[בתמונה: קו מאז'ינו בימים אופטימיים... חשוב לזכור: "קו המגע לעולם ייפרץ"... הצילום באדיבות מוזיאון המלחמה הקיסרי]

בגיליון האחרון של מערכות יש מאמר מאוד מעניין של אל"מ במיל' בועז עמידרור (Boaz Amidror), במאמר שכותרתו "אבדנה של הא-סימטריה בטווח המגע ותעתועי הקטלניות" עוסק בועז ביכולת הלחימה הצה"לית בשטח המגנן העיקרי של האויב; ובהשפעות מילת הקסם החדשה "קטלניות" ומילות הקסם הישנות "אש ממעל אש מנגד" על יכולת הצבא להשלים את משימותיו באותו תא שטח. הדברים נכתבו דרך פריזמת העיסוק הצבאי העיקרי של בועז כאיש חי"ר (בועז צנחן במקור למיטב זיכרוני).

[למאמרו של בועז עמידרור: "אבדנה של הא-סימטריה בטווח המגע ותעתועי הקטלניות", לחצו כאן]

כיוון שברור לכולנו, שצה"ל לא מתכוון להפעיל את חיל האוויר באופן, שדומה או מזכיר, את האופן שבו הפעיל חיל האוויר הרוסי את כליו בסוריה; ולרגל חגיגות הפתיחה, הצפויות בקרוב, של האוגדה הקטלנית והרב ממדית של הרמטכ"ל אביב כוכבי, שווה לשים לב לדבריו.

בחרתי להביא ציטוט מחלק הסיכום מאמרו:

"האויבים שלנו בונים כוח לתקוף לתוך שטחנו. גם אם נופתע, וגם אם לא - יהיו לאויב הצלחות; שהרי, קו המגע לעולם ייפרץ" יש מי שחושב שתהיה בידינו אפשרות בחירה אם לתמרן ולתקוף קרקעית לעבר שטח האויב; או להמטיר אש מדויקת משטחנו. עלינו להפנים כי הצלחות האויב ידחקו בנו לתקוף לשטח האויב, וכשנתקוף - נילחם בשטח בנוי.

[בתמונה: היישוב מעלות בגבול הצפון: "האויבים שלנו בונים כוח לתקוף לתוך שטחנו. גם אם נופתע, וגם אם לא - יהיו לאויב הצלחות; שהרי, קו המגע לעולם ייפרץ"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי שרביט שלמה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5]

תקיפת האויב, בכל דרך, היא תמיד מבורכת, אך אין בכוחה להכריעו. מאמצי חיזוק הקטלניות בדמות חיזוק משמעותי של גורמי אש הסיוע - ותאי הפיקוד והשליטה המפעילים אותה - שגויים; ולא רק שאינם מחזקים את הקטלניות – הם אף מחלישים אותה. גם חיפוש הפתרון בדמות תקיפה בטווחים נוספים, אינו משפר את הקטלניות של הכוח המרכזי שמבצע את הלחימה – כוח הלוחם הרגלי. הוא אמנם מחליש את האויב, אך אינו מכריע אותו."

*  *  *

במילואים, בועז משמש כרמ"ט של אוגדת עזה; וראש תחום תפיסות בזרוע היבשה. בועז הוא גם צלם טבע נהדר אפשר לראות את הצילומים שלו כאן - https://amidror.co.il/