
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
את הלייזר העוצמתי הוא הסקייגרד אנחנו חייבים ובדחיפות וללא כל קשר לאיראן או לחיזבאללה.
יש שאומרים לי שבגלל שהנשיא האמריקני, דונלד טרמפ פועל בנחישות נגד האיראנים, איראן נחלשת. כולנו מקווים - וגם אני - שהמשטר הנורא הזה יתמוטט.
זו תכונה יהודית ואנושית רבת שנים, שלא הוכיחה את עצמה, אנשים נואשים מפתחים ציפיות, אדם טובע נאחז בכל קש.
רבותי, כנראה שאינכם מודעים למתרחש, ואלה שכן מודעים בקרב ההנהגה המדינית והצבאית שלנו, בורחים מקבלת ההחלטות הכבדות הנדרשות.
בעולם מתרחשת בשנים האחרונות מהפכה טכנולוגית גדולה בתחום החימוש הצבאי. מהפכה לא פחותה בחשיבותה והשפעתה מהופעת הטנק והמטוס לפני כ- 100 שנים. מהפיכה שהשלכותיה תהיינה אדירות על עוצמתן של מדינות, צבאות, ארגוני טרור וגם דרך הלחימה