[המאמר ראה אור לראשונה ב'חדשות מחלקה ראשונה' ובבלוג של יורם אטינגר. הוא מופיע כאן באישור המחבר. לגישה לבלוג של יורם אטינגר לחצו כאן]
יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.
[בתמונה משמאל: יורם אטינגר בעת הרצאה. טקסס, מאי 2011. התמונה היא נחלת הכלל]
* * *
עתיד המדינה, לחסד או לשבט, תלוי בעימות המתנהל בין תפיסת עולם מונחית מציאות, לבין תפיסת עולם מונחית הרהורי לב, בכל הקשור להתייחסותנו למזרח התיכון.
התפיסה מונחית המציאות מכירה בעוצמת המאפיינים השורשיים והמתסכלים – בני 1,400 השנים – של הזירה הפנימית והאזורית הבינערבית ובין-מוסלמית. לדוגמה:
- אי יציבות;
- אי וודאות;
- אי סובלנות;
- אלימות,;
- טרור;
- חתרנות;
- הפכפכות;
- משטרי מיעוט רודניים וזמניים (ומכאן ארעיות ההסכמים);
- פיצול פנימי ואזורי, "על מילים לא משלמים מכס"...;
- מרכזיות האסלאם הדתי/מדיני (כולל היחס ל"כופרים" הנחותים), חינוך לשנאת ה"כופר", היעדר דו-קיום בשלום בינערבי ובינאסלאמי.
תפיסה מונחית מציאות מייחלת לתרחיש חיובי, אך מבינה שהמזרח התיכון מייצר, בדרך כלל, תרחיש שלילי, המחייב גבולות ביטחון מיוחדים כתנאי לקיום במציאות הפכפכה, בלתי צפויה ואלימה.
לעומת זאת, תפיסה מונחית הרהורי לב מאמינה שמחוות וויתורים דרמטיים עשויים לשכנע את האזור להינתק משורשיו העמוקים ולאמץ ערכים, דפוסי התנהלות והגיון מערביים, כולל דו-קיום בשלום, למרות שה"מאמינים" עדין לא מעניקים זאת איש לרעהו..
הפער בין שתי הגישות בולט מאז דצמבר 2010, עם התפרצות מלחמות אזרחים, טרור ושפיכות דמים מצפון מערב אפריקה ועד המפרץ הפרסי. התפיסה מונחית הרהורי לב ראתה בהתפרצות "אביב ערבי", "מצעד הדמוקרטיה" ו"מהפיכת הנוער והפייסבוק", והתעלמה ממציאות של "צונאמי ערבי", המדגיש הפכפכות ואיומים בלתי צפויים, המחייבים משנה זהירות וביטחון.
ב- 1978/79 הקריבו הרהורי לב של הנשיא קארטר את השאה הפרסי הפרו-אמריקאי והעניקו רוח גבית למתנגדיו, מתוך אשליה שאייתולה חומייני יקדם דמוקרטיה ויהיה אנטי-סובייטי ופרו-אמריקאי.
[בתמונה: השאה הפרסי הוקרב על מזבח רעיונות שבינם לבין המציאות המזרח תיכונית אין מאומה... התמונה: התקשורת האיראנית]
ב-1990, ערב פלישת סדאם חוסיין לכווית, הניחו הרהורי לב של הנשיא ג'ורג' בוש האב, שאויבו (סדאם) של אויבי (אייתולה חומייני) הוא ידידי, ומכאן הסכמי מודיעין, חימוש וסחר של ארה"ב עם עיראק. בוש ראה באיומי סדאם על כווית עניין בינערבי, וסלל את הדרך לפלישה לכווית ולשתי מלחמות המפרץ.
ב-2003 הביא חיסול משטר סדאם לשדרוג תדמית ההרתעה האמריקאית ולהרתעת משטרי הטרור באיראן, סוריה ולוב. אבל הרהורי לב של הנשיא בוש הבן הביאו לפעילות לקידום דמוקרטיה ערבית, למרות שהיא איום ברור ומיידי לכל משטר ערבי פרו-אמריקאי. בוש אף פתח במערכה לפיוס האסלאם, כדי לשדרג את הקשר עם העולם המוסלמי, תוך התעלמות ממציאות המזרח התיכון הרואה בפייסנות, ומחוות סממני חולשה, המכרסמים בתדמית ההרתעה ומקצינים טרור.
ב-2015 הביאו הרהורי לב של הנשיא ברק אובמה להנחה ש-150 מיליארד דולרים יסיטו את משטר האייתולות מטרור וגרעין לדו-קיום בשלום. המציאות ממחישה שהאייתולות שידרגו את חדירתם לעיראק, סוריה, לבנון ותימן ואת האיום על כל משטר ערבי פרו-אמריקאי.
.
ב-2020 תפיסת העולם מונחית הרהורי לב משוכנעת שמשטר האייתולות הוא שותף פוטנציאלי למו"מ ודו-קיום בשלום, ומקלה ראש בעקרונות האסלאם המנחים את האייתולות למימוש חזון מגלומני: האסלאם הוא הדת הלגיטימית היחידה שנועדה לשלוט בעולם; על "הכופר" להתמסר ל"מאמינים" בדרכי נועם או מלחמה; הסכם עם "כופרים" הוא זמני עד לשיקום עוצמת "המאמינים".
הפקת לקחים מהמחיר הנורא של מדיניות מונחית הרהורי לב תצמצם טעויות של ישראל בהתנהלותה מול סוריה, חיזבאללה, חמאס והרשות הפלסטינית.
