אלי בר און: לא כל מה שטוב לארה"ב טוב למדינת ישראל!

[בתמונה: מה כל זה שווה בעידן הטילים המדויקים? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

לא כל מה שטוב לארה"ב טוב למדינת ישראל. זה נכון לתחומים רבים; קל וחומר, לתחום הרכש הביטחוני ופיתוח אמצעי הלחימה.

את העיקרון החשוב הזה, גורמי הביטחון שלנו; והפוליטיקאים - שאמורים לפקח עליהם - היו חייבים להבין ולהפנים מזמן. כעת, הנושא הזה חשוב שבעתיים, מאחר והוא הופך להיות קיומי עבורנו. לכן יש לבחון כל דבר שניתן לרכוש מארה"ב לפי השיקול האם הוא נותן מענה טוב לאיום הנוכחי והעתידי שמופנה נגדנו; ביחס למה שניתן לרכוש במדינות אחרות או לפתח לבד.

אינטרסים אישיים וארגוניים וסינטימנטים יש להשליך לפח. חיי אדם וההרס צפוי של המדינה קודמים.

ארה"ב מפתחת ומייצרת אמצעי לחימה אך ורק בהתאם לצרכים הביטחוניים, הכלכליים והפוליטיים שלה!

בתחום הביטחון:

ארה"ב מרוחקת אלפי ק"מ ואוקיינוס רחב מזירות הלחימה. לכן, תמיד תפתח אמצעי לחימה יבילים, לאמור אמצעי לחימה שניתנים להעברה מהירה מאוד לזירת הלחימה באמצעות מטוסי תובלה. מכאן נגזר שאמצעי הלחימה של ארה"ב יהיו תמיד קטנים וקלים. זה יתרון לארה"ב שצבאה נאלץ להתערב במהירות במשברים רחוקים מהמולדת; אך לעיתים קרובות, זה חסרון גדול בשדה הקרב. זה לא תמיד מתאים למדינות שמפעילות נשק בלחימה על גבולותיהם.

כך לדוגמה, היום, לא מומלץ לרכוש מארה"ב טנקים, נגמ"שים ותותחים מתנייעים. המוצרים שלהם לצערי כבר אינם מתאימים לעולם הלחימה של המאה ה 21. הנגמ"שים הקלים שלהם כגון ה m113 ה"זלדה" או הסטרייקר החדיש קלים, לא מוגנים ולא ישרדו, על החיילים שבתוכם, בשדה קרב הנוכחי, שכעת הוא רווי בטילי נ"ט משוכללים ובמטעני גחון.

יש לצה"ל ניסיון מר מאוד בתחום זה. ולכן פותחו כאן אמצעי הגנה אקטיבית כ "חץ דרבן" ו "מעיל רוח" מערכות הגנה אקטיביות שארה"ב מתחילה לרכוש מהתעשייה שלנו.

[בתמונה: האם מצרים רוכשת מרוסיה טנקים? אם כן, הם יודעים למה... לכתבה המלאה ב'ישראל דיפנס', לחצו כאן]

[בתמונה: קונים גם מגרמניה. לכתבה המלאה בנציב. נט, לחצו כאן]

בתחום הכלכלה:

את חלקם של אמצעי הלחימה, ארה"ב מייצאת למדינות אחרות גם באמצעות תקציב סיוע החוץ הגדול שלה, שמסבסד חלק מהעלות למדינה הרוכשת ובתנאי שתרכוש את תוצרת ארה"ב. כך למעשה, תקציב סיוע החוץ מסבסד במישרין גם את התעשייה הביטחונית האמריקאית.

התלות של הגורמים המחליטים באמצעי הלחימה של ארה"ב, שניתנים בזול, מממכרת ומסוכנת לא פחות מהתלות של הנרקומנים בסם. רק לאחרונה נוכחנו - בתקיפה האיראנית המוצלחת על מתקני הנפט של ערב הסעודית - כי התלות הזו יכולה להביא לכישלון מוחץ. ערב הסעודית רוכשת כל שנה ובעשרות מיליארדים נשק מארה"ב ומסתבר, כי היא אינה מוגנת כלל ועיקר.

