[בתמונה: דגם נאוטילוס המוצב בוויט-סנדס ארה''ב צילום: אי-פי]

אבשלום אליצור הוא פרופ' לפיזיקה באוניברסיטת Chapman, California.

*  *  *

אי-אפשר לדלג מעל תהום בחצי קפיצה, אבל זה מה שמערכת הביטחון עושה, כשמצד אחד היא מכירה סוף-סוף בדחיפות הגנת הלייזר; ומצד שני, היא בוחרת לפתח את הסוג החלש של הגנה זו, תחת זה שכבר הוצע לה ע"י טובי המומחים בישראל.

מחר תפרסם עמותת "מגן לעורף," שיש לי הכבוד להימנות עליה, את תגובתה המנומקת ואת הצורך לאמץ את הלייזר הכימי להגנה נגד טילים.

במקביל, החלטתי על דעתי לשלוח מכתב גלוי לשר הביטחון נפתלי בנט. אנא שתפו והפיצו כי בנפשנו הדבר.

לכ' שר הביטחון, מר נפתלי בנט.

כבוד שר הביטחון, שלום וברכה.

בימים עגומים אלה, בהם כל נושא משרה במערכת הפוליטית בישראל אינו יודע כמה זמן יכהן בתפקידו; בעוד העולם סביבנו משתנה מיום ליום ולא לטובה; כשחוסר-היציבות מערער את הקרקע תחת רגלי כל אדם במדינה; בימים הרי-גורל אלה אני מרשה לעצמי לפנות אליך, איש צעיר ורב-כישרונות, טרי במערכת הפוליטית; ועל כן, יש לקוות, חופשי מהתחייבויות הזרות לביטחון המדינה עליה הוא מופקד.

[צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון]

ביטחון זה, השר, נמצא כיום בסכנה שטרם הייתה כמותה. מי כמוך יודע זאת טוב מכולנו, כי אתה שומע הערכה מצמיתה זו היישר מהמטכ"ל שכבר החל להכין את העורף בישראל לאימי המלחמה הבאה. כשבעים שנה נהנתה ישראל מעליונות צבאית על שכנותיה. עליונות זו עדיין קיימת אבל לא לאורך זמן. הטילים - אותם כלי הרג מן האוויר שאינם נהוגים בידי אדם - נעשו בתוך שנים מעטות משוכללים, קטלניים ומדויקים לאין שיעור, מקסאם פרימיטיבי שהוצמדה לו מצלמה; ועד שיהאב, הנושא ראש קרב המסוגל להחריב רבעים שלמים. כל אלה הולכים וצובאים על גבולותינו מכל העברים, דרוכים וממורטים, ובעיקר – וכאן מלוא הסכנה – רבים, רבים מספור! שתי ההתקדמויות הללו בתחום לוחמת הטילים, הטכנולוגית והכמותית, מותירים את ישראל למעשה חסרת-הגנה בפני כל התקפת טילים רצופה, שתרוקן בתוך כמה ימים את כל אמצעי ההגנה הקיימים שלה, קרי "כיפת ברזל," "שרביט קסמים" ו"חץ" 2-3, ותותיר אותה בסכנה קיומית, שרק פנייה מתוך ייאוש אל נשק יום הדין תהיה, חלילה, המענה היחיד מולה.

איך הגיעה מעצמה אזורית עתירת-ידע למצב נחיתות כזה, שהתפתח לעיניה ממש, מבלי למנוע אותו מבעוד מועד? מוטב שלא נעסוק בסיבות. הזמן קצר והסכנה גוברת. זה הרקע להודעתה המפתיעה של מפא"ת על ההחלטה שלא להסתפק עוד ביירוט טילים ע"י טילים, שבנסיבות אלה אבד עליו הכלח, אלא לפתח את הגנת הלייזר כמענה לאיום הנשקף ישראל.

אתה, השר, יודע היטב כי הגנה זו כבר הומלצה לפני שנים רבות ע"י טובי המומחים לביטחון בישראל, ולמרבה הצער נדחתה. תהיינה הסיבות לדחייה זו אשר תהיינה, סוף-סוף הכירה מפא"ת בהכרחיות הגנת הלייזר, ועל כך ראויה היא לברכה.

דא עקא כי הכרה זו מגיעה מאוחר מדי ומעט מדי, ולמעשה בחצי צעד, דהיינו החלטה לפתח את הלייזר החשמלי. אם בכך יסתכם השינוי אזי תהיה התוצאה, בפשטות, אפסית. עובדה זו הובהרה מכבר ע"י קבוצה גדולה של מיטב אנשי הביטחון והמדע בישראל, העוסקים בנושא כבר שנים רבות. ללייזר החשמלי, הרחוק עדיין מהשלמת פיתוחו, אין כל יכולת ליירט רקטות קלות, שלא לדבר על הרקטות והטילים הכבדים, שחלקם כבר נעשו גם הם מדויקים. לפיכך, הלייזר החשמלי, הנוכחי וגם העתידי, אינו נותן מענה לסיכון הביטחוני הגדול מכולם: מתקפת רקטות וטילים נרחבת על העורף והאתרים החשובים במדינת ישראל.

[בתמונה: ללייזר החשמלי, הרחוק עדיין מהשלמת פיתוחו, אין כל יכולת ליירט רקטות קלות, שלא לדבר על הרקטות והטילים הכבדים... התמונה באדיבות לוקהיד מרטין]

לעומת טכנולוגיה זו, תבעה עמותת "מגן לעורף" לפני שנים רבות לאמץ את הגנת הלייזר הכימי. הטכנולוגיה הבסיסית שלה פותחה בארץ עוד בשנות השבעים, ואת המערכות הראשונות מסדרת הייצור הציעה לישראל, לפני שלוש-עשרה שנה, חברת נורת'רופ גרומן האמריקאית, על סמך מערכת הדגמה שפותחה ביוזמת ישראל ובשיתוף חברות ישראליות. זו הטכנולוגיה שנזנחה, מסיבות שעדיף לא לפרטן, וזו – רק זו – הטכנולוגיה שתוכל לתת לישראל את המענה ההולם מול האיום הנשקף לה.

אדוני השר, אנשי "מגן לעורף" מייחלים להזדמנות להיפגש אתך ועם ראשי משרדך ומערכת הביטחון, מערכת שחלק גדול מהם צמח בה, כדי להציג בפניכם לכל פרטיו את פתרון הלייזר המתקדם שהנו בהישג יד ממש. בקבוצה זו תראה אנשים לרוחך: מצטיינים בתחומיהם, מקצועיים לעילא ולעילא, נקיים מאינטרסים אישיים ומעל לכל חדורי דאגה ומסירות לביטחון ארצם ולדורות הבאים בה. אנא, פנה זמן לפגישה דחופה אתם.

מי ייתן ותזכה להיות מי שביצע את המהפך הגורלי הכביר בהגנת ישראל, בביטחונה ובחתירתה לשלום מתוך עמדת כוח ולא חלילה מיראה וחוסר-ברירה.

בברכה,

פרופ' אבשלום אליצור