[בתמונה: הטיטאניק... צילום מסך מתוך הטריילר של הסרט. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הפרקליטות ומערכת בתי המשפט הם מוסדות זקנים. אם ניקח בחשבון את תקופת המנדט הבריטי, הם כבר בני 100 שנים; ומחזור החיים של ארגונים פועל בדיוק כמו מחזור החיים של בני אדם (רק שארגונים יכולים להיוולד מחדש. בני אדם עדיין לא, אבל זה כבר מאמר אחר...).

בגיל 100 גם ארגונים מאבדים קשר עם הסביבה. לא רואים כמעט ולא שומעים ולא מבינים... יועצים ארגוניים ואסטרטגיים מכנים זאת בעגה מקצועית, פער רלוונטיות (ראו תרשים למטה) והתפתחות נקודות עיוורון (blind spots) בארגון.

בלי קשר למשחק האווילי של הפוליטיקאים במערכות השלטוניות ובנטייה הציבורית להכניס כל דבר לתוך השיח הפוליטי המתלהם, פרשת עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג חשפה את הסניליות הארגונית הזו במלוא עליבותה.

[על מחזור החיים של ארגונים ע"פ יצחק אדיג'ס, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'פער רלוונטיות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'נקודת עיוורון', לחצו כאן]

[בתרשים למעלה: כך נוצר פער רלוונטיות...]

הייתה זו מערכת האכיפה שעלתה על בריקדות לקראה ליצור להתגייס למען "שלטון החוק" (את דעתי על המושג הזה כתבתי במאמר אחר...). אם אינני טועה, שלטון החוק הוא קבלת החוקים והציות להם.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'בין שלטון הנהלים לשלטון החוק', לחצו כאן]

נאהב זאת או לא, החוק מסמיך את שר המשפטים למנות את ממלא מקום פרקליט המדינה. נקודה. השר גם לא ייבא מועמד מחיל האוויר, אלא בחר כזה מתוך הפרקליטות עצמה; וזכותו לסבור, שהכיוון הנוכחי בעייתי בעיניו והוא ממנה גורם לעומתי להלך הרוח השולט.

חוסר הסבירות שעליו מסתמך היועץ המשפטי קשור במידה רבה למעמדה הארגוני הנחות של בן ארי - סגנית לפרקליט מחוז. אבל, גורמים לעומתיים בארגון ביורוקרטי - שיכולים לשנות אותו - אינם מקודמים על ידי המערכת מעבר לדרג הבינוני. אז לפי השיטה הזו, ארגונים לא ישתנו לעולם, כי המנגנון דואג תמיד לקדם את אנשי שלומו!

אבל כל זה לא מפריע ליועץ המשפטי לממשלה - בשם "שלטון החוק" - להכריז על מועמד יחיד משלו; ובטוויסט מטורף של העלילה, להציג את הסיפור כאילו דווקא אילוץ השר לבחור במועמד שלו  היא הבחירה ב'שלטון החוק'... דיפ סטייט ישראלי קלאסי...

וגם בית המשפט נתן לנו שיעור בפער רלוונטיות קיצוני. שופט עליון, מני מזוז, מוציא צו לטובת הפרקליטות; זאת למרות שגדל בפרקליטות שנים רבות ושימוש יועץ משפטי לממשלה. כלום זוכר כבודו שצדק צריך גם להיראות? כלום הקדיש מחשבה לסוגיה המאוד בעייתית, איך זה נראה בעיני הציבור? 

[תמונתו של השופט העליון מני מזוז משמאל: Yaelma at he.wikipedia, הבעלים הפך את התמונה לרכוש הציבור]

וכבר אמר שופט אחר, יהודי אמריקני חכם שהגיע למעמד שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, פליקס פרנקפורטר, (ראו הכרזה למטה): למערכת השיפוטית אין, לא חרב ולא ארנק; כל שיש לה הוא אמון הציבור בה!

[התמונה היא נחלת הכלל]

האמון הזה, כידוע, כבר פרח מזמן מהקן ושיא הפארסה עוד לפנינו: בלי קשר לעובדה אם בנימין נתניהו אשם או לא (לדעתי אשם אבל זה ממש לא העניין...), הולכת מערכת דינוזאורית אחת - הפרקליטות, להטיל את תפוח האדמה הלוהט הזה לחיקה של מערכת דינוזאורית אחרת - מערכת בתי המשפט, כשחצי מהעם משוכנע אחרת (וזה ממש לא משנה אם הוא משוכנע מהסיבות הנכונות או הלא נכונות...).

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2017), מחזור החיים של ארגונים, ע”פ יצחק אדיג’ס, ייצור ידע, 13/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2013), נקודת עיוורון, ייצור ידע, 12/12/13.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), בין שלטון הנהלים לשלטון החוק, ייצור ידע, 21/2/17.
• פנחס יחזקאלי (2019), ‘דיפ סטייט’ – ‘מדינת עומק’ באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 22/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/7/18.