[בתמונה: עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג. צילום: דוברות משרד המשפטים]
הרן פינשטין הוא שופט בדימוס. משנת 1991 הוא מרצה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "הגמילה מהגלימה. מרשימותיו של שופט בעיר שדה".
* * *
קראתי הבוקר את מאמרו של פרופ' יצחק זמיר בידיעות אחרונות (ראו למטה), אשר כותרתו היא "לממשלת מעבר אסור למנות מ"מ לפרקליט המדינה".
הכותרת מודפסת באותיות ענק ואין ספק כי הכותב והעורך של העיתון מבקשים להתנגד למינוי ה ז מ נ י של עו"ד בן ארי -גינזבורג בכל דרך אפשרית.
אלא, שאליה וקוץ בה. אין במאמר של זמיר, [שכיהן בבית המשפט העליון בעבר ואף למדני משפט מנהלי בשנות ה-60 בירושלים] שום אסמכתא משפטית לביסוס טענתו המפורטת בכותרת המאמר.
[למאמר המלא של פרופ' יצחק זמיר בידיעות אחרונות, לחצו כאן]
רק הערה אחת למאמר:
שהיועץ המשפטי, מר מנדלבליט, אמר מפורשות לעו"ד בן ארי כי אין לו התנגדות אישית נגדה; אלא שהיא נקלעה למצב מורכב שלא באשמתה. מכאן שטיעונו של פרופ' זמיר בדבר מינוי בלתי מקובל על היועמ"ש אינו קשור לכישוריה של המועמדת אלא לפוליטיקה של המינוי!
אין בהבעת הדעה של היועמ"ש כדי ללמוד כי הוא פוסל אותה מבחינה מקצועית; מה עוד שההתנגדות של זמיר, כפי שנוסחה במאמר, מלמדת כי לדעתו, עו"ד בן ארי אינה בעלת יושרה מקצועית. האמנם?
לא שמעתי את השופט זמיר מביע דעה שלילית על התנגדותו של נשיא בית המשפט העליון בעבר, אהרון ברק, למינוי של פרופ' רות גביזון לערכאה זו, עקב היותה בעלת אג'נדה אחרת. האם שתיקתו מלמדת כי גם בה מצא זמיר חוסר יושרה מקצועית?
צר לי שפרופ' זמיר נזקק לכל מיני היקשים וטיעוני "קל וחומר" כדי להגיע אל המסקנה הנכספת. עם כל הכבוד למורה יקר, כך לא משכנעים. כך משתפים פעולה עם השקפת עולם בלתי מרוצה.
מאד התאכזבתי מהמאמר של השופט זמיר אם כי לא הופתעתי שכן הוא הביע דעתו מספר פעמים בעבר מהן עלה בברור כי הוא משתייך לקבוצת המשפטנים השלטת כיום בעולם המשפט.
