלוסייה שלנו, כשישלים את תוכנית שדרוג הרקטות הכבדות שלו לטילים מדויקים.
בנוסף, האויב מייצר כל שנה עשרות טילים מדויקים וארוכי טווח, טילים בליסטיים וטילי שיוט שמגיעים לכל נקודה בארץ. גם כאן - ואני נשמע לעצמי כמו תוכי אין ולא יהיה פתרון כלכלי ואיכותי - זולת הלייזר רב העוצמה.
בתחילה חייבים לייזר כימי קרקעי ולבסוף כאשר האחראים על הביטחון כאן ובארה"ב יקבלו קצת שכל, וישתחררו מהסטגנציה אזי יפותח לייזר כימי אווירי כבד, שיוכל לנטרל איומי טילים גם מטווח של מאות ק"מ.
אז אולי מישהו יודע , אם זה כל כך טוב למה לא עובדים על זה? אולי לייזר אחר יירט את זה?
אלי בר און , שלום
האם מתקן הלייזר זמין ?
נניח שהמדינה הייתה בוחנת ונוכחת שזה יעיל וזול, כמה זמן יעבור עד שנהייה "מכוסים" ?
מה המחיר של מערכת כזו ?
אנא פרסם את התשובות ואם צריך לחץ ציבורי נעשה זאת ברשתות
יום טוב
דן כפיר
תשובתו של אלי:
יש לחדש את התכנית מהמצב שבו בטיפשות שלנו התכנית שלנו הופסקה (אוסיף כי מן הסתם, זה חייב להיות בבקשה של ראש הממשלה מנשיא ארצות הברית…).
חברת נורתרופ גרומן השלישית בגודלה בעולם הציעה למדינת ישראל לפני 12 שנים לייצר מערכת ראשונה בתוך 18 חודש ואחר כך לייצר במערכת כל חודש.
חייבים לחדש את הפרויקט ואז יתכן שבתוך 3 שנים נתחיל להיות מוגנים ובעוד שנתיים נוספות מוגנים היטב וגם לייזר אווירי יהיה בקנה.
חייבים לחץ ציבורי שישפיע לפני שיתחילו לשגר עלינו טילים.