[בתמונה: "תנו לנו לתמרן"... כוחות אמריקנים וגרמנים מתמרנים באימון... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי 7th Army Training Command לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, לחצו כאן]

הרגלים מסתערים...

הררי מילים נשפכו על נושא התמרון (maneuver), בכנס האחרון שנוהל במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. בכנס השתתפו אין ספור אנשים כולל רמטכ"ל אחד; וראש אמ"ן אחד; אלוף פיקוד דרום אחד; רמ"ח תו"ל באמ"ץ; מפקדת המעבדה התפיסתית; רמ"ד תודעה ומחקר בפקע"ר; מרצים בכירים במלט"ק; וחברי כנסת.

אחרי התסכול של הקצינים ה'ירוקים' - על זה שלא נותנים להם לתמרן - עלה האלוף במיל' עמוס ידלין לבמה, ובמילים מאוד פשוטות הצליח להציג את הסוגיה, אחרת מכל הקצינים ה'ירוקים' שכתבו בגיליון המיוחד שהוקדש לסוגיה זו בכתב העת 'מערכות' (ראו תמונה משמאל; ניתן להוריד את הגיליון בלינק למטה).

[בתמונה משמאל: כריכת הגיליון המיוחד של מערכות והמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS שניתן להורדה בלינק למטה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לפרסום המלא על התמרון בהוצאת מערכות, לחצו כאן]

לתמרון הצבאי אין זכות קיום בזכות עצמו

ידלין (ראו תמונה משמאל) טען, שתמרון צריך תכלית ובשביל ה'אין תכלית' - שמוגדרת כל פעם מחדש, כפי שהוגדרה עד היום - חיל האוויר הספיק; ולכן, לא הופעל תמרון יבשתי. במילים שלו: "לתמרון יש תכלית; והוא צריך לתרום תרומה משמעותית ויחסי עלות-תועלת משמעותיים להשגת התכלית האסטרטגית של המהלך הצבאי".

[מקור תמונתו של האלוף במיל' עמוס ידלין משמאל: פייסבוק]

אם נחבר את דבריו של ידלין לארבעת יעדי התמרון כמו שאני מכיר אותם - כיבוש שטח, השמדת כוחות, מניעת יכולת, ועיצוב המרחב - בהתחשב בזה, שעם תמרון למטרות עיצוב המרחב וכיבוש שטח סיימנו; הרי שיעדי הפעלת התמרון במערכות האחרונות שניהל צה"ל - החל ממלחמת לבנון השנייה ועד מבצע 'חגורה שחורה' (העימות עם הג'יהאד האסלאמי בעזה), היו מוגבלים מלכתחילה ולכן לא הופעל צבא היבשה. אפשר אגב לדון אם היה היגיון אסטרטגי בהגדרת היעדים, כפי שהוגדרו - אני חושב שלא; אבל, על כך בפעם אחרת.

איפה טועה ידלין? המשחק הצבאי משתנה, ונשק המערכה הבאה הוא הארטילריה המדויקת. לטענתו המרכזית של ידלין, האיום על מדינת ישראל הוא הרקטות הארוכות הטווח, שלצורך השמדתן צבא היבשה צריך לבצע תמרון של עד 150 ק"מ + בשטח מאוד מאוד רחב במרחב סוריה ולבנון; מה שהופך את התמרון היבשתי ללא ישים.

[למאמר המלא ב'ישראל דיפנס', לחצו כאן]

אני הקטן חושב שידלין טועה בשני דברים:

הראשון, בהגדרת תרחיש הייחוס:

האמריקאים פיתחו את ה- M31 רקטה מונחית GPS לטווח מירבי של 70 ק"מ לסיוע קרוב למארינס. מדינת ישראל פיתחה דברים דומים. בסופו של דבר, החברים האיראנים ימצאו את הדרך הטכנית לפיתוח של פתרון JDAM סטייל ל'רקטות טיפשות', שלא יעלה הרבה, וישדרג את הרקטות שבידי החברים שלנו, בעזה ובלבנון; ואז, נהיה במשחק אחר, שבו האיום העיקרי הוא האיום קצר הטווח. ומי שחושב שזה לא יגיע; טועה לחשוב, שאנחנו חכמים והאויב טיפש. את רוב הרכיבים לפתרון טכני שכזה אפשר למצוא כבר היום באיביי.

.

יש לכך כמה סיבות. אחת מהן היא כמותית: לאויב יש הרבה יותר רקטות קצרות טווח מכל דבר אחר. סיבות אחרות שלא ניכנס אליהן פה: למדינת ישראל יש פיתרון הגנתי והתקפי לא רע לרקטות הבינוניות ולטילים הכבדים שנמצאים בידי האויב. שילוב של רקטות קצרות טווח להשבתת והרווית מערכות ההגנה האוויריות הישראליות; ולהגדלת דילמת ההפעלה ע"י פגיעה מדויקת בעורף האזרחי הישראלי; יחד עם רקטות ארוכות טווח לפגיעה מדויקת במרכיבי הכוח הישראלים; יעמיד דילמה אמתית לפני מדינת ישראל. בתנאים האלה מדינת ישראל תאלץ לתמרן גם בעזה גם בסוריה וגם בלבנון.

השני, בחשיבות יתר שהוא מעניק לפעילות האווירית

[לאוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, לחצו כאן]