כך ארה"ב ש כאמור רחוקה אלפי ק"מ מזירות הלחימה ואין מי שבאמת מסכן אותה, לא טרחה לפתח אמצעים מתקדמים ליירוט מטוסים וטילים. האמריקאים ומי שניסמך על המערכות שלהם נשארו תקועים עם מערכת טילי הפטריוט הישנה. זו מערכת שפותחה לפני עשרות שנים והיום אינה מסוגלת להתמודד ביעילות עם אתגרי הווה והעתיד.

מדינות רבות בעולם לרבות סין, הודו, טורקיה ועוד רוכשות כעת מערכות הגנה אווירית הרוסיות מסוג s 400 שהם לכאורה ע"פ הביצועים יעילות פי כמה ממערכת הפטריוט של ארה"ב וגם זולות יותר לתפעול.

[לכתבה המלאה בעיתון 'הארץ', לחצו כאן]

בתחום הפוליטי הפנימי:

ארה"ב תמיד מעדיפה את תחום האוויר. הם, משמע, האחים רייט, המציאו את המטוס בשנת 1904. זה הבסיס לעוצמתה הצבאית של ארה"ב אך לא פחות מכך: זה ענף כלכלי שמעסיק - במישרין ובעקיפין - מיליוני אנשים בתעשיות המטוסים האזרחיות והצבאיות. לכן הם יעשו הכל כדי למכור את המטוסים שלהם ובמקביל למנוע פיתוח של אמצעי לחימה שינטרלו את המטוסים שלהם או את הצורך במטוסים שלהם.

הנושא הזה ראוי לכתבה נפרדת ומורחבת אך אציין שתי' נקודות:

  1. להערכתי האמריקאים לא פיתחו במהלך השנים ארטילריה יעילה וארוכת טווח; וטילים טקטיים מדויקים וקצרי טווח, כי העדיפו שהלקוחות ירכשו מטוסים ומסוקי קרב יקרים לרכש ולתחזוקה, במקום לרכוש ולהשתמש באמצעי לחימה יבשתיים יעילים.
  2. להערכתי, האמריקאים לא פיתחו מערכות יעילות להגנה נגד מטוסים וטילים מהסיבה הזו. זה עלול למנוע רכש של מטוסי קרב יקרים.

כעת ארה"ב מצויה בבעיה טכנולוגית שהופכת לבעיה כלכלית ופוליטית!

הרוסים ונראה שגם הסינים פיתחו מערכות נ"מ וטילי אויר אויר ארוכי טווח גם לטווחים של מאות ק"מ. סוללות שביכולתם לנטרל - וממרחק רב מאוד - חלק ניכר מעצמתם של חיל האוויר והצי האמריקאי, שעיקר עוצמתו מבוססת על נושאות המטוסים, שניתנות היום להשמדה בנקל, על ידי הטילים.

לכן האמריקאים מנסים כעת ובבהילות לפתח נשק לייזר קל משקל, שיוכל מהמטוס להגן על המטוסים ונושאות המטוסים שלהם מפני הטילים. מטוסים שהם כאמור הבסיס לעוצמתם הצבאית וגם ענף כלכלי רב חשיבות.

הרוסים וגם הסינים - ובקרוב לצערי, גם האיראנים - מצטיידים ומפתחים טילי קרקע קרקע מדויקים; חלק,ם טילים מתמרנים שאינם ניתנים ליירוט, ומייתרים את הצורך במספר רב של מטוסים יקרים ומאוישים. זו כעת בעיה כבדה לארה"ב וגם לישראל שנשענת על ארה"ב ועל חיל האוויר היקר שלנו.

כדי לנטרל את הטילים - שהם המרכיב החשוב ביותר שמאיים עלינו בשנים האחרונות, וצפוי שיאיימו הרבה יותר מכך בעתיד - נדרש ללייזר קרקעי כבד ורב עוצמה וזה יהיה שוב רק הסקייגארד.

לדעתי זה יהיה טוב גם לארה"ב; אבל לא בטוח שהם כבר הגיעו לתובנה הזו, מאחר וזה עלול לפגוע בתעשיית המטוסים היקרה שלהם ובתעסוקה; ואז יש חברי קונגרס שעלולים לא להיבחר...

לנו היום אין ברירה כי האויב מתחמש בעוד טילים מדויקים כל יום. טילים מדויקים שמצד אחד משמשים כמשקל נגד לחיל האוויר שלנו - לאמור, אם תתקפו אותנו נתקוף אתכם - ומצד שני, קשה מאוד ליירט אותם באמצעות טילים נגד טילים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *