תקציר: ביולי 2023, כשהתפשט הקרע בן חילות העילית לחיילי צבא היבשה, למד צה"ל על בשרו ובשרנו, את מחירה של אי הקפדה על מגוון תעסוקתי או גיוון בתעסוקה (Workforce Diversity; Diversity Hiring). זו מדיניות של יצירת מגוון מכוון בכוח האדם של הארגון, על ידי שילוב עובדים ממגזרים שונים. גיוון בתעסוקה מייצר הזדמנויות לגיוס אנשים איכותיים ממקורות שטרם מוצו, ובכך מייצר סביבת עבודה מגוונת ועשירה יותר עם פוטנציאל גבוה לחדשנות וליצירתיות; אבל, הכל במידה. מגוון-יתר עלול לדרדר ארגון לכאוס…
[לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
עודכן ב- 24 במרץ 2023
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
פרולוג: צה"ל לומד על בשרו את מחיר היעדר המגוון התעסוקתי
מאז קום המדינה, בנה צה"ל את עליונותו הצבאית-טכנולוגית על סביבתו בדרך של הישענות על גיוס העילית המדעית-טכנולוגית של המדינה במסגרת מודל גיוס החובה. אוכלוסיות העילית הן שתרמו את בניהן ליחידות העילית השונות, לאורך שנים, עד כי הקבוצות הללו הפכו להומוגניות עם ייצוג מועט לנציגים של גורמים אחרים, בעיקר לצורכי יחסי ציבור (שמא יגידו...).
העסקה הזו הייתה טובה גם לאוכלוסיות הללו, כי הצבא חיזק את מעמדן האקסקלוסיבי ואת עוצמתן; וסלל בפני בניהן קרש קפיצה לעתיד מבטיח ורווחי.
לצה"ל היה נוח להתמכר למשוואה הזו, תוך שהוא מזניח את עיקרון הברזל בחום ניהול משאבי האנוש: 'שמור לעולם על מגוון אוכלוסיות'... הוא אפשר קיבוע של שיטות מיון, שחילקו את עם ישראל לשני צבאות: צבא אליטיסטי של המיוחסים, ששירות בצה"ל מסדר את עתידם כאליטות; וצבא ה'שחורים', שהצבא הוא עבורם נטל מתמשך בסדיר ובמילואים. המחיר היה הרס מודל 'צבא העם'
המשבר הגיע ביולי 2023 עם התפשטות הסרבנות בחילות העילית והתפשטות הקרע בין חלקי צה"ל. הוא בא לידי ביטוי בסרטון שפורסם ב- 20 ביולי, שבו מתואר חייל צבא יבשה שמבקש סיוע מחיל האוויר ותחת זאת נשאל אם הוא תומך ברפורמה המשפטית. בעקבות זאת, התבטא מפקד חיל האוויר במילים: "נזק שיקח שנים לתקן" (הלר ובן דוד, 2023).
האם כל זה שינה את מדיניות צה"ל ודחף אותו לגוון את מדיניות הגיוס ליחידות העילית שלו? עדיין לא! ב- 3 בספטמבר התקיים טקס סרבנות של תלמידי תיכון על דשא הגימנסיה העברית הרצליה בת"א, בנוכחות מנהלה שהתפטר (לכאורה), זאב דגני. עד כאן הכל בסדר. מעורבות פוליטית של תלמידי תיכון היא מבורכת, ומגוון דעות ביניהם מאפיין דמוקרטיה חזקה ורבת פנים.
מגוון תעסוקתי מהו? המשגה
מגוון (Diversity) הוא מקבץ של תכונות ונישות אפשריות עם שונות בין אחת לשנייה. ככל שהמגוון גדל, כך גדלה מורכבות המערכת, אבל גם החוסן שלה. לכן, המגוון הוא אחד המשתנים המשפיעים על רמת הוודאות והמורכבות של מערכת מורכבת.
המגוון מתאר את כמות האפשרויות הקיימת במערכת נתונה. ככל שמספר המשתתפים במערכת גדל כך גדל מספר האפשרויות.
מגוון תעסוקתי או גיוון בתעסוקה (Workforce Diversity; Diversity Hiring) הוא מדיניות של יצירת מגוון מכוון בכוח האדם של הארגון, על ידי שילוב עובדים ממגזרים שונים (בישראל: נשים, חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה, עובדים עם מוגבלויות, עובדים מבוגרים (בני 45 ומעלה), בני נוער, הורים יחידים וכדומה.
גם אידיאולוגיה וגם אפקטיביות, אבל במידה!
יש הנהלות ארגונים המאמצות מגוון תעסוקתי כפועל יוצא של ערכים ואידאולוגיה (רב תרבותיות, תועלת ואחריות חברתית), שכן, מגזרים רבים נותרים בדרך כלל חסומים בפני מגזרים שבשוליים.
במאמר זה אמליץ לכם לעשות זאת ככלי ניהולי, לצורך השגת מטרות ניהוליות מגוונות (ראו בהמשך).
הכוונה איננה רק להעסקה של עובדים ממגזרים שונים מול אותו מגזר. למשל, ערבי המנהל את מגזר הלקוחות החרדי או שוטר ממוצא אתיופי כקצין קישור לעדה האתיופית. תרבות של מגוון בארגון צריכה לאפשר לכל עובד לבטא את זהותו המגדרית, התרבותית, האתנית והאישית באופן מלא, ושאינו כלוא במגבלות כאלה או אחרות.
אבל ראוי להציב אזהרה בטאבו - הכל במידה: מגוון-יתר עלול ליצור "מגדל בבל" ארגוני, ולדרדר ארגון לכאוס…
היתרונות הניהוליים של המגוון התעסוקתי
- גיוון בתעסוקה מייצר הזדמנויות לגיוס אנשים איכותיים ממקורות שטרם מוצו, ובכך מייצר סביבת עבודה מגוונת ועשירה יותר עם פוטנציאל גבוה לחדשנות וליצירתיות.
- הוא מגדיל את כלל המשאבים הזמינים לשם פיתוח הארגון ויכול להוות גורם מכריע בגידול כלכלי.
- סביבת עבודה מגוונת משקפת גם את קהל הצרכנים ומאפשרת התאמה טובה יותר של פיתוח מוצרים לשווקים נרחבים ופיתוח פתרונות ליעדים נוספים.
- סביבה רב-תרבותיות מהווה בסיס לעבודה בשוק גלובלי.
- לצורך הגדלת החוסן של הארגון ויכולת ההתאוששות שלו ממשברים.
- לצורך הגדלת היצירתיות: גיוון בתעסוקה מייצר הזדמנויות לגיוס הון אנושי איכותי ממקורות שטרם מוצו, וכתוצאה מכך הוא מייצר סביבת עבודה עשירה, בעלת פוטנציאל גבוה לחדשנות וליצירתיות. הדוגמה הקלאסית הינה 'קפיצת המדרגה' בארגוני ההי-טק בישראל, לאחר השתלבות מהנדסים שעוצבו בברית המועצות בעבודה עם מהנדסים שעוצבו בגישות מערביות.
- לצורך הגדלת המשאבים הזמינים לפיתוח הארגון: גיוון בתעסוקה מגדיל את כלל המשאבים הזמינים לשם פיתוח הארגון ויכול להוות גורם מכריע בגידול כלכלי. סביבת עבודה מגוונת משקפת גם את קהל הצרכנים ומאפשרת התאמה טובה יותר של פיתוח מוצרים לשווקים נרחבים ופיתוח פתרונות ליעדים נוספים. סביבה רב-תרבותיות מהווה בסיס לעבודה בשוק גלובלי.
- להשבחת התוצאות העסקיות ואפקטיביות העבודה: הון אנושי המשקף את הרכב האוכלוסייה, על שלל גווניה, הוא יתרון גדול לארגון העסקי; הוא משקף את קהל הצרכנים, ועל כן מאפשר לפתח שווקים ומוצרים. רב-תרבותיות היא הבסיס לעבודה בשוק גלובלי ויכולה לשמש כגשר לעסקים עם מדינות חדשות ועם שווקים חדשים.
שיטה מצוינת לשינוי תרבות ארגונית
אחד היתרונות הגדולים של מגוון תעסוקתי הוא יכולתו לשנות תרבות ארגונית, כתהליך אבולוציוני נטול התנגדויות כמעט. כך לדוגמה, הגדלת כמות הנשים-מפקדות בדרגי הניהול הבינוני והבכיר במשטרת ישראל; הגדלת קצינים בדרגים הללו ממוצא אתיופי וערבי, ישנו את תרבותה הארגונית של המשטרה!
[להרחבה בנושא 'תרבות ארגונית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
אין יתרונות בלי חסרונות: הזהרו מ'מגדל בבל' ארגוני
כמו כל דבר בחיים, גם מגוון תעסוקתי צריך להיעשות במידה. כפיית מגוון לא מבוקר, ללא נטוורקינג מסודר ומפוקח, וללא בדיקה חוזרת של אופטימיזציה של רשת הארגון - במערכת ניתוח רשתות ארגוניות - ONA - עלולה לעלות לארגון ביוקר ולדרדר אותו לכאוס!
[לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים;
- אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
- אוסף המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים;
- אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו;
- העמקה בנושא ה'מגוון';
- הרחבת המושג: 'ודאות';
- הרחבת המושג: 'מורכבות';
- הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
- הרחבה בנושא 'תרבות ארגונית';
- הרחבה בנושא 'התאוששות';
- הרחבת המושג: 'מורכבות';
- הרחבת המושג: כאוס;
- הרחבת המושג: 'אופטימיזציה';
- הרחבת המושג: 'רשת';
- אוסף המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA;
- הרחבת המושג 'אפקטיביות';
- אוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים.
מקורות והעשרה
- הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה (ללא תאריך), מהו גיוון בתעסוקה.
- פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות, ייצור ידע, 25/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), תרבות ארגונית, ייצור ידע, 1/12/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- קובי ליברמן (2016), גיוון תעסוקתי - הרבה מעבר לתרומה לחברה, 17/1/16, ynet.
- יחזקאלי פנחס, אונגר-משיח שרית (2016), מאבק העוצמה בארגונים, ייצור ידע, 12/4/16.
- יחזקאלי פנחס (2014), התנגדות לשינוי, ייצור ידע, 15/7/14.
- אופיר גוטמן (2017), גיוון תעסוקתי זו משימה למנכ"לים, כלכליסט, 22/5/17.
- דניאל דותן (2016), חשיבות הגיוון התעסוקתי לעידוד יצירתיות, HRus, 22/1/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), ודאות – ללכת ‘על בטוח’…, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14;
- פנחס יחזקאלי (2014), אופטימיזציה, ייצור ידע, 11/4/14;
- פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 14/7/18.
- אור הלר ואלון בן דוד (2023), מפקד חיל האוויר: "האמירות הקשות גורמות נזק, ייקח שנים לתקן", רשת 13, 20/7/23
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית, אוסף שמיני | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית, אוסף שביעי | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית – אוסף שביעי | ייצור ידע
5% לכפרות – אירג'ע וואלא ווארא.