5 thoughts on “גרשון הכהן: כיצד מגדירים מטרה לפעולה?”

1. Pingback: תכנון לסוגיו באתר ייצור ידע | ייצור ידע

2. הגדרת מטרה היא פעילות מורכבת אך חיונית.

   ברור שמטרה ברמה האסטרטגית היא פחות מפורטת מאשר ברמה הטקטית.

   אבל – ויש אבל – גם ברמה האסטרטגית, אם אין מטרה או שהמטרה היא פלואידית מדי, הרי לא נשיג אותה.
   קלאוזביץ טען שמלחמה היא המשך הדרך אל השגת המטרות המדיניות, באמצעים אחרים. אבל אם אין מטרות מספיק ברורות, הרי גם המלחמה גורלה להיכשל.

   בכלל – ללא מטרה לא מגיעים לשום מקום טוב. (עליזה בארץ הפלאות – סצינת חתול הצ'שייר: אם את לא יודעת לאיפה את רוצה להגיע, אז כל דרך תיקח אותך לשם. והיא היגיעה – למלכה הרשעה…).

   במדינת ישראל אין מספיק הגדרת מטרות ברמה המדינית.
   למשל:
   בעזה יש מכפלה של יכולות ורצונות לפגוע בנו. זה מהווה איום משמעותי מאד על מרקם החיים בעוטף ובכל המדינה, עם צורך לבצע סבב מפעם לפעם, כאשר הם מתעצמים מסבב לסבב ובעת מלחמה כוללת עם האיראנים ושלוחיהם מצפון ובכלל – זה יהיה כואב במיוחד.

   זה בעצם מגדיר את המשטר העזתי – הם קיימים רק בשביל לפגוע בישראל, זו מטרת קיום החמאס.

   את הרצונות שלהם כמעט בלתי אפשרי לבטל. מה עם היכולות?
   אולי אנחנו רוצים להגדיר מטרה של פרוז עזה מכלי נשק תלול-מסלול??
   אם לא נגדיר את המטרה הזו, גם לא נגיע אליה.

   הפרוז עצמו יכול להתבצע בפעילות צבאית כזו או אחרת, או בדרך אחרת לחלוטין.
   אבל בלי המטרה – שום דבר לא יקרה.

   הגב

3. תודה רבה על התגובה המהירה.

   1. "סאדאת שם כיוון בתור חזון אבל לא תכנית" – אנחנו לא יודעים אם בנט הלך הלאה והגדיר תוכנית של צעדים מפורטים מעבר לאסטרטגיה.
   2. "אם מפלגת העבודה היתה בשלטון הוא לא היה מקבל את כל סיני." – זה היפוטטי ולכן אין מה להתייחס.
   3. "מי שרואה את הקשר הסיבתי בין הגדרת המטרה באוקטובר 1973 ובין התוצאה במאי 1982, פשוט מדבר בחכמה שלאחר מעשה" – אין לנו דרך לבדוק אם אופן השגת המטרה היה "נכון" אלא לפי קריטריונים ובחינת ההישג בדיעבד.
   4. "אין אדם בעולם שיכול להבטיח שזו תהיה התוצאה {השגת המטרה של בנט}, בהכרה הזו צריך להגדיר מטרה עם כיוון פתוח להתהוות…" – מטרת הגדרת המטרה האסטרטגית, היא להניע לפעולה, לפעולה שתהיה בעלת ערך משמעותי אסטרטגי, פעולה פיזיבילית ברת מימוש (כלומר – ניתן להשיג את התוצאה המקווה באמצעותה). לפי מבחן זה ניראה כיום שהגדרת המשימה של סאדאת היתה נכונה, אך לא ניתן היה לומר אז שסאדאת יכול "להבטיח את התוצאה" וגם אין לנו יכולת כזו כעת, תחת הגדרת המטרה של בנט.

   מכל זה נובע שגרשון הכהן לא הצליח לקבע אמת מידה ברורה לדרך הנכונה להגדרת מטרה של מנהיג מדיני האחראי על הפעלת הכוח הצבאי.
   ישנם שיקולים מורכבים לכאן ולכאן לגבי רמת הפירוט של המטרה שמציג המנהיג, שיקולים המשתנים גם לפי הנסיבות של הערכת המצב בנקודת הזמן הרלבנטית. לדעתי זה ראוי לניתוח מעמיק ויסודי יותר, שאני בטוח שהאלוף כהן יכול לתרום לו תרומה משמעותית יותר.

   הגב

4. בואו נקרא את ההנחיה האסטרטגית של סאדאת עד סוף המשפט לפחות ולא באופן קטוע:

   "להסב לאוייב את האבדות הכבדות ביותר ולשכנע אותו שהמשך כיבושה של אדמתנו תובע ממנו מחיר שהוא גבוה מדי בשבילו".

   כלומר, סאדאת הגדיר תוצאה מצופה או תבחין להצלחה באופן ברור: סילוק ישראל (נסיגה) מ"אדמת מצרים" דהיינו סיני.
   סאדאת אכן השיג את מטרתו, בשילוב בין כוח צבאי ובין מדיניות.

   האין זו סתירה לטענה המרכזית של גרשון הכהן?

   אמירתו של בנט דומה להפליא לאמירתו של סאדאת: לגרום לאיראנים להבין לוותר על סוריה (כמנוף להגברת האיומים על ישראל).

   הגב

   • האלוף גרשון הכהן השיב כך:
     סאדאת שם כיוון בתור חזון אבל לא תכנית שמאפשרת השגת המטרה באופן הצבאי הישיר. בינתיים מתום המלחמה ועד הגעתו לירושלים התחוללו כמה התרחשויות גם בישראל במיוחד החלפת השלטון. עם מפלגת העבודה היתה בשלטון הוא לא היה מקבל את כל סיני.
     מי שרואה את הקשר הסיבתי בין הגדרת המטרה באוקטובר 1973 ובין התוצאה במאי 1982, פשוט מדבר בחכמה שלאחר מעשה.
     לא אמרתי שבנט לא יכול להשיג את מטרתו כפי שהגדיר אותה. אמרתי שאין אדם בעולם שיכול להבטיח שזו תהיה התוצאה, בהכרה הזו צריך להגדיר מטרה עם כיוון פתוח להתהוות…

     הגב