[בתמונה: בני ערובה בשגרירות ארה''ב באיראן. פגיעה בכבוד לא שוכחים! צילום: אי-אף-פי. לחצו כאן]
[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
אחד הדברים המרשימים ביותר לטעמי, באזהרותיו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ לאחר חיסולו של קאסם סולימני, היה שלראשונה, הוא עשה זאת - בניגוד לכל אלה שקדמו לו - בשפת בני אזורנו, בפרסית ובערבית...
אין כוונתי שדיבר פרסית וערבית; אלא שדיבר על פי קוד התרבות המזרחית, שאותה הם מבינים ומכבדים. בפרדיגמת החשיבה המזרחית ערבית.
לאור הדיבורים האיראניים על נקמה, צייץ טראמפ, כי כי וושינגטון סימנה 52 מטרות איראניות, ולא תהסס לפגוע בהן אם טהראן תשמיע את איומיה שוב לנקום את חיסולו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני.
וטראמפ גם טרח והסביר כי מספר המטרות שסומנו מסמל את 52 בני הערובה האמריקניים שהוחזקו בטהראן בשנת 1979. "איראן מדברת באומץ על סימון נכסים אמריקניים כנקמה על החיסול - לא נסבול עוד איומים"
[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]
במזרח התיכון בזים למי שאיננו שומר על כבודו!
מה לא נכתב על ה'כבוד' של איש המזרח? זהו אחד הנושאים המבלבלים ביותר בהבדלים בין מזרח ומערב. איש המזרח רגיש מאוד לכבודו, ואינו מכבד אחרים שאינם שומרים על כבודם. זאת, בניגוד לתרבות המערב, שבה אנשים לא אוהבים את עניין ה-כבוד, ובזים למי שרודף אחריו (גרוזבארד, 2013).
כבוד הוא הזנה רגשית חיובית / חיזוק שבאה מבחוץ, ממיקוד שליטה חיצוני (בניגוד ל'התפעלות' אצל בעלי פרדיגמת חשיבה מערבית, שבאה ממוקד שליטה פנימי, ושהאדם יכול לספק לעצמו את אותו כבוד בדרך שלל חיזוקים נרקיסיסטיים של תחושות מימוש עצמי והתפעלות ממעשה ידיו) (גרוזבארד, 2013). עד כמה ה'כבוד' משחק תפקיד ניתן ללמוד מהעובדה, שמוסלמים יעדיפו לרצוח בני משפחה קרובים על מנת להמשיך ולהיות מקובלים על סביבתם (גרוזבארד, 2013).
כשהנשיא ג'ימי קרטר ויתר על כבודו והודה בתבוסה בפרשת בני הערובה שנלכדו בפריצה לשגרירות האמריקנית (מ-4 בנובמבר 1979 ועד ל-20 בינואר 1981) (ראו תמונה בראש המאמר) - אירוע שקסאם סולימני ניסה לשכפל בשגרירות האמריקנית בעיראק - הוא הפך לבזוי בעיני האיראנים.
[בתמונה: הנשיא ג'ימי קרטר: בוז למי שאיננו שומר על כבודו... התמונה היא נחלת הכלל]
כשהנשיא ברק אובמה מחל על כבודו ב- 2016 ונתן לאיראנים להשפיל מלחים אמריקנים שנסחפו למים הטריטוריאליים האיראנים, מול פני העולם כולו (ראו תמונות למטה), בזו לו האיראנים מעומק ליבם:
השפלת המלחים האמריקנים שנסחפו למים הטריטוריאליים של ידי איראן בינואר 2016 (בתמונה למטה)
וגם:
השפלת המלחים האמריקנים שנסחפו למים הטריטוריאליים של ידי איראן בינואר 2016 (בתמונה למטה)
במזרח התיכון נוקמים על פגיעה בכבוד גם אחרי 10 דורות... והנשיא טראמפ לימד אותם הפעם, שהוא דומה להם. הוא זוכר ויודע לנקום. הוא לא שכח את 52 בני הערובה מ- 1979 ומן הסתם לא שכח את השפלת המלחים מתקופת קודמו בנשיאות; ושהם מוזמנים לנסות אותו...
הם שונאים אותו בוודאי;, אבל, עכשיו הם גם מכבדים אותו! כמוהם הוא רץ למרחקים ארוכים. לאורך זמן הוא ספג והבליג וחיכה לעיתוי הנכון... הוא יודע להבליג על כבודו לאורך זמן, ומגיש את הנקמה כשהיא קרה...
את השפה הזו הם מבינים היטב!
אני חייב להודות; שאישית, אני לא משתגע על סגנונו ואורח חייו של דונלד טראמפ; אבל אין לכך כל חשיבות. סוף סוף יש לעולם הדמוקרטי החופשי מנהיג שיודע איך להידבר עם שליטי המזרח התיכון. הוא מדבר איתם במזרחית, על בסיס הנוהגים המתקיימים באזור הזה אלפי שנים, בשפה היחידה אותה הם מבינים היטב לטוב ולרע.
מנהיג נמדד לפי היכולת שלו להתגבר על הקשיים ולהביא בטחון ושגשוג לעמו ולעולם; וטראמפ מתמודד עם אויבים, שתרבותם שונה משלו. האדם המערבי המצוי - בעיקר מי שגדלו וחונכו בהתאם לנורמות המקובלות של הכנסייה הפרוטסטנטית והיהדות - מקדש נורמות כמו: אמירת אמת, סובלנות, הסכמים בכתב שחייבים לקיים, הומניות, דמוקרטיה וכד'. זה רחוק מתרבות המזרח כרחוק מזרח ומערב!
מנהיגי המערב הוכיחו שוב ושוב ובמשך עשרות שנים כי הם נופלים בפח ההונאה והשקר של התרבות המזרח תיכונית. הם סבורים, שאם חתמו על הסכם כזה או אחר; וגם שילמו תמורה גדולה לאיזה עריץ מזרח תיכוני עבור ההסכם מדיני, אז הכל יהיה בסדר. טעות בידם!
הנוהג המזרח תיכוני, מאז ומעולם, גרס כי הסכמים יש לקיים, רק כל עוד אתה חלש; כשהם משרתים אותך. הסכמים שנחתמו עם שליט אחד אינם מחייבים את מחליפו. ראו את המודל שעליו גדל כל מוסלמי באזור הזה, הוא ההסכם שעשה מוחמד עם בני שבט שבט קורייש בחודיבייה: כאשר אתה חזק; ולחלופין, כאשר ההסכם משתלם לך פחות, אזי ההסכמים יופרו מיד; ולעיתים, גם באכזריות נוראה.
[למאמר: הסכם חודיבייה: הסכמי שלום כתחבולה…', לחצו כאן]
דרך המזרח התיכון היא דרך השקר וההונאה. כך היה בעבר; ולהערכתי, כך גם יהיה גם בעתיד!
לכן, כאשר הנשיא ברק אובמה ומנהיגי אירופה חתמו על הסכם הגבלת פיתוח הנשק הגרעיני עם איראן, הם לא הבינו ונראה גם לא רצו להבין שאין לאיראנים כוונות טובות בחתימה הזו... הם רצו להסיר את הסנקציות על כלכלתם ולקבל את מאה מיליארד הדולרים, הכספים שהוקפאו במערב. את הכסף שקיבלו השקיעו מיד ביצירת רצף שיעי - מאיראן עד הים - דרך תמיכה בכל ארגון טרור שיתקוף את המערב ואת בני בריתו באזור; להוציא את ארגון דאעש, שמטרתו הייתה השמדת השיעים.
את ההשקעה באטום החליפה - לפרק זמן מסוים - ההתעצמות האדירה בטילים; והקפת מדינת ישראל - שאותה נשבע המשטר החשוך הזה למחוק - בחגורה צפופה שלהם. האיראנים ניצלו היטב את הרצון הטוב, התמימות; ויש שיאמרו את טיפשותם של הנשיא אובמה ומנהיגי המערב... ואז נבחר דונלד טראמפ!
פתאום הגיע מנהיג חדש, שלא משחק לפי הכללים. הוא דורש מהם ומיד את שינוי ההסכם והגדלת הפיקוח על הפיתוח הגרעיני; הוא דורש מאיראן את הפסקת התמיכה בטרור וההתעצמות שלהם בטילים; וכאשר דרישתו לא נענית, הוא מטיל סנקציות כלכליות קשות ביותר על הכלכלה וההנהגה האיראנית.
והאיראנים לכודים בקונספציה שכל אנשי המערב 'חולים' בפרדיגמה החשיבה המערבית. הם חושבים שיש להם עדיין עסק עם עוד מאותו דבר; ומתחילים לתקוף, באמצעות מליציות, בסיסים אמריקאים, כדי לדחוק אותם מאיראן; והם גם מצליחים להרוג אמריקאי אחד.
התפיסה הבסיסית של נקמת הדם באסלאם מתחלקת לשני חלקים: נשמת הנרצח אינה מוצאת מנוח, עד אשר נוקמים את דמה ושכאשר מתרחש רצח, מופר האיזון בין חמולת הנרצח ובין חמולת הרוצח. לכן כדי להשיב את האיזון נערכת נקמת דם.
פתאום הסתבר לאיראנים שנקמת דם איננה רק פטנט מזרחי... שטראמפ משחק לפי אותם חוקים... הוא הזהיר, שפגיעה באמריקאים תגרום לתגובה חריפה; הפציץ מיד את בסיסי המליציות; וגרם שם להרג רב. גם את הסימן הזה האיראנים לא הבינו. הם נצמדו לקונספציה הישנה וביקשו לחזור על מעשה ההשתלטות על השגרירות האמריקנים בטהרן ב- 1979.
הם מתחילים לקלוט שטראמפ רציני, כאשר הוא שולח את לוחמיו עם לחסל כל מי שמעז לחדור לשגרירות; ואז הם מורים ל"מפגינים" - כולם חברי מליציות שמקבלים את שכרם מסולימני - לסגת.
וכמו 'מוסלמי אמתי', זה לא מיישב את חשבון הדם של הנשיא הזועם, שססמת הקרב שלו "הבא ונעשה את אמריקה גדולה שוב!". טראמפ לא מהסס לחסל את ראש הנחש, הוא קאסם סולימני, מנהיג הטרור הגדול בעשרות השנים האחרונות; והבן היקיר של המנהיג העליון חמינאי; ובעצם, המודל של המהפכה.
אז גם האיראנים מזרחיים. גם הם מאיימים בנקמה; אבל להערכתי, הם רועדים מפחד מהנשיא הלא צפוי הזה, שמדבר בשפה כל כך מוכרת להם; ויכול במחי יד לחסל את האימפריה האיראנית המתהווה.
יתרה מכך, הוא משתמש בגלוי בנשק הנקמה, ומאיים להחריב 52 אתרים חיוניים וסמלי לאום. אחד כנגד כל בן ערובה שלקח חומייני כשהשתלט על השגרירות האמריקאית בטהרן.
לדבר איתם בסמלים זו הדרך המוערכת באזור הזה, שחלקו הגדול עדיין חי בעבר... להכות בהם בעוצמה, לא מידתית - ברגע שהם תוקפים - זו הדרך, באזור הזה שמעריך כוח, ובז לרפיסות ולהומניות. זו הדרך היחידה בה יכבדו אותך באזור הזה!
והכי חשוב, אין להאמין למילה אחת שלהם...
חייבים להתעצם; ובמקביל, למנוע את ההתעצמות שלהם, כי ברגע שיוכלו, הם יתקפו ויפרו כל הסכם.
אנחנו צריכים ללמוד מההיסטוריה הזו, שנעשית מול עינינו. עלינו להתעצם נכון אל מול אתגרי ההוה והעתיד, לשקם את צה"ל; ובעיקר, לנצל את הזמן שבתפקיד נשיא ארה"ב מכהן אדם נדיר כדונלד טראמפ.
Pingback: פנחס יחזקאלי: פרדיגמת חשיבה מזרחית מול המערבית, באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע
Pingback: הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית מול המערבית, באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע