[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Mediengestalter לאתר Pixabay]
[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
רבותי, כקולקטיב אנחנו מטומטמים. זו המסקנה הבולטת שלי מה'סיבוב' האחרון שעשה עלינו ארגון הטרור הקיקיוני, הג"יהאד האיסלמי של רצועת עזה. זו מסקנה שמתחזקת ומתעצמת מכל סיבוב נוסף, שבו אנחנו מופצצים במאות רקטות.
יש כאן שאלה אחת שלא נותנת לי מנוח: איך הגענו למצב הזה בו חבורה של כמה מאות אנשים לא משכילים, לא מאורגנים במיוחד, טרוריסטים שיש להם מעט מאוד משאבים פיננסיים... החבורה הזו שמצוידת רק ברקטות קלות, חסרות כל תחכום, נשק שגם במלחמת העולם השנייה נחשב לנשק פשוט ולא יעיל... החבורה הזו משגעת ומשביתה לימים רבים את כל מדינת ישראל; וגורמת לנזק כלכלי אדיר, מיליארדים לפצועים ולעיתים לאבדות וגם לנזק נפשי כבד למאות אלפי משפחות, שהילדים שלהם נשארים בבית.
זאת כאשר יש לנו את אחד הצבאות הגדולים בעולם, צבא מושקע מאוד תקציבית, החמוש במיטב אמצעי הלחימה, מאומן היטב... מה שהתרחש כאן הוא רק חוליה נוספת, המחברת בין סבבים רבים כאלה שחווינו בעבר; לסבבים רבים וקשים יותר שצפויים לנו, כבר בעתיד הקרוב. ארגוני הטרור גילו מזמן את הנוסחה; והם בדרך המהירה לשבור אותנו כחברה, לשבור אותנו נפשית וכלכלית.
צר לי ויתכן שהתשובה שלי לא תהיה מקובלת על רבים: כקולקטיב, כממשלה, ככנסת, כראשי מערכת הביטחון וצה"ל אנחנו פשוט מטומטמים. לא מטומטמים של התקופה האחרונה, מטומטמים לפחות 20 שנה. ברור, שאין לראשי המדינה והביטחון שלנו בהווה ובעבר אפילו קמצוץ מהראיה לטווח ארוך שהייתה לאנשים כדוד בן גוריון ז"ל ולעוזריו הבכירים, הפרופ' דוד ברגמן ושמעון פרס ז"ל.
[בתמונה: געגועים לבן גוריון... צילום: משה פרידן, לע״מ]
מדוע? כי לא נערכנו נכון למציאות הזו שהייתה צפויה. אין אדם בר דעת שהופתע מהשימוש המסיבי שנעשה ברקטות. לצערי לא השקענו מספיק משאבים ולא השקענו חכם במיגון העורף ובמענה טכנולוגי מתאים ויעיל לנטרולם של הרקטות:
1, השקעה שתאפשר לקיים את שיגרת החיים; גם כאשר אנחנו מותקפים ובמשך ימים רבים: חייבים להכפיל את מס' המקלטים, באמצעות החזרת חובת בניית מקלט בכל בניין חדש, בנוסף לממד. בניית מקלוט גדול בכל בית חולים, בית ספר ומוסד, שחייבים לתפקד ימים ושבועות תחת איום של מתקפה אזורית של רקטות וטילים.
2, פיתוח והצטיידות במענה של יירוט יעיל וזול ברמה כזאת, שתקטין את התמריץ של ארגוני הטרור לשגר לכאן רקטות קלות ופצמ"רים; וגם רקטות כבדות וארוכות טווח וטילים.
בנושא הזה חשוב להדגיש כי לא נכון להעתיק מארה"ב, כפי שנהוג במערכת הביטחון שלנו: הדרך הזו להעתיק את ארה"ב זו ממש מחלה, זו התמכרות וחייבים להיגמל ממנה. אנחנו לא במצב שלהם, האינטרסים שלהם אחרים. יש לדעת כי האמריקאים שחיים מעבר לאוקיינוסים לא נדרשים להגן על אוכלוסייתם ולא על ארצם. במקרה החמור ביותר הם נדרשים להגן על בסיסי הצבא שלהם בארצות רחוקות. לכן, הם מייצרים טילי יירוט יקרים מאוד נגד טילים. הטילים שלהם לא יעילים במיוחד, אבל כך הם מסבסדים את תעשיית הנשק האדירה שלהם. זה גם אינטרס של הממשל וגם של חברי הקונגרס שנבחרים כל שנתיים מחדש, תעסוקה ורווחים. רבותי, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות שם.
אנחנו חייבים להצטייד במערכת הגנה זולה לתפעול ויעילה ביירוט של כל סיכון מעופף. לא עוד יירוט בעלות של כ- 100 אלף דולר לרקטה קלה, ומיליוני דולרים לסיכונים כבדים. לא עוד הגנה רק על חלק קטן של המדינה כי חסרות לנו סוללות וחסרים לנו טילים מיירטים. יירוט בעלות של כ- 2000 דולר והגנה על כל תושבי המדינה.
את זאת ניתן להשיג רק באמצעות מערכת יירוט מבוססת על לייזר כימי רב עוצמה. לא צעצועי לייזר חשמלי תוצרת התעשייה הביטחונית שלנו; שהם העתק של של ה'צעצועים' האמריקאים; ושנועדו ליירט רק מזל"טים. מערכת לייזר כימי חזקה אחת מגנה נגד רקטות וטילים גם הכבדים והמסוכנים ביותר. מערכת כזו מגנה על שטח נרחב של מאות קמ"ר ובעלות יירוט נמוכה במיוחד. מערכות שיגנו על מרכזי האוכלוסייה הגדולים שלנו ועל המתקנים החיוניים.
[בתמונה: את זאת ניתן להשיג רק באמצעות מערכת יירוט מבוססת על לייזר כימי רב עוצמה - הסקייגארד]העתיד כבר כאן: כל ארגוני הטרור המקיפים אותנו מצטיידים בשנים האחרונות בטירוף ברקטות רבות, כבדות, מדויקות ומסוכנות יותר ויותר. הם מצטיידים במאות טילים מדויקים, שמיועדים להחריב כל מבנה חשוב, שיוגדר להם במדינה הזו. אם נצטייד ובמהרה בפתרון המתאים, אזי לא יהיה להם התמריץ להמשיך בדרך הזו. מנגד אם לא נצטייד נפגוש את המלחמה הגדולה בקרוב. זאת, מיד וכאשר האויב האיראני ישלים את חימוש ארגוני הטרור בסביבתנו, בטילים מדויקים. הניסיון הוכיח, כי כאשר הטרור לא מצליח בהתקפה; וסופג מכות כבדות מצה"ל אזי פעילות הטרור מצטמצמת, בדיוק כפי שאירע אחרי מבצע חומת מגן.
אין טילים מיירטים באלפעים דולר. בזמנו הצעתי מענה תותחי שיתן פתרון בסכום כזה לירוט, אלא שהוא נפסל על ידי הוועדה מאחר ומדובר בפתרון מלוכלך יחסית. היה ברור שנגיע למצב בו הפתרון עולה בשני סדרי גודל יותר מהאיום.