[בתמונה: יש לי אימון מלא ברמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי ובראש שרות ביטחון כללי נדב ארגמן... הערכת המצב של הקברניטים עם גורמי הביטחון בנוגע לעימות עם הג'יהאד האסלאמי. מקור התמונה: דובר צה"ל]
[לאוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם, לחצו כאן]
אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל.
כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, וקודם לכן על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב.
הוא מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי.
ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל.
משך שנים שימש כמרצה הבית במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
.
* * *
שתי הערות על אירועי היום:
1. יש לי אימון מלא ברמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי ובראש שרות ביטחון כללי נדב ארגמן. אני סומך על שיקוליהם גם בדבר הצדקת הסיכול הממוקד, גם בדבר עיתויו וגם בדבר המאמץ הראוי לפגוע בטרוריסט ולמזער את הפגיעה בנמצאים בסביבתו שאינם מסוכנים.
2. כדאי להבהיר שאין טעם בביטוי "מדיניות הסיכולים הממוקדים". סיכול ממוקד הוא אמצעי של הגנה עצמית; ונוקטים בו כשיש הכרח לנקוט בו, להגנה על האזרחים, החיילים והמדינה, יש אפשרות לנקוט בו, על יסוד מודיעין ברמת אמינות גבוהה, ואין מניעה לנקוט בו, על יסוד השיקולים המשפטיים והאתיים הרלוונטיים.
בדבר השיקולים המשפטיים, אפשר להזכיר כאן את פסק הדין בבג"ץ הסיכולים הממוקדים, שכתב נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, ובדבר השיקולים האתיים אפשר להזכיר את הדוקטרינה האתית שפותחה במכללה לביטחון לאומי ופורסמה במאמרים של האלוף עמוס וידלין ושלי. כל השיקולים הללו הם באותה רוח ומציבים אותם תנאים לביצוע סיכול ממוקד כראוי.