[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kalhh לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא הסכמי נייר וביטחון לאומי, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
לאחרונה פרסמה קרולין גליק בישראל היום כי כי הטיפשות הישראלית-אמריקנית בניסיונות וייצר הסכמים יציבים במזרח התיכון לעולם נמשכת:
גליק מדווחת כי "ויקטוריה קוטס, סגנית היועץ לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אירחה את שגרירי מרוקו, בחריין, האמירויות ועומאן בבית הלבן. קוטס ביקשה מהם התייחסות לאפשרות שמדינותיהם יחתמו על הסכמי אי־לוחמה עם ישראל".
"דרך דיווח הפגישה" - טוענת גליק - אנו למדים כי ממשל טראמפ מאמץ את יוזמת ישראל לקיום הסכמים כאלה, שהם פחות מהסכמי שלום אך פועלים הלכה למעשה לנרמל את היחסים בינינו לבינן. זאת כחלק מהמדיניות ארוכת הטווח של ראש הממשלה בנימין נתניהו להפוך את הסדר המדיני. עד כה, כולם הסכימו שעל ישראל קודם להגיע לשלום עם אש"ף, ורק לאחר מכן תתאפשר לה להשיג נורמליזציה של יחסים עם מדינות ערב. תפיסה זאת הקנתה לאש"ף זכות וטו על שלום אזורי..."
[למאמרה של קרולין גליק בישראל היום: 'בשלום כמו בשלום', לחצו כאן]
מתי הם ילמדו?
אפשר למרוט את שערות הראש... האם אין מזרחנים בקרב מקבלי ההחלטות שלנו ושל האמריקנים? מה עוד צריך כדי לגרום למקבלי ההחלטות האמריקנים והישראלים להבין את ערכם של הסכמים במזרח התיכון; ואת העובדה שההסכמים הללו פועלים נגד ישראל?
הערבים לא יחתמו על הסכם שלום אמיתי, לא בגלל זכות הווטו של אש"פ...
הם לא יעשו זאת, בגלל שעל פי הקוראן, היהודים הם "בני קופים וחזירים" ו"רוצחי נביאים", אשר "חרון אפו של אללה רובץ עליהם", ושדתם היא "דין באטל" (דת שקר). לכן אין דרך להכשיר מצב שבו יהודי שולט על מוסלמים "מאמינים", שרק דתם היא "דין חק" (דת אמת) (קידר, 2017).
לכן, מוסלמים, קל וחומר שליט מוסלמי, אינם יכולים לקבל קיום של מדינה יהודית על 'אדמה קדושה'. המצב הזה לא יכול להשתנות, כי מיום שנכבשה ישראל על ידי סאלח א-דין היא אדמה קדושה, שבה יהודים חייבים לחיות תחת רחמי האסלאם ולא כריבונים על עצמם.
המעמד הזה קרוי מעמד הדִ'ימִי (ذمي,): נתין לא-מוסלמי מבני עמי-הספר (נוצרי, יהודים ובני הדת הזורואסטרית) - מעין בן חסות - של מדינה הנשלטת על פי חוקי השריעה (יחזקאלי, 2018).
[למאמר: 'אז מתי יהיה שלום עם הערבים?', לחצו כאן]
אז למה הסכמי אי לוחמה לא טובים?
כי במזרח התיכון הסכמים טובים רק ליום שנחתמו והם יופרו ביום שהאינטרס ישתנה. הסעודים לא ילחמו נגדנו היום; ולא בגלל ההסכם; אבל, הם בהחלט עלולים להילחם נגדנו מחר למרות ההסכם...
למדנו גם, שהסכמים משמשים את הצד הערבי כאמצעי לחץ מתמיד כלפי ישראל. כל מצב שאינו לרוחם גורר מצידם הערכה מחדש של ההסכמים; בעוד אנחנו מעולם לא עושים זאת כלפיהם.
הרדיפה הזו של אנשי המערב אחרי הנייר החתום - כאילו הוא חזות הכל - נתפסת במזרח התיכון כפתטית. כדאי שנטמיע את זה!
צודקת קרולין גליק בטענתה, שבתגובה לאי חידוש הסכם החכירה, ישראל יכולה הייתה להודיע על בחינה מחדש של כמויות המים הניתנות לירדן מעבר לנקבע בהסכם השלום; או לדון מחדש במעמדה של ירדן בהר הבית... אבל ישראל לא נוהגת כמדיניות ליצור - את מה שמכונה כאן - "מומנטום שלילי". אז למה להתנדב להכניס את הראש ללולאת החבל?
בדיוק אותו הדבר לגבי הסכמים-חתומים עם עמי הסוואסטיקה המערביים: גרמניה, אוסטריה ואוקראינה.
לגמרי!
האמריקאים סבורים שכולם חייבים לחשוב "אמריקאית" ולכן מעולם נכשלו במדיניות החוץ שלהם. כך קרה באסיה (קוריאה, הודו וויאטנאם), כך קרה באירופה, כך קרה באפריקה, כך קרה בדרום אמריקה וכך קורה במזרח התיכון…
וישראל?
אצלנו עדיין לא הפנימו שאנחנו לא חיים בגטו באירופה.
אצלנו עדיין לא הפנימו שאנחנו המעצמה האיזורית.
אצלנו עדיין לא הפנימו באיזו שפה מדברים.
אצלנו עדיין לא הבינו את כללי במשא ומתן של המזרח התיכון.
אחרת, לא היו מדברים על שלום, שזו סחורה שלא קיימת בבזאר של המזרח התיכון….
פה השפה המדוברת היא אדמות, וכשאנחנו נבוא בהצהרה גלויה שאנחנו רוצים אדמות, או אז ישלמו לנו במטבע אותו אנחנו רוצים – שלום!!
הכישלון שלנו להתנהלות במזרח התיכון נראה גם בהתדיינות מול הערבים (פלסטינים, ירדן וכו') וגם בהתנהלות מול טורקיה – המשחקת בנו כמו בילדים…