הרן פינשטיין הוא שופט בדימוס. משנת 1991 הוא מרצה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "הגמילה מהגלימה. מרשימותיו של שופט בעיר שדה".
* * *
לאחרונה התבקשתי על ידי אחד מערוצי התקשורת להביע דעתי על הרעיון החדש של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק.
המראיין ציין בפני כי האמירה הבאה של ברק מעוררת סערה בעולם המשפט. הנשיא ברק אמר כך: "לאט לאט התגבשה אצלי המחשבה בדבר מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות. זה רעיון שהעלו אחרים וגם אני בפסקי דין ובספרים. ההכרזה בדבר ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, על אף שהמילה "דמוקרטית" לא מופיעה - העקרונות הם דמוקרטיים".
ובכן, הרעיון של הנשיא ברק אינו נכון; ולדעתי אין לקבלו מהסיבות הבאות:
א. ההכרזה מהווה מאז ומתמיד "אני מאמין" של המדינה החדשה שקמה. כך התייחסו אליה מנסחיה והחותמים עליה ומעולם לא הייתה כוונה להפוך אותה למסמך משפטי מחייב.
ב. בית המשפט העליון וערכאות אחרות, מחפשים את התכלית של חקיקת חוק המובא לדיון בפניהם [ראוי לציון כי ישנם סעיפי חוק מעטים הדורשים זאת במפורש; אבל, שאלת התכלית אומצה כחלק מ"מהפכה" ידועה. ראו למשל סעיף 34כא לחוק העונשין].
ובכן, מהי התכלית של רעיון הפיכת ההכרזה למסמך מחייב? סתם פרופ' ברק ולא פרש. זאת ועוד;, ההצהרה על מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מופיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; כך שחזרה על אותו רעיון בחוק נוסף, מיותרת לגמרי.
ג. בדקתי את הכרזת העצמאות ומצאתי - למעשה לא מצאתי - התייחסות לנושאים הבאים שבוודאי חשובים גם לפרופ' ברק:
- חופש הדיבור;
- חופש העיתונות;
- חופש ההתאגדות;
- חופש השביתה; [רעיון שציין חברי הטוב השופט יוסי רבי];
- חופש העיסוק;
אין גם התייחסות במגילה לנושאים "פעוטים" כמו:
- "התקווה";
- דגל ישראל;
- ירושלים;
- סמל המנורה;
- השפה העברית;
- שבתות וחגים;
- המשפט העברי;
ועוד כהנה וכהנה נושאים.
חלק ניכר מהפרטים הנעדרים מהכרזת העצמאות מופיעים במפורש בחוקי ישראל; כך שאין כל רבותא באימוץ רעיונו של פרופ' ברק.
אני תמה מהי התכלית ומהו המניע של הנשיא ברק להציע את רעיונו דווקא בימים אלה - ובכלל.
אם מי מהקוראים יודע את התשובה לשאלתי - אשמח אם יודיע לי.
ייתכן שעומד לנגד עיני כב' השופט בדימוס והפרופסור ברק המודל האמריקני של מעמד – על שיש לחוקת ארצות הברית, אשר העיקר לא נאמר דווקא בה, אלא ברשימה המפורסמת של תיקוניה.
בהעדר חוקה שלמה לישראל, יש הגיון רב בהקניית מעמד חוקתי להכרזת העצמאות שלה, תוך השלמת חסרים בה באמצעות חוקי-יסוד של הכנסת.