[גרסה מקוצרת של המאמר ראתה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
השבוע נערכה הקרנת בכורה לסרט הישראלי "עכביש ברשת", בבימוי ערן ריקליס ובהפקת מיכאל שרפשטיין; עם שחקנים מהשורה הראשונה: בן קינגסלי, איתי טיראן, מוניקה בלוצ'י ומכרם חורי; ועם תסריט מדויק וחסכני שכתבו גדעון מרון ועמנואל נקש, בעבודת צילום מופלאה של ריצ'ארד ואן אוסטרהוט, ומוזיקה מקורית של יונתן ריקליס, נוצרה יצירת מופת.
תקציר העלילה: אברהם אדרת - בן קינגסלי, סוכן מוסד מיתולוגי בערוב הקריירה, מתמסר עד כלות למשימת ריגול לחשיפת הסיוע של חברה ביוטק בלגית לפיתוח נשק ביולוגי בסוריה. הוא היוזם לביצוע המשימה; הוא היחיד המאמין בנכונותה; ודבקותו בה מעוררת במפקדיו במוסד ספק וחשדנות. במצוקת החשד, מפקד המוסד - המעורב בנקודות צומת בהתפתחות העלילה - מצרף לאברהם בן לוויה, סוכן צעיר, דניאל - איתי טיראן, ושניהם נסחפים להתמודדות בין אישית מורכבת ורבת תפניות.
מי המפעיל ומי המופעל?
אברהם אדרת, גיבור הסרט, איש המוסד הוותיק, הוא רב אמן ברכישת ובהפעלת סוכנים. תחום זה בפעולת ארגוני ביון, הוא מהפעולות המורכבות והסבוכות, המתבססות על כישורי תבונה ורגישות עילאיים. גם בעידן החדש - ההולך ומתבסס על שימוש מודיעיני גובר בטכנולוגיה עילית - אין תחליף לחיכוך הבין אישי מתוך מגע וקשר אינטימי, בין סוכן מפעיל למופעל.
מסתורין רב, תחכום וזריזות באבחון וניצול מצבים מתפתחים, מעורבים בתהליך יצירת הקשר עם אדם הנלכד ברשת, והופך במודע - או שלא במודע - לסוכן. מבלי לייגע, הסרט רצוף בסצנות המבטאות את ביטוייה של מיומנות זו. בהתפתחות העלילה סביב אברהם אדרת, נשזרים כמה מעגלים רגשיים של יחסי מפעיל ומופעל.
הקשר הבסיסי בין המפעיל למופעל מתפתח, לכאורה, ברשת הנטווית על ידי המפעיל, במטרה ללכוד בה את המופעל. אלא שבמעגל הרגשי הסבוך הנרקם בין השניים, הסיפור הופך למורכב. ברגע מסוים גם המפעיל הופך למופעל, עד שלא ברור מי מהשניים מוליך שולל ומי מולך שולל. מי בסופו של דבר הולך שבי אחרי מי. במעגל סבוך זה מתפתחת גם מערכת רגשית רבת מתחים, בזיקת אב בן, בין הסוכן הוותיק אדרת לבין דניאל, הסוכן הצעיר המלווה אותו (ראו התמונה למטה):
[בתמונה: זיקת אב בן, בין הסוכן הוותיק אדרת לבין דניאל, הסוכן הצעיר המלווה אותו. התמונה היא צילום מסך מתוך הטריילר. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]
אנטומיה של מאבק שליטה
גם המבט אל דפוס ההתנהלות הפיקודית בין ראש המוסד לבין סוכני השטח, מעצים את העלילה. על פניה ההתנהלות מייצגת שאיפה מוכרת לסדר היררכי ולשליטה בניהול הסיכונים ובמיצוי ההזדמנויות. אלא, שעצמאותו האישית של אדרת, ביוזמה ואמביציה חתרנית, מובילים את ההתרחשות למקומות המצויים הרחק מעבר ליכולת השליטה והפיקוח המוסדית. עם כל הסיכונים הכרוכים בכך, במתחים ארגוניים בלתי פתורים אלה, בהתנהלות על סף אובדן שליטה - כפי שהעלילה מסתיימת- טמון סוד עוצמתו של ארגון חשאי דינמי.
אל תחמיצו
במסגרת הז'אנר של סרט ריגול קלאסי, נוצר סרט עם מבט עומק מיוחד. עלילת הסרט מציגה דרמה, המתרחשת - על פי טבעה - בסבך המתחים, המלווה סוכנים חשאיים, בפעולת ריגול. אולם ביד אמן, הסרט מצליח להציע אמירה על תופעת האדם, כפי שהיא מתגלה ברגעי סכנה. בהתפתחות העלילה, ההתרחשות נטענת בנקודת מבט הומניסטית - בהתבוננות על הדמויות בתשוקותיהן, בחרדותיהן, בנאמנותן ובבגידתן. בדינמיקה מרתקת של התנהלות בין-אישית - בעיקר זו המתנהלת בין גיבור הסרט הסוכן אברהם אדרת, לבין המלווה הצעיר דניאל, נפתח צוהר אל העוצמות האנושיות המניעות בני אנוש לאתגרי קיצון.
בנוסף לעלילה המרתקת ובצמוד להתפתחותה, בעיצוב דמותו של הגיבור, כאדם "מזדקן", הסרט מעניק ביטוי חשוב למצוקת האדם עתיר הניסיון, בחרדתו מפני גזר הדין של סיום קריירה. כמפתח פרשני - בהטלת אור על השאלה הקיומית, לאן כל זה מוביל - מהדהדות בסרט המילים מתהילים: "אדם להבל דמה, ימיו כצל עובר"...
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Muhammad Usman לאתר flickr]
