אסא כשר: הערה על התגובות בדבר החלטת בג"ץ לדון בכשירות של נאשם להיות מרכיב ממשלה

[תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Drew לאתר flickr]

אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל.

כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, וקודם לכן על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב.

הוא מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי.

ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל.

משך שנים שימש כמרצה הבית במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

[מקור התמונה משמאל: פייסבוק]

.

*  *  *

לאחר החלטת בג"ץ לשמוע טיעונים בשאלה אם ח"כ שהוגש נגדו כתב אישום רשאי להיות מי שמנסה להרכיב ממשלה, לאחר בחירות לכנסת, התפרסמו שתי תגובות:

  • ח"כ בנימין נתניהו אמר: רק העם יחליט מי ינהיג את העם.
  • ח"כ גדעון סער אמר: זו שאלה פוליטית ולא משפטית.

שניהם טועים!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי LincolnGroup לאתר Pixabay]

במדינה דמוקרטית מתוקנת יש מרכיב של ערכים ונורמות, שיכול לחרוג מדעת הבוחרים שהשתתפו בבחירות ומדעת הפוליטיקאים שנבחרו לכנסת. זהו מרכיב ההסדרים הדמוקרטיים התקינים, המבטאים את העקרונות המוסריים הבסיסיים, העומדים ביסוד המשטר הדמוקרטי.

העם והפוליטיקאים לא מופקדים על השאלה מהו מחקר מדעי, אינם מחליטים מהו הטיפול הרפואי הטוב ביותר, וגם אינם קובעים מהו משטר דמוקרטי. בית המשפט הוא הקובע את הגבולות, שרק בתוכם יכולה להתנהל הפעילות הדמוקרטית, של העם ושל הפוליטיקאים. הוא מפרש את החוקה ואת החוקים ומיישם את תפיסות העומק הערכיות העומדות ביסוד החוקה והחוקים.

לפיכך, בית המשפט הוא הרשאי לקבוע, האם בא בחשבון שח"כ הנאשם בשוחד, מרמה והפרת האמונים יהיה ח"כ המנסה להרכיב ממשלה. בית המשפט כבר קבע בשעתו, שלא בא בחשבון ששר או סגן שר יכהנו כשהוגש נגדם כתב אישום, בעיקר מטעמים של הפגיעה באמון הציבור באותם חברי ממשלה.

על אחת כמה וכמה, לא ייתכן שיהיה אמון של הציבור בראש הממשלה, הממונה על הפעילות התקינה של כל חברי הממשלה, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על עבירות חמורות.

וזאת להדגיש: אמון הציבור אינו מה שמצטייר בסקרי דעת קהל ואפילו לא בבחירות. אמון הציבור הוא מבחן אובייקטיבי של ההצדקה לסמוך על אדם שהוא ממלא את תפקידו כראוי, בין השאר בהתאם לחוק. אמון הציבור אבד למי שהוגש נגדו כתב אישום על עבירות חמורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *