תקציר: הרעיון האוטופי של 'שלום עולמי' או 'שלום נצחי' שאב השראה מתנועת ההשכלה האירופית שצמחה במאה ה- 18; ומשום מה, גם אחרי פרוץ 'מלחמת חרבות ברזל', רבים עדיין נתפסים בו בתמימות נוגעת ללב…

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

"תמימות היא היעדר ידיעה. להיות תמים תוך כדי ידיעה - אין לך מדרגה גדולה מזו" (אוטו ויניגר)

עודכן ב- 15 בינואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

לאחר שפלש צבאו של ולדימיר פוטין לאוקראינה בפברואר 2022, והפר ברגע אחד את אשליית 'השלום העולמי' - שהחייתה קריסת ברית המועצות בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, ו"העידן האמריקני" של מעצמה דמוקרטית אחת דומיננטית בעולם - פרסם פרופ' יובל נח הררי ב- 10 בפברואר 2022, במוסף "הארץ" מאמר תחת השם: "פלישה רוסית לא תפגע רק באוקראינה. היא תסיג לאחור את האנושות כולה",

במאמר הזה הגדיר הררי את הסכנה של פלישה רוסית לאוקראינה כ"חזרה לחוקי הג'ונגל" וכאיום על "השלום החדש" שהאנושות הצליחה לחולל בדורות האחרונים..." (ראו המאמר למטה).

אבל האמת היא שאף פעם לא היה שלום חדש. מה שאנחנו מכנים "שלום" הוא רק תקופת רגיעה וייצוב זמני במערכת מורכבת, שמתפתחת דרך אבקים בין מרכיביה [לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן]. 

אוטופיית השלום העולמי

שלום עולמי או שלום נצחי (Everlasting Peace) הוא רעיון אוטופי שמקורו באירופה של סוף המאה ה- 18, בימים האופטימיים של חתימת שלום באזל, בין פרידריך השני מלך פרוסיה ובין נציגי הממשלה המהפכנית של צרפת בתאריך 5.4.1795, שאז נתפס כסוג של שלום עולמי נצחי...

הרעיון שאב כוח מתנועת ההשכלה האירופית שצמחה במאה ה- 18, שהקנו אשליה של שליטה ושל הסתמכות על השכל הישר. משמע, הצלחה היא עניין של תכנון נכון; אם רק נשכיל לתכנן, נשיג את כל רצוננו...

הוגהו של רעיון השלום הנצחי הינו אחר מגדול הפילוסופים והוגי הדעות החשובים ביותר בכל הזמנים, עמנואל קאנט (22.4.1724 - 12.2.1804; בתמונה למטה), בחיבורו הפוליטי "לשלום הנצחי" (Zum ewigen Frieden), מ-1795.

החיבור הזה אוטופי כיוון שהיום אנחנו יודעים כי מערכת מורכבת מתאפיינת בקונפליקט מתמיד בין מרכיביה. הקונפליקטים הללו הם מקור החיים שלה כי בלעדיהם היא מתנוונת ופותחת פער רלוונטיות עם המציאות. לכן, שלום הוא לא יותר מפסק זמן בלבד, שבו מאזן העוצמה משתווה לחלוקת הנכסים והטריטוריות בפועל.

לשם המחשה, ראו את השתנות הגבולות באירופה, באלף השנים האחרונות:

עמנואל קאנט מונה שישה סעיפים שהם תנאי מקדים לשלום נצחי בין מדינות:

1. ניסוח הסכם השלום חייב להיות כזה, שאין הוא טומן בחובו את המצע למלחמה עתידית: הסכם שיש בו מכשלה שכזאת אינו יכול להיחשב הסכם שלום. כל הסכם שאינו מסיים את הסכסוך באופן מוחלט וגמור אינו אלא הסכם הפסקת אש או דחייה של מצב האיבה הקיים, עד ההתפרצות הבאה.

2. אסור לשום מדינה שתשלוט במדינה ריבונית אחרת: על פי קאנט, המשמעות של סיפוח מדינה או שטח - שיש להם אוריינטציה משלהם - היא ביטול הקיום שלהם והפיכתם לאובייקט בלבד. מצב זה יביא בהכרח לפרוץ מעשי איבה קשים, עד שיזכו לעצמאות משלהם.

3. יש לבטל את הכוחות החמושים של המדינות במשך הזמן: זהו הסעיף הנאיבי ביותר במשנתו של קאנט. הרציונל של קאנט בסעיף זה אומר, שכל זמן שיש צבא, עם חימוש מודרני ושלל גנרלים, הדבר יביא בהכרח למרוץ חימוש עם המדינות השכנות (אפשר לחשוב בהקבלה על המירוץ להשגת הפצצה שהחל באזורנו, ושהתגבר לאחר חתימת ההסכם עם איראן. מרוץ חימוש זה ואותה חונטה של גנרלים - שיועצים תמיד עצות אחיתופל למנהיגים - גרמו לא אחת לפרוץ מעשי איבה ומלחמות מיותרות. בנוסף, אחזקת צבא גדול ומסורבל עולה ממון רב, והדבר מעיק כלכלית על כלל אזרחי המדינה בעתות שלום.

4. אסור שייווצר חוב לאומי עקב ניהול מדיניות חוץ לא ראויה: על פי קאנט, כל זמן שהצבא יודע שכל מחסורו ימולא ללא תנאי בכל תנאי, הרי השאיפה של חלק ממפקדיו היא להילחם וכך להפר את השלום הנצחי. קאנט לא מדבר בסעיף זה על ההיבט של אובדן חיי אדם אלא על הקלות שבה הצבא יקבל את כל מבוקשו ללא בדיקה מעמיקה של האינטרסים הלאומיים ושיקולי עלות-תועלת.

5. שום מדינה אינה רשאית להתערב בכוח בחוקה או בשלטון של מדינה אחרת: דברים אלה נכונים לדעת קאנט, הן במישור המוסרי והן במישור המעשי.

6. גם במהלך מלחמה או בפעולות איבה, אסור לנקוט באמצעים שיהפכו לבלתי אפשרי את האמון ההדדי ההכרחי למען קיום שלום בעתיד.

[למאמר: 'השלום הנצחי של קאנט ואנחנו', לחצו כאן]

ואחרי האוטופיה נחזור למציאות...

"מלחמה הנה עתיקה כקיומו של המין האנושי; שלום הוא המצאה מודרנית". כך אמר הנרי מיין (Henry James Sumner Maine) (בתמונה משמאל), שופט בריטי בן המאה ה- 19, וידע מה אמר...

מעניין אם פרופ' נח הררי כבר הבין זאת...

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית'.
• מאמר: ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד...
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• הרחבת המושג: 'חשיבה מערכתית'.
• הרחבה בנושא 'פער רלוונטיות'.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• נכסים וטריטוריות בארגונים ובכלל.
• מאמר: 'השלום הנצחי של קאנט ואנחנו'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• אבי הראל (2020), אבי הראל: השלום הנצחי של קאנט ואנחנו, ייצור ידע, 28/6/20.