[התמונה באדיבות עמותת מגן לעורף]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

אני נשאל תכופות:

1. למה בכלל צריך להשתמש בקרני הלייזר ליירוט טילים ורקטות?.
2. מדוע לייזר הסקייגארד הוא היחיד שיוכל לעמוד במשימה הכבדה הזו?

להלן תשובתי: הסבר כללי זה ניתן לטובת מרבית הציבור שאינו עוסק בתחום; ולא למד את הנושא באקדמיה.

מה חשוב ביירוט טילים, רקטות ופגזים, באמצעות טילים נגד טילים; באמצעות לייזר; ובכלל?            

1, טווח היירוט היעיל חייב שיהיה גדול ככול שניתן, כדי שנוכל לנסות וליירט את הסכנה ממרחק גדול מהיעד, שבו היא עשויה לפגוע. מרחק כזה, שאם נכשלנו בניסיון היירוט הראשון; ניתן יהיה לנסות וליירט שוב ושוב. במקרה של מטח רקטות וטילים, חשוב שנוכל ליירט איום אחד; ועדיין יהיה לנו מספיק זמן לעבור וליירט גם את האיומים הנוספים [מטח (ראו בסרטון למטה) הוא מצב, שבו מספר רקטות וטילים, שחייבים ליירט, נמצאים באותו פרק זמן באוויר, ונעים לכיוון שלנו, לאזור עליו אנו מגינים].

.

2, מהירות היירוט חייב שזו תהיה קצרה ככול שניתן, כדי להספיק וליירט את הטיל המהיר, בטרם זה יפגע במטרתו; ולהספיק להצליח וליירט טילים נוספים כשיורים עלינו מטחים. יש לדעת כי לטילים נגד טילים לוקח זמן רב להגיע למטרה, שאותה הם חייבים ליירט. זאת, מהשנייה שבה ניתנת פקודת השיגור; ועד לפגיעה של הטיל המיירט בטיל המטרה, שתוקף אותנו; או להחטאה. כאן יתרונו הגדול של הלייזר: קרן האנרגיה,  שנעה במהירות האור; כך שבחלקיק של חלקיק של שנייה היא מגיע לטיל שאותו חייבים ליירט.

3, שיעור הצלחת היירוט, למיירט בודד, חייב שיהיה גבוה ככול שניתן. אנחנו נהיה בצרה צרורה, אם נאלץ לשגר יותר מטיל מיירט אחד ליירוט טיל תוקף אחד. לחלופין, נהיה בצרות גדולות הרבה יותר, אם הטילים המיירטים שלנו לא יצליחו ליירט את האיום. לא נרחיב, אבל לטילים נגד טילים יש בעיה גדולה ביכולתם ליירט מטרות מהירות; בייחוד כשהם כבר באטמוספרה, בגובה נמוך.

טילים נגד טילים לא נועדו ליירט מטרות מהירות, שגם מתמרנות. איומים כאלה אינם - ולא צפוי שיהיו - במסגרת היכולות שלהם.

4, עלות היירוט הכוללת חייבת להיות נמוכה ככול שניתן. ביירוט באמצעות טילים נגד טילים, עלויות היירוט האמתיות נעות בין מאות אלפים למיליוני דולרים; וזאת ליירוט איום אחד בודד. במלחמה כוללת, העלות תסתכם במיליארדים רבים מאוד. בנוסף, במלחמה שבה משוגרים נגדנו אלפי טילים; חלקם מדויקים - שהם המסוכנים מכולם - רקטות, פגזים, מזל"טים מתאבדים וכד', המלאי היקר שלנו צפוי שיתכלה במהירות; ואז, ניוותר ללא הגנה תוך זמן קצר; ולחלופין, נמתין שנים לחידוש המלאי.

ביירוט באמצעות הלייזר, עלות היירוט הכוללת נמוכה פי 100 עד פי 1000 מזו של היירוט באמצעות טילים; ושוב אינני מגזים! מדובר בפי 100 לפחות, מעלות היירוט באמצעות טילים נגד טילים. כך, גם אין כלל בעיה של מלאי. יש מספיק חומר ובזול ל- 10 מלחמות.

[בתמונה: טילים איראניים. ביירוט באמצעות הלייזר, עלות היירוט הכוללת נמוכה פי 100 עד פי 1000 מזו של היירוט באמצעות טילים. הטיל הזה, אגב, איננו ניתן ליירוט! המקור: התקשורת האיראנית]

מרגע שהיכולת הזו תהיה בידינו, לאויב לא יהיה משתלם לשגר נגדנו רקטות וטילים תוקפים - לא כלכלית ולא בכלל - כי אנחנו ניירט אותם; ובמקביל, נכה בהם בעוצמה. מטרתם היא פגיעה קשה בעורף האזרחי; וכאשר מטרה זו לא תושג, הם לא יפתחו במלחמה.

ברור כי לא  ניתן יהיה לעמוד לאורך זמן במטלה הכלכלית האדירה הזו של יירוט האיומים באמצעות טילים נגד טילים. לא מדינת ישראל, לא מדינות אחרות, גם לא ארה"ב העשירה במדינות תבל.

מכל העובדות הנ"ל ברור שרצוי מאוד, ממש הכרחי, שתהיה לנו היכולת ליירט רקטות, טילים, פגזים, מזל"טים, מטוסים ושאר המעופפים באמצעות קרני הלייזר!

לא צריך להיות ד"ר לפיזיקה גרעינית כדי להבין כי לא  ניתן באמצעות טילים נגד טילים להתגונן ביעילות נגד האיומים שכוללים יירי של עשרות אלפי רקטות וטילים על כל מקום במדינת ישראל.

עכשיו הגענו לשורש העניין: איזה לייזר צריך?

1, לייזר ארוך טווח, לערך פי 15; ושוב, אינני מגזים. דומה הדבר למכונית, שנוסעת מת"א לחיפה; וחייבת לתדלק פעם ב- 10 ק"מ, או לעצור לשעה כל 10 ק"מ... לא יעיל!

2, לייזר חזק, שמיירט מטרה מהירה  - שנעה לכיוון שלנו - בשניות ספורות; ולא לייזר חלש, שיעשה זאת בזמן כפול ומכופל. זאת, כדי שנוכל ליירט את האיום בטרם זה יפגע ביעדו; ולנסות וליירט שוב, אם נכשלנו; ולחלופין, ליירט איומים הנוספים.

[בתמונה: ירי לייזר ממטוסים. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)

3. לייזר מהיר: ברור, שחייבים שהיירוט יתבצע בזמן הקצר ביותר שניתן. דומה הדבר למכונית שנוסעת מת"א לחיפה במהירות של 20 ק"מ לשעה; או 80 ק"מ לשעה.

יש עוד גורמים רבים, הקשורים באיכות קרן הלייזר, שללא נפרט כאן.

מסקנות

מסקנה שלא ניתן לחלוק עליה היא, שהלייזר עדיף ובגדול על היירוט באמצעות טילים נגד טילים. הוא עושה את אותו דבר ביעילות גדולה יותר, ובעלות קטנה לפחות פי 100.

הלייזר הכימי רב העוצמה הוא היחיד שיש לו, כאמור, טווח ארוך - לערך פי 15 - מזה של הלייזר האחר; ומהירות היירוט שלו קצרה פי 2 לפחות. מדוע? כי הוא עוצמתי פי 10; ובנוסף, מושפע ובגדול פחות מהמעבר באטמוספרה. כך עוצמתו נשמרת גם בטווח הארוך.

לכן הלייזר הכימי, הסקייגארד, עדיף ובגדול, על כל לייזר מוצק חשמלי שפותח או שיפותח בעתיד, ושניתן לחזות אותו כאן ובעולם.

ההשוואה - ושוב אינני מגזים - היא בין חיל אוויר מתקדם שמצויד ב- אף 15 ואף 35; לחיל אוויר שמצויד בפייפרים ממלחמת העולם השנייה.

לאיזה צרכים טוב הלייזר החשמלי דל ההספק? רק ליירוט מזל"טים ופצמ"רים; וגם זאת יש לדעת: הוא אינו יעיל נגד נחילי מזל"טים או מטחי פצמ"רים. זאת, מאחר הזמן שנדרש ליירוט מזל"ט אינו קצר בלשון המעטה!