תקציר: לאחרונה נותנים לנו האיראנים שיעור מאלף בשימוש נכון באסטרטגיית ההכלה, אחרי שתוצאותיו של השימוש השגוי שלנו בה, טפחו על פרצופנו ב- 7 באוקטובר 2024. 'אסטרטגיה של הכלה' (Containment) היא השלמה עם מצב אסטרטגי נתון בפרק זמן מסוים ובהקשר מסוים, והסתגלות אליו (ללמוד לחיות אתו), תוך נקיטת פעולות, שתשמורנה אותו תחת שליטה, ותוך נקיטת פעולות משלימות. כשהופכים את ההכלה לדרך חיים, מתמכרים אליה ומנסים להרוויח עוד יום של שקט, משלמים מחיר גובר והולך.

[לאוסף המאמרים על 'הכלה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

עודכן ב- 9 באפריל 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי (ראו תמונה משמאל) הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחרי שמדיניות ההכלה המתמשכת של ישראל ב'הכלה' הכתב בנו בטבח ה- 7 באוקטובר 2023, סיפקה לנו איראן באביב 2024 שיעור מאלף של שימוש נכון באסטרטגיה זו.

איראן הכינה לנו מלחמה איטית ומתישה של עשר שנים שבעקבותיה תתרושש ישראל ותתפרק מבפנים. עדכני לאביב 2024, ישראל מנסה להיחלץ מלוח הזמנים האיראני, ומהקיפאון בחזית עזה - שכופים עליה האמריקנים ושעלול להוביל לתבוסה - בדרך של הסלמה הדרגתית של החזית הצפונית.

כדי להתמודד עם אסטרטגיה זו כפתה איראן על חיזבאללה את מה שהיא מכנה 'איפוק אסטרטגי'. היא אפילו משתמשת במושג המערבי 'הכלה'.

על אסטרטגיית ההכלה הישראלית שהובילה לטבח, מיותר להרחיב את הדיבור...

מאז ספטמבר 2022 ועד לתקיפת חמאס, אופיינו יחסי ישראל עם חמאס וחיזבאללה בהכלה הולכת וגוברת, שיצאה משליטה, בדרך למלחמה בלתי נמנעת:

תחילתה בהסכם הגז שבו ויתרה ישראל על נכס כלכלי, כדי להרוויח עוד כמה חודשי שקט, והמשכו בהתגרויות חוזרות ונשנות מצד חיזבאללה, תוך הרגלת ישראל - כמו צפרדע בסיר - לחריגות הולכות וגוברות, והכל מול מזרח תיכון מתגלגל מצחוק...

האירוע המבזה והבעייתי ביותר, היה הקמת שני האוהלים בשטח ישראל, באפריל 2023, מול עיני החיילים. תקרית זו הייתה יכולה להסתיים בירי באוויר, שבעקבותיו יחזרו אנשי חיזבאללה לאחור (עד הפעם הבאה). אבל בישראל של 2023 חיילים אינם יורים. הם מדווחים. עדכני לכתיבת שורות אלה, האוהלים - כמו הסכם הגז לפניו - הפכו כלי אפקטיבי בידי חיזבאללה לסחיטת יתרונות תחת איום במלחמה. הריצה אל המערכת הבינלאומית ש"תגיד להם" הסתכמה בהורדת אוהל אחד ובשיגור טיל נ"ט לגבול ישראל. היא מצידה הגיבה בניסיון לפענח מי בדיוק ירה, כאילו שזה משנה, וכאילו שמשהו בגבול יכול לקרות ללא רשות חיזבאללה.

לתופעה הזו של מסגור המציאות, הסתרתה וייפויה, מסיבות שונות - חיוביות ושליליות כאחת - יש שם: "הכלה". הכלה היא כלי עבודה לגיטימי כל עוד מבינים את יתרונותיו ואת חסרונותיו ומשתמשים בו באופן מושכל. אולם שימוש לא מבוקר בו גורם להתמכרות ולהתקבעות בפרדיגמה שגויה, שמחירה לעיתים עצום.

אבל, בואו נתחיל מההתחלה...

'אסטרטגיה של הכלה' מהי?

'אסטרטגיה של הכלה' (Containment) היא השלמה עם מצב אסטרטגי נתון לאורך זמן, והסתגלות אליו (ללמוד לחיות אתו), תוך נקיטת פעולות, שתשמורנה אותו תחת שליטה. ניתן לעשות בו שימוש בתחומים מגוונים, מיחסינו האישיים; דרך התמודדות עם מגיפות (הקורונה למשל); ועד התמודדות עם יריבים או גורמים עוינים. ה'הכלה' מחייבת בנייה של מנגנונים וגיבוש של כלים, שיאפשרו התמודדות עם המצב החדש, ברמה האסטרטגית.

הדוגמה הקלאסית היא ההתמודדות עם הקורונה: בהיעדר יכולת להכחיד את המחלה, עבר כל העולם תקופה של הסתגלות ולמד לחיות איתה כרע הכרחי, בדרך שפגיעתה תהיה מינימאלית.

אסטרטגיה של הכלה מכילה בתוכה, כאמור, שלושה שלבים עיקריים:

1. הבנה שמדובר בבעיה שאין לנו יכולת לפתור אותה, בעת הזאת ובכלים הקיימים;
2. השלמה עם המציאות.
3. בניית מנגנוני התמודדות על מנת להכיל אותה.

ההקשר הצבאי של המושג 'הכלה'

ברמה המערכתית, מוגדר המושג הכלה בהקשרו הצבאי, במילון צה"ל כך (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 136):

"עצירת כוחות האויב, עיכובם או כיתורם החלקי; או אילוץ האויב לרכז את מאמציו בחזית מסוימת, כדי למנוע אותו מלהוציא את כוחותיו ולהעבירם לפעולה במקום אחר" (ראו צילום ממילון צה"ל למטה).

מגבלות השימוש ב'הכלה'

יש בעיה מובנית בשימוש בהכלה, כיוון שהיא מציירת את המכיל כחלש בעיני סביבתו; והוא נמצא תחת סחיטה ומתמשכת. הוא מתמכר לשקט, ונדרש לשלם עבורו עוד ועוד. להכלה יש גם אפקט ממכר, וההתמכרות אליה יוצרת פער רלוונטיות הולך וגובר עם המציאות (דנק, 2019).

במונחים של תורת המערכות המורכבות, העוצמה הנתפסת של המכיל יורדת, והוא עלול למצוא את עצמו מותקף ע"י יריבים שונים שינסו לנצל את ירידת העוצמה הזו להגדלת נכסיהם על חשבונו. לכן, רק בעלי עוצמה משמעותית, ביחס ליריביהם בסביבה המשימתית, יכולים להרשות לעצמם להשתמש בהכלה ככלי אסטרטגי; ובכל מקרה, היא מחייבת צעדים להגדלת העוצמה הנתפסת של המשתמש בדרכים אחרות.

הקורבנות של השימוש השגוי ב'הכלה' הן, בדרך כלל, ביורוקרטיות זקנות ועייפות, שמנסות להרוויח עוד יום של שקט, תוך תשלום מחיר גובר והולך. היא אפיינה, למשל, את מדיניות הפייסנות של שנות השלושים של המאה הקודמת, שהביאה לפרוץ מלחמת העולם השנייה [להרחבה בנושא 'פייסנות', לחצו כאן]; והיא מאפיינת, בשני העשורים האחרונים, את הדמוקרטיות העייפות והמנוונות, של העולם המערבי כולו, כולל ישראל.

את ההגדרה הקולעת ביותר להקשר העכשווי של ה'הכלה' נתן, לטעמי, ניצב בדימוס אורי בר לב: "הכלה, בעברית פשוטה" - טוען בר-לב - "זה להעביר בעיה אקוטית מהקדנציה שלי לקדנציות של הבאים אחרי...". משמע, "למרוח וזלין על בעיות לאומיות..." (ראו הכרזה למטה). משפט משקף נוסף תרם לנו יואב נצר: “kick the can down the road”. משמע, "לבעוט את הפחית במורד הדרך": דחייה של עבודה בנושא חשוב למועד מאוחר יותר, בדרך של השלכתה לפח המחזור.

ההקשר המקורי של המושג 'הכלה'

תור הזהב של הביטוי היה כמרכיב באסטרטגיה האמריקנית בתקופת 'המלחמה הקרה' - מתום מלחמת העולם השנייה ועד קריסת ברית המועצות בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת. 

אז, נאלצו ארצות הברית והמערב להכיל את ההתפשטות הקומוניסטית במזרח אירופה, בסין ובצפון קוריאה; אבל במקביל - בעקבות שורה של מהלכים של ברית המועצות להגדלת תחום השפעתה - נקטה ארצות הברית צעדים אקטיביים לבלום את התפשטות הקומוניזם למדינות אחרות.

דוגמאות לשימוש שגוי ב'הכלה'

'הכלה' ביחסינו עם חמאס בעזה

עמר דנק תיאר ב- 2019 את מדיניות ההכלה ברצועת עזה לפני הטבח כך: "הכלה פירושה תגובות נקודתיות לכל פעולה של חמאס, אבל הימנעות מפעולות שיצאו משליטה. את הפיצוץ דוחים בעזרת הזרמה מלאכותית של כסף; אבל לכולם ברור שאנחנו בדרך ללא מוצא, רק שקיפאון מוחלט במשך שנים הביא לשיתוק ביכולת להודות בזה..." ולפער רלוונטיות הולך וגובר עם המציאות (דנק, 2019).

הסוגייה הזו מוכרת ו'נטחנה' כבר עד עפר... הנה דוגמה אחת מרבות: באמצע יולי 2022 ביקר הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן במזרח התיכון - בישראל, ברשות הפלסטינית ובסעודיה. גם עזה החמאסית רצתה להשתתף בביקור, למרות שלא הוזמנה. התוצאה הצפויה: בליל שבת שאחרי עזיבת ביידן, (ה- 16-15 ליולי 2022) ירו הפלסטינים לאשקלון...

רק ירו, ותקשורת ה'מיין סטרים' שלנו התחילה לספר, בקולי קולות - בהכוונת מערכת הביטחון - על כך, שהירי בוצע ע"י "פלגים סוררים", ללא ידיעת חמאס... המשמעות ברורה.

'הכלה' ע"י מחוז תל אביב של המשטרה בהתמודדות עם הרפורמה המשפטית / 'המהפכה המשטרית'...

בשנת 2023 ראינו את ההכלה משתלטת גם על עבודת המשטרה במחוז תל אביב מול תנועת המחאה:

מפקד המחוז דאז, עמי אשד, הבין שאין לו יכולת לחסום בצורה אפקטיבית, לאורך זמן, את ציר האיילון. הוא בחר במדיניות של 'הכלה', אבל לא טיפל בחריגים והתמכר לחיבוק שקיבל מתנועת המחאה ולעובדה ששוטרים כמעט ולא הותקפו באופן קשה ע"י מפגינים (ראו הסרטון למטה).

רק שלאורך זמן, אין ארוחות חינם: בטווח הארוך, תוצאות ההכלה הזו הביאו לאבדן אימון במשטרה ע"י חלק מהאזרחים; לערעור יחסי הממ"ז עם השר ולבסוף: להחלפה מבזה ומתוקשרת שלו.

מערכת הביטחון מתמכרת להכלה

מתוך ההבנה שאין ביכולתה של ישראל, מסיבות שונות, לסיים את האיום האיראני עליה - שהולך ומתהדק בעשורים האחרונים - היא נקטה לאורך זמן אסטרטגיה של ההכלה, שניתן להגדירה ככישלון, כיוון שבעשור הזה הצליחה איראן ובעלות בריתה בגבולותינו, להפוך את המשוואה, מעליונות אסטרטגית ישראלית לנחיתות אסטרטגית בחשבון כולל (הקפת ישראל בטבעת חנק של טילים, הפזורים על פני מרחבים עצומים; הפיכתה של איראן למעשה למדינת סף גרעינית; ופרויקט הדיוק על פוטנציאל ההרס העצום שלו בתשתיות הישראליות, בסמלי השלטון ובמוקדי האוכלוסייה בעורף).

תת אלוף אמציה חן (פצי) טוען כי צה"ל נקט למעשה באסטרטגיה זו, מאז מלחמת שלום הגליל; והיא הייתה השלטת מזה מספר עשורים; למרות, שמעולם לא התקבלה כהחלטת ממשלה. משמעותה המעשית היא, השארת היזמה בידי היריב והסתפקות בפעולות תגובתיות לשמירת הנפש והרכוש (חן, 2019א).

כתוצאה ממנה - טוען חן - צה"ל הפך בעצם את עצמו, ל"שמאי נפגעים"; והוא מגלם בחוסר יוזמתו, את החולשה שבעוצמה - המהווה בעיני האויב מאיץ לתוקפנותו אסטרטגיית ההכלה נותנת בלעדיות לאויב, לבחירת המועד, המקום ועוצמת המכה ב"יהוד", שנואי נפשם; מה שמותיר לכוחותינו "לשמר את הנפש והרכוש", כמעשה אבותינו בגלות; או להבדיל, ביכולת להשתמש בנקמה כפורקן!!! זו הסיבה לדעת חן, לכך שמזה עשרות שנים מתנהל צה"ל ללא ניצחון. האויב הוא שמחזיק ביוזמה, בעוד ש"החזק בצבאות המזה"ת", בחר לפעול על פי מורשת אבותיו בגלות. דהיינו, לשמר את הרכוש והנפש (חן, 2019ב) (חן, 2019א) (חן, 2019ג) (חן, 2019ד).

המערב 'מכיל' את ההגירה...

המערב 'הכיל' את התופעה וניסה להתמודד עימה דרך הרב-תרבותיות (Multiculturalism): אסטרטגיה של קליטת הגירה והכלת שסעים גזעיים בחברה, המשמשת בעשורים האחרונים כרעיון פרוגרסיבי מאחד בארצות הברית - על בעיות השסעים וההגירה שלה - באירופה ובמדינות מערביות נוספות כקנדה וכניו זילנד, המתמודדות עם עידן ההגירה הנוכחי. משך שנים טואטא הפער שבין הסיסמאות למציאות מתחת לשולחן. היום, מתרחב הפער בין חסידיה הפרוגרסיביים של הגישה הזו; לאלה הבטוחים, שאסטרטגיה זו קרסה לחלוטין, והגיעה למחוזות הזויים ממש!

לעומת המערב, בתחום זה דווקא, ישראל נקטה באסטרטגיה נוקשה הרבה יותר, והצליחה, עדכני להיום, להגביל מאוד הגעה של מהגרי עבודה מאפריקה, למרות קשיים משפטיים משמעותיים ביותר, שמציב בג"ץ.

סוף הכלה במחשבה תחילה - הנשיא ביידן 'מכיל', בהתחלה, את פלישת רוסיה לאוקראינה...

באמצע ינואר 2022, בעיצומו של משבר אוקראינה, כשמדינות המערב מנהלות מגעים קדחתניים בניסיון לעצור פלישה רוסית למדינה זו, נתן לנו נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, שיעור בשימוש שגוי ב'הכלה': ביידן אמר כי הוא צופה שרוסיה אכן תתקוף את אוקראינה ולא הבטיח להגיב בחריפות. הוא טען כי התגובה האמריקנית תהיה תלויה בהיקף הפעילות הרוסית; והדגיש כי ארצות הברית לא תצא מגדרה, אם תהיה כניסה מינורית"... (ראו כרזה למטה) (בק, 2022).

האוקראינים הנדהמים חשו שהופקרו: שר החוץ האוקראיני טען כי דברי ביידן הם הזמנה למתקפה; והנשיא זלנסקי הצהיר: "אני מזכיר למעצמות: אין דבר כזה כניסות מינוריות". הביקורת והתגובה הציבורית הקשה הביאו את הממשל האמריקני להתהפך ולהבהיר כי "כל חציה של הגבול תיחשב לפלישה רוסית" (בק, 2022), אבל את שנאמר לא ניתן היה עוד להחזיר.

האם הדברים הוצאו מהקשרם? ממש לא. זוהי הייתה אז מדיניותו של ממשל ביידן. כתב נכון נתנאל שלומוביץ ב'הארץ' (ראו למטה): "הצהרתו של ביידן על אוקראינה הייתה כנה, אך כנות היא לא תמיד מהלך חכם...". את המחירים משלם המערב כולו היום...

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על 'הכלה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הכלה';
• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה;
• הרחבה בנושא 'פייסנות';
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבת המושג: 'מערכה';
• אוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה;
• הרחבת המושג 'הסתגלות';
• הרחבת המושג: 'עוצמה';
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו;
• הרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה;
• אוסף המאמרים על על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבת המושג: 'פרדיגמה';
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות';
• הרחבת המושג: עוצמה נתפסת – עוצמה מדומה;
• הרחבת המושג 'סביבה משימתית';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• הרחבה על המושג: 'אין ארוחות חינם'.

מקורות והעשרה

• אלדד בק (2022), מתיחות שיא: "כל חציה של הגבול תחשב לפלישה רוסית", ישראל היום, 21/1/22.
• נתנאל שלומוביץ (2022), הצהרתו של ביידן על אוקראינה היתה כנה, אך כנות היא לא תמיד מהלך חכם, הארץ, 21/1/22.
• באג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הקורונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 23/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2015), עוצמה נתפסת – עוצמה מדומה: הכל בעיני המתבונן..., ייצור ידע, 17/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2017), פייסנות, ייצור ידע, 2/3/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון – סטגנציה: הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• אמציה חן (2019א), אולי הפעם..., ייצור ידע, 16/11/19.
• אמציה חן (2019ב), הכחשה, הונאה וכל השאר…, ייצור ידע, 29/11/19.
• אמציה חן (2019ג), חלום ושברו, ייצור ידע, 16/12/19.
• אמציה חן (2019ד), גלימת המנהיגות של רבי האלופים בדימוס, ייצור ידע, 16/12/19.
• עמר דנק (2019), זאת לא טעות, זאת מדיניות!, ייצור ידע, 18/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), סביבה משימתית של ארגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכלה והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/7/22.