[בתמונה: לשדרג את צה"ל, ממליציה חובבנית לצבא מיומן... התמונה: דובר צה"ל]
תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.
* * *
מזה ארבע עשורים אני מחפש "משוגע", במובן הטוב של המלה. כדי שיצליח במה שנכשלתי: להטמיע ב"צבא הירוק" כמה שינויים הכרחיים. בראשם, שינוי תוכנית העבודה השנתית; ובצידה, השרשת שיטה שונה לאמוני הגייסות; כולל שיטה ייחודית, לאימון והכשרת מערכת הפיקוד והשליטה (הפו"ש). את אלה צריך לחתום נוהל מחייב, להגדרת לקח צבאי ודרכי הפקתו.
.
כל אלה פרויקטים שפיתחתי, תחת מנדט שדרשתי וקבלתי מרא"ל דן שומרון ז"ל (ראו תמונה משמאל) - במטרה, על פי הגדרתי: לשדרג את צה"ל, ממליציה חובבנית לצבא מיומן.
[בתמונה משמאל: רב אלוף דן שומרון ז"ל: לשדרג את צה"ל, ממליציה חובבנית לצבא מיומן...]
למה לשנות את תוכנית העבודה השנתית?
מאז מלחמת העצמאות חלו שינויים רבים בצבא הירוק, למעט מה שמכונה "תוכנית העבודה השנתית", המגלמת את הפעלתו של הסדיר ואתו המילואים, בתעסוקה מבצעית באימונים ובטיפול באמל"ח.
בהתאמה לאלה, מגייס הצבא למילואים, מפלוגה עד גדוד מכל עוצבה, עם חיילי הסדיר, בחזקת מענה חלקי ומפוקפק לכוננות ולמתקפת פתע.
אם ניתן היה להסכין לקבילות התכנית, עד למלחמת ששת הימים, אזי אחריה נדרש שינוי מהותי. זאת, משום החלטת מטכ"ל לשדרג את "האוגדה המשימתית" לאוגדה הקבועה, במטרה לנצל את האורגניות שתתהווה, למכפיל כוח.
לכאורה ולראשונה, באמצעות מעשה השדרוג, נתן היה להפעיל את צה"ל, כמו צבא של ממש. דהיינו: להפעילו בשגרה ובמלחמה על בסיס יחידות אורגניות.
[לאסופת המאמרים על מלחמת ששת הימים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
[התמונה: דובר צה"ל]
אלא שכתוצאה מבורות לשמה/ ואו מחשש משינויים, העדיף המטכ"ל לשמר את הקיים. זאת, בלי דעת שגיוס פלוגה/ ואו גדוד מכל אוגדה לתעסוקה מבצעית ולאימונים, תמנע את רווחי האורגניות; וחמור מזה: לאותן רסיסי יחידות - שמספרם כפלוגות מתקרב לסד"כ אוגדתי - אין ערך מבחינה מבצעית לעת חירום; מה שמצמצם במצבי חירום את חופש הפעולה של הדרג המדיני. שהרי באזורינו, גיוס עוצבה במלואה. נחשב למהלך מדיני...
לא פלא שלעת מלחמה - כתעתיק של המתקיים בשגרה - יפורקו "אוגדות קבועות" ויורכבו מחדש מכל הבא ליד. כמומחש במלחמת יום הכיפורים, במלחמת שלום הגליל, ובמלחמת "לבנון השנייה".
[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן]
למה לשנות את תפיסת האימונים?
נכון לאתמול, לא נמצא נימול שעמד על כך שתפיסת האימונים - הנקוטה מאז ומתמיד - מכרסמת בהתמדה בכשרותו של הצבא הירוק למלחמה. מרכזי האמון -שעל פי כל דין, מיועדים לאמוני הקמה בלבד - שואבים לקיומם חלק נכבד מהמשאבים; וחמור מזה, "פי אין סוף", בכך שלצורכי תפקודם הם שואבים את "עקרונות הפיקוד"; מבלי להבין את ערכם הבלעדי של "הבקרה, החניכה והשפיטה" , ככלי העבודה של מפקד השדה במלחמה.
למה נדרשת שיטה אחרת לאימוני מערכת הפו"ש? להבדיל מקביעות מבנה הפלוגה, והגדוד בכלל החיילות ביבשה, קשה להתעלם מהשינויים המתחוללים במפקדות שמעליהם. זאת משום כשל תפקודי, שהומחש אך לא נחקר במלחמות ישראל. הסיבה: חוסר הבנה בחלוקת הפעילות במלחמה, בין הדרג שבמגע הפיזי (חוליה/ גדוד), לקבוצת "המחליטים" (מפח"ט/ מצפ"ע) - ולכך שמפקדת הגדוד, מהווה (בהעברת דו"ח מצב סדור) את המחבר ביניהם.
בליית אלה, מהווים גבולות הכוח פחות ממחצית מפוטנציאל הלחימה. תולדת מערכת אימונים יקרה, שגויה ומזיקה. כך שבטרם "נלמד לקח את החמאס," הכרחי שנפיק את לקח הלקחים שלנו - המצביע פעם אחר פעם, בצורך להתכונן כהלכה למלחמה.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/4/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 18/9/18.
- פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.