[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Matteo Staltari לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן]

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

*  *  *

לאור קיצוצים עמוקים בכוח אדם קבע בשנים האחרונות בצורה לא אחראית ולא מבוקרת; ובנוסף לכך קיצור שרות הבנים, נוצר פער שהוא בלתי ניתן לגישור בין המצוי לנדרש: פערים קשים מאוד בין כוח האדם לבין המשימות שלא פחתו.

התוצאה: אי יכולת לבצע את תכניות העבודה במלואן. לכן, רבות מהמשימות מתבצעות במה שמכונה: 'תחזוקת שבר', רדודה ושטחית, בתהליך בלתי הפיך של אבדן המקצועיות ברבות מהיחידות.

הסטגנציה ביכולות הביאה גם לסטגנציה של התרבות הארגונית

התפתחה תופעה חמורה מאוד של תרבות של שקר, קשר של שתיקה ודיווחים לא אמינים ברבות מהיחידות:

• מפקדים, קצינים ונגדים, שלא היה בידם כוח אדם מספיק לבצע את המשימות, הכלולות בתכניות העבודה, פנו למפקדיהם בנידון. התשובה שקיבלו הייתה, שידעו להסתדר עם מה שיש.
• כשפנו שוב, הוער להם שהם בכיינים; ואם הם לא מסתדרים, הם יכולים ללכת הביתה; ויוחלפו בכאלה שיכולים.
• המסקנה של רבים מהקצינים הייתה, שאין טעם לעלות בעיות; משום שאף אחד לא באמת מקשיב ומוכן לנסות לעזור בפתרון.

[להרחבת המושג: 'תרבות של שקר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סטגנציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תרבות ארגונית', לחצו כאן]

[תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Urs Steiner לאתר flickr]

כך התפתחו קשר של שתיקה, בצד בעיות חריפות מאוד בשטח, בתחומים של כשירות מבצעית, לוגיסטית ואחזקתית, שאינם מגיעים למעלה, לפיקוד הבכיר! במקרים רבים מאוד קצינים ונגדים מדווחים דיווחים לא אמינים כלפי מעלה כתוצאה מאי יכולתם לעמוד במשימות ובתכניות העבודה; ומציגים מצגות שווא, על מנת לקבל הערכה טובה ממפקדיהם.

לכל אלה מצטרף הנתק של הפיקוד הבכיר מהשטח: פיקוד בכיר שממעט מאוד לראות בעיניו את מחסני החירום; את הנעשה בבט״ש בגזרות השונות; ועוד נושאים רבים שבתחום אחריותו; וממעט לשוחח עם הפיקוד הזוטר, שמבצע את המשימות...

כנציב קבילות חיילים, מצאתי את עצמי יושב, מאות פעמים, מול מפקדים בכירים, שאין להם כל מושג מה קורה בשטח שעליו הם מפקדים. הם ניזונים מהדיווחים שהם מקבלים מהשטח, שחלק הם דיווחים לא אמינים; והם גם אינם מקבלים תמונת מצב של בעיות קשות בשטח, כתוצאה מקשר של שתיקה.

כך מתקבלת בפיקוד הבכיר תמונה מעוותת, לא אמינה; ועל פי תמונת מצב זו הם מקבלים החלטות, שמוסיפות שמן למדורה. זו גם התמונה שהם מציגים במצגות לוועדת חוץ ובטחון ולשרי הקבינט. נושאים אלה עלו על ידי בחומרה יתרה, גם בפורום מטכ״ל , גם בוועדת חוץ ובטחון ודאגתי גם להוציא זאת במסמכים, לכל הגורמים הנוגעים בדבר.

[למאמרו של האלוףיצחק בריק: 'אוי, התרבות הארגונית הצה”לית…', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על תרבות ארגונית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון – סטגנציה: הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח…, ייצור ידע, 12/4/14.
• יצחק בריק (2019), אוי, התרבות הארגונית הצה"לית, ייצור ידע, 12/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), תרבות של שקר, ייצור ידע, 24/7/14.