אלי בר און: עובדות ושקרים על מערכת כיפת ברזל

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Ramdlon לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על שקרים, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

כיפת ברזל היא מערכת ההגנה האקטיבית החשובה ביותר שלנו נגד רקטות וטילים.

לאחרונה, אני נתקל בסיפורים על היכולות המופלאות של המערכת החשובה הזו, יכולות שאין ולא יכול להיות שיש קשר בינם לבין המציאות. אלה הם הזיות שנוגדות כל הגיון מדעי, טכנולוגי, לוגיסטי וכלכלי.

במאמר זה אנסה להפריח כמה מההזיות האלה, שיתכן שמקורם בחוסר ידע ובתום לב; אך בהחלט יתכן שהם שקרים מתוכננים ע"י גורמים אינטרסנטים, שמטרתם הולכת שולל של הציבור והנהגתו.

אציין כי מקור המידע המופרך הזה אינו ביצרנית; קרי, לא בחברת רפאל!

אגדות כיפת ברזל...

1. כיפת הברזל מיירטת כל איום מכל טווח.

היצרן, חברת רפאל, כותב בפרסומיו, שכיפת ברזל מיירטת איומים, שמשוגרים מטווח של עד 70 ק"מ; לאמור, רקטות בליסטיות אטיות.

ברור שאם היו לכיפה יכולות טובות יותר היצרן לא היה מהסס לציין אותם מאחר וכך היה משפר את סיכויי השיווק בחו"ל של המערכת.

לכן, אני ממליץ להאמין ליצרן; ולא לאנשים חלקם "מומחים לשעבר", שמוליכים שולל את עצמם ואת הציבור; ומספרים לכם שכיפת ברזל תיירט כל איום של רקטה או טיל, גם אם הוא ישוגר לת"א מלבנון או מעיראק או מאירן. הטילים שבהם מדובר מהירים מאוד; וקשה לטיל יירוט קטן, איטי - ובהגדרה גם קצר טווח - להתמודד איתם.

גם יצרני הטילים נגד טילים האחרים בעולם מציינים את מגבלות היירוט שלהם.

2. מס' הטילים הנדרשים ליירוט, הוא מיירט אחד בלבד כנגד רקטה אחת

לא נכון. לעיתים קרובות מאוד נדרש לשגר כנגד רקטה, שני טילים מיירטים, כדי להגדיל את אחוזי היירוט. לכן עלות היירוט גבוה משמעותית מעלות של הטיל המיירט הבודד.

3. עלות היירוט האמתית נמוכה מאוד

פחות מ- 70 אלף דולרים למיירט...

טעות. עלות היירוט האמיתית כוללת גם את החלק היחסי של עלות הסוללה - שהיא כפי שפורסם 50 מליון דולר - וגם את עלות התחזוקה השנתית של הטילים והסוללה, האימונים, ההדרכה, הפיתוח ועוד. לפיכך עלות היירוט האמיתית של רקטה/ טיל באמצעות כיפת ברזל כפולה ומכופלת מהעלות של הטיל המיירט הבודד.

4. מס' הרקטות - שיכולים החיזבאללה ועזה לשגר במלחמה כוללת - הוא אלפים ספורים; ובהם מעט מאוד רקטות וטילים כבדים...

כך באמת היה ב 2006 ובצוק איתן. אבל, מאז חלו שינויים. החיזבאללה ועזה התעצמו, בערך פי 10 בכמות הרקטות הקלות; ופי 100 בכמות הרקטות הכבדות; וגם הצטיידו בטילים רבים, חלקם גם מדויקים (בשעתו לא היו לחיזבאללה טילים). הצהרות כאלה נועדו להוליך שולל את הציבור; ונראה כי גם את מי שמצהירים כך.

החיזבאללה, עזה והמליציות שיעיות מעיראק ומסוריה - שברשותם קרוב ל 160 אלף רקטות וטילים - יכולים, וברור לכל בר דעת כי גם ישגרו נגדנו, עשרות אלפי רקטות קלות; ואלפי רקטות וטילים כבדים; בהם טילים מדויקים ובהם גם טילי שיוט. כל מי שאומר שיש לנו או לגורם אחר בעולם יכולת להדוף מתקפה כזו באמצעות טילים נגד טילים מוליך שולל את הציבור.

5. אנחנו מסוגלים לייצר במהירות כל כמות נדרשת של טילים, מהיום למחר

הבל הבלים, אין כל אפשרות. אולי ניתן להרכיב טיל מהר, אם כי תהליכי בקרת האיכות מחייבים זמן רב. אך יצור של תת המערכות הרבות מהם מורכב הטיל, הוא תהליך של חודשים.

אם תפרוץ מלחמה, צפוי שמלאי הטילים שלנו יתכלה במהירות. זו עובדה ואין טעם להכחישה.

לכן, שוב יש רק פתרון אחד והוא מעבר ליירוט באמצעות לייזר רב עוצמה - הסקייגארד. טילים נגד טילים נועדו להיות מערכת משלימה, מערכת גיבוי, אין ביכולתם והם מעולם לא תוכננו להגן בפני מתקפת טילים נרחבת; שכפי שברור לכל בר דעת, תתרחש מיד בפרוץ המלחמה.

.

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על שקרים, לחצו כאן]

8 thoughts on “אלי בר און: עובדות ושקרים על מערכת כיפת ברזל

  1. מה לעשות מחדל הלייזר העצום התחיל עם העסקן עמיר פרץ שרצה לתמוך בתעשיות הבטחוניות הישראליות ולתת להן תעסוקה , ודני גולד שאימץ את הטמטום הזה
    ככה הפסדנו מערכת לייזר שיכלה היום להיות אופרטיבית ויעילה
    והיום כולם בפאניקה, כי הפנימו שחייבים דחוף
    אוי לטימטום ולמחדל

    • לא היה ולא נברא. בנקודת ההחלטה לא היתה מערכת לייזר, גם לא "דגם מעבדה", שיכול ניה להציג יכולת מסוימת ובכך להצדיק השקעות פיתוח ורכש. אגב, גם היום, יותר מעשור מאז הופעלה כיפת הברזל, גם היום אין מערכת לייזר!!!

    • גם האמריקאים שנאוטילוס פותח שם לא רכשה אותו .
      50 שנה מנסים בכל העולם לפתח את הלייזר ולא מצליחים.
      כל העולם מפתח את הנשק ה" פרימיטיבי"
      בסיגנון כיפת ברזל.
      גם האמריקאים גם הרוסים גם סין וגם אירופה.
      הלייזר אינו מבצעי ולא מצליחים להפוך אותו לכזה.
      לרוסים לסין אין אגו ו"מלחמת חברות"
      אם הם היו חושבים כי הלייזר מוצלח המשאבים לא היו מגבלה עבורם.

  2. א. יכול להיות שהכותב צודק.
    ב. גם אם כן וגם אם לא – הפיתרון הוא אחד – ה ר ת ע ה.
    כאשר נגיב, אם נעשה זאת בצורה נכונה הירי לכאן יחדל מייד. (וגם לא עתיד להתחדש).

  3. מאחז עינים לא קיימת מערכת סקיי גארד מבצעית אלא רק על הנייר שלא לדבר על הרעילות של לייזר כימי אם המערכת כל כך טובה למה האמריקאים קנו כיפת ברזל?

    • מגיבים יקרים אתם טועים יתכן שאתם שניזונים ממידע חלקי או שיקרי ולכן טיעוניכם אינם מחזיקים מים.
      1, לא הייתה מערכת לייזר.
      וודאי שהייתה הנאוטילוס סיים את ניסויו המוצלחים עוד בשנת 2004.
      הצעה מפורטת ומחייבת להספקת מערכת לייזר עוצמתית מסוג סקייגרד תוך 18 חודש הוצעה למדינת ישראל עוד בשנת 2008.
      וכיפת ברזל שכאמור נותנת הגנה חלקית מאוד?
      זאת לא הייתה גם בחיתולים.
      הרצון לתת פרנסה לתעשייה המקומית ותהילה לפוליטיקאים היה והיה רצון עז.
      סיפורים על גזים מרעילים.
      כמות הגזים שנפלטת מסוללת פטריוט או כיפת ברזל בעת השיגורים גדולה יותר ומבוקרת פחות.
      בקיצור סיפורי פוגי.
      מקור המחדל להערכתי וכאן אני זהיר אבל זו דעתי בעדפת האינטרס הארגוני והאישי על האינטרס הלאומי

  4. הכותב טועה ובגדול!!!
    מדינה שתשלח אלפי טילים או טילים כבדים ומדוייקים ת מ ח ק ! ! !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *