פנחס יחזקאלי: התוצאות הבלתי צפויות של השימוש בג'ל החיטוי

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Kathy Mills לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב-23 במרץ 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בימים אלה של קורונה, ג'ל חיטוי הוא מוצר במחסור. הוא נמצא בכל בית ואנו מבריחים כל העת באמצעותו את כל החיידקים שבעולם. רק ש...

ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת (The Paradoxical Logic of A Complex System) הוא אחד המאפיינים המרתקים של חיינו,  המתקיים בתחומים רבים ומגוונים.

הוא מבוסס על העובדה, שמערכת מורכבת היא מערכת הנשלטת על ידי מאבק דינאמי בין רצונות מנוגדים ועוצמות מנוגדות, בניסיון ליצור איזונים של עוצמה.

בגלל הכוחות המנוגדים הפועלים בתוך מערכת מורכבת, ובשל נטייתה הבלתי פוסקת לחתור לשווי משקל (אליו לא תגיע מעולם), היא מועדת לתהפוכות ולתוצאות הבלתי צפויות: לא יתכן כי דרך פעולה מסוימת תימשך עד אין סוף. תמיד תהיה קיימת נטייה שהפעולה תהפוך להיפוכה, אלא אם כן יתבטל ההיגיון המערכתי כולו כולו בשל שינוי הנסיבות.

באופן כזה מתקדמת המערכת על ציר הזמן בתהליך ספירלי (ראו תמונה למטה), שבו היא מיטלטלת צד לצד. ההיסטוריה לא תחזור על עצמה אבל כיוון התנועה בהחלט כן.

[הסבר על התופעה ראו במאמר: מהו ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת?] [להרחבת המושג, 'פרדוקס', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'שלימות ניגודית', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'דינאמיות', לחצו כאן]  [להרחבת המושג, 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]

[בתמונה: באופן כזה מתקדמת המערכת על ציר הזמן בתהליך ספירלי (ראו תמונה למטה), שבו היא מיטלטלת צד לצד. ההיסטוריה לא תחזור על עצמה אבל כיוון התנועה בהחלט כן... [התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 463259 לאתר Pixabay]

דוגמה נהדרת להמחשת הההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת הוא סוגיית השימוש בג'ל החיטוי:

אם לפני פרוץ מגפת הקורונה הסתפקו רבים מאיתנו בשטיפת ידיים עם סבון - שהיא אמצעי החיטוי הטוב ביותר, והמזיק הכי פחות מבין כל תכשירי החיטוי - אין היום מנוס מהתמכרות לנוחות ולאפקטיביות של השימוש בג'ל החיטוי.

זה לא שהג'ל איננו אפקטיבי. להיפך. הוא אפקטיבי מידי! וכיוון ש"אין ארוחות חינם", עודף סטריליות לאורך זמן מזיק בטווח הארוך, ויש לו מחיר, המתבטא במידת החוסן של גופנו. מחקרים על סביבה סטרילית הראו קשר בין שמירה מוגזמת על היגיינה, לבין עלייה בשכיחות מחלות אלרגיות שונות וגם עלייה בשכיחות אסתמה בילדים.

תכשירי החיטוי מכילים מרכיב פעיל, בדרך כלל אלכוהול, שממית חלק מהמזהמים. מדובר בחיידקים, וירוסים ופטריות, רק שלא כולם אלימים או גורמים למחלות.חיסרון נוסף בשימוש מוגזם בחומרי חיטוי הוא התפתחות חיידקים עמידים לטיפול. אם אין שום חשיפה, איך נפתח עמידות? (פלורנטין, 2014).

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

שימוש תכוף בתכשירי חיטוי לא חף גם מתופעות לוואי: השימוש בג'ל עלול להפוך את העור שלנו לחדיר יותר, ואם נבוא במגע עם מוצרים כימיקלים מזיקים קצת אחרי השימוש, הוא עלול לגרום לספיגתם בגוף. לצורך כך, מספיק לגעת בחומרי פלסטיק, שחלקם מכילים את החומר ביספנול A, שספיגתו עלולה לגרום לשיבושים הורמונליים. חלק מהתכשירים עצמם מכילים חומרי הדברה כמו טריקלוזן וטריקלוקרבון. הם נחשבים למסרטנים, קשורים לדיכוי מערכת העצבים המרכזית, ועלולים גם הם לגרום לשיבושים הורמונליים (פלורנטין, 2014).

לאחר השימוש בג'ל חיטוי שמכיל את החומרים האלה, חומרי ההדברה מגיעים בסופו של דבר למערכת הביוב (כי בשלב מסוים כן נשטוף את הידיים, ואיתם גם את הג'ל), ונזהם את מערכת המים. ממאמר שפרסם מכון קארי לחקר מערכות אקולוגיות ב־2013 עולה, שכמויות גדולות של החומרים האלו נמצאו בכל חלקי מערכת המים בארצות הברית (פלורנטין, 2014).

ולסיום, גם איכות הסביבה מעדיפה סבון: תעשיית בקבוקוני הפלסטיק לא מיטיבה עם כדור הארץ שלנו. מיליוני הבקבוקונים, קטנים ככל שיהיו, לא בהכרח מגיעים לפחי מחזור ומתווספים למיליארדי טונות של הפסולת הפלסטית שמזהמת את הסביבה (פלורנטין, 2014).

אם עודף הסטריליות מזיק לנו, הרי שההיגיון הפרדוקסלי של השבירות עובד הפוך לגבי החיידקים: חומרי החיטוי אמנם הורגים את רובם, אבל לא את כולם. נשארים מעט חיידקים שהחומר לא ממית אותם, וכשאין חיידקים אחרים שמתחרים איתם, כי הג'ל הרג אותם, החיידקים העמידים ששרדו מתרבים באין מפרע (פלורנטין, 2014). תארו לכם מוטציה של קורונה שתופיע בחורף עם עמידות לג'ל חיטוי למשל...

[לכתבה המלאה של ד"ר דנה פלורנטין באתר קופת החולים הכללית, לחצו כאן]

אז חברים, תתמכרו בלית ברירה, אבל בזהירות...

[לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות

One thought on “פנחס יחזקאלי: התוצאות הבלתי צפויות של השימוש בג'ל החיטוי

  1. Pingback: התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים) באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *