אכן קשה לבוא בטענות לציבור, שמעמד מדינתו השתנה; ועוד איך השתנה. ממצב שבו ליצני הדור המליצו ל"יורד" האחרון, שלא ישכח "לכבות את האור בנמל התעופה בלוד", התהפכה התודעה "מעם לבדד ישכון" למעצמה צבאית, בתקווה שתסיר מסדר היום, את האיום הקיומי אחת ולתמיד.

מכל מקום, הסתבר כי השאיפה לעוצמה, נוצלה לצורך פוליטי. לכדי כך שהפכה לנתון קבוע בצבא ובדרג המדיני, לעת דיון ובקבלת ההחלטות. זאת למרות, שמאז הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים, הוכה צה"ל בעבור שמונה חודשים ב"פעולת כרמה", צעד ראשון לאיוולת שהומחשה במלחמת ההתשה, שהיא בעצמה מבוא לאסון שהתרחש במלחמת יום הכיפורים, עובר למלחמת שלום הגליל, זו שבמהלכה רוב כשלי מלחמת יום הכיפורים חזרו על עצמם; משם ל"התשה השנייה" בלבנון, מדרס לתבוסה באינתיפאדה הראשונה, ומסד לקריסתו של הסכם אוסלו; עובר לנסיגה מתוכננת, שהפכה לבריחה מלבנון, כשהיא בחזקת סובב ומסובב, שהביאה לכשל המביש ב"מלחמת לבנון השנייה". מסד שכולו בור עמוק, למה שהושג אם בכלל, במבצעי התיקו, "עופרת יצוקה, עמוד ענן, וצוק איתן".

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן]  [לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן]

להשלמה, מבאר דו"ח האלוף יצחק בריק (ראו תמונה משמאל), על אבדן שליטה ועל רשלנות ניהולית בצה"ל; עדות המחוזקת בדברי ביקורת שהשמיע מח"ט 7, ולאחרונה טרי מהתנור, קראנו תוכן מכתבו של מפקד קורס קציני שריון, המצביע על סדרי ניהול בלתי נסבלים בצה"ל.

לפי אלה צריך להיות עיוור חרש ואילם, מכדי להבחין, שצה"ל - הפועל מאז מלחמת שלום הגליל - על פי "אסטרטגית ההכלה". מגלם בחוסר יוזמתו, את החולשה שבעוצמה - המהווה בעיני האויב מאיץ לתוקפנותו.

על פי הרעות העולות בזירה הביטחונית, חדשות לבקרים - כל שכן נוכח מאמצי האויב לשדרג את מערכות הטילים. מירי צינורות, לטילים עתירי טווח, כוח הרס ודיוק - ממש התבקש להעמיד במערכת הבחירות (א/ב) את סוגיית הביטחון כנושא מרכזי. דהיינו: שיח ודיון יסודי, בשדרוגו של הצבא הירוק, ממליציה לצבא נחוש ומיומן; עובר לדיון ולגיבוש אסטרטגיה חלופית ל"אסטרטגיית ההכלה". הגם שלקינוח, ממש נדרש להעלות את סוגיית ההערכות הלאומית, לשדה הקרב העתידי.

מילא בנימין נתניהו, שבשיחה ארוכה הבהיר באוזני, כי איננו בקי ברזי בניין הכוח, הכשרתו באימונים, והפעלתו במלחמה. מנגד, נוכח האיומים שבחלקם מומשו וממומשים על ישובי העוטף, ציפינו עד בוש מרבי האלופים, גבי אשכנזי, משה (בוגי) יעלון ובני גנץ, להתחיל ולדבר צבא. מה גם, שהטיעון המוסרי שמופנה לביבי בטל בשישים, לעומת התעלמותם משיח ודיון עניינים, בסוגיות הביטחון של כולנו.

[לאוסף המאמרים על הכחשה והדחקה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), (כמעט) הכל על מלחמת ההתשה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 28/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/8/19.