[לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות.
לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים.
בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
שוב פרשיה הקשורה לתופעת תרבות השקר... ושוב היא קשורה לתופעה של קשר של שתיקה ודיווחים לא אמינים ביחידות בצה"ל. הפעם בסוגיית מספר החיילים החרדים: קצינים בצה"ל נתבקשו הגדילו ו"עיגלו" מספרים כדי להתאים אותם לדיווח המזויף על כמות החיילים החרדים.
מספרים לנו שזו שגיאה של קצין בודד. אל תקנו את זה! זו לא טעות מקרית ולא שבמקרה לא ידעו לספור... מדובר פה בהוספת אנשים שאין להם שום שריד דתי, וגם דתיים שלא בקריטריונים... מה, פתאום צה"ל לא יודע מה זה קריטריון? פתאום הוא התבלבל וזה קופץ פי שלושה?
הנה לפניכם כרמלה מנשה בודקת, בכתבת כאן 11, מיהם החיילים החרדים בבקו"ם: לראות ולא להאמין... הכל יש שם, חוץ מחרדים!
.
אחרי שזה התפרסם קיבלתי טלפונים מאנשים מתוך המערכת - שנמצאים בתוך הסיפור - וסיפרו לי איך זה עבד: כל שנה רצו לעמוד ביעדי הממשלה, והיות ולא עמדו בהם, הכפילו את המספרים עם אנשים שאינם חרדים. בדוח האחרון שלי כנציב קבילות החיילים, היה פרק שלם שעסק בתרבות הארגונית הקלוקלת הזו של צה"ל, שאני קורא לה, "המחלה". מהמחלה הזו יוצאים כשלים חמורים מאוד - החל מתחום הטיפול בפרט, ועד הטיפול בסוגיות מורכבות וחשובות מאין כמוהן, למוכנות הצבא למלחמה.
[למאמר: 'תרבות ארגונית' - אישיותו של הארגון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תרבות של שקר', לחצו כאן]
האיש שמכיר את הנושא והוא היחיד שיכול להעיד את האמת - איתו לא דיברתי. זהו ראש מנהלת החרדים סגן אלוף תלם חזן שלא היה מוכן להיות חתום על ה"בלוף". הוא קיבל את התפקיד לפני פחות משנה, וכשהוא נדרש לדווח, הוא עשה את הבדיקה, מקצה לקצה והציג את האמת: 1700 חיילים. אז נאמר לו על ידי מפקדיו: "אי אפשר להציג נתון כזה כי זה יפגע באמינות שלנו. אנחנו הצגנו לפני שנה 3050. אנחנו לא יכולים להראות פחות מ-20 אחוז; ואתה מראה פחות 50 אחוז'!".
התופעה של קשר שתיקה ודיווחים לא אמינים נבעה מגיוסים לא מבוקרים של כוח אדם, שהביאו למצב של פערים בלתי ניתנים לגישור של ביצוע תכניות עבודה ומשימות. אז, מפקדים הבינו, שפתרון לא יגיע ולבכות לא עוזר ורק מטיחים בהם שהם בכיינים. אז הם הם מעדיפים ליצור מצג שווא ולשתוק!
כך השתרשה התופעה הזו בעשר השנים האחרונות, שמה שמגיע למעלה לפיקוד הבכיר - בהרבה מאוד מקרים - הוא לא אמין. תמונה מעוותת. כיוון שהפיקוד הבכיר לא תמיד יורד למטה לדבר עם המג"דים ולראות בעיניים, והוא נשען על התמונה הזו; ואותה הוא מציג לקבינט ולוועדת חוץ וביטחון, יש לי דוגמאות כאלה לאלפים!
המקרה הזה מחייב 'ניקוי אורוות' וצריך לטפל בכל מי שהיה בשדרה הזו. אין לי אלא לחזור ולהדגיש את שכתבתי, שוב ושוב, במאמרים קודמים: ״צבא המשקר את עצמו, סופו שיובס על ידי שקריו״... (ראו כרזה בראש המאמר). הצבא חייב להיכנס לעובי הקורה בתחום הזה. אחרת - וכל עוד לא יערך טיפול יסודי ושינוי דרמטי בתרבות הארגונית של צה״ל - אין לצה"ל מוצא מהמצב שאליו נקלע!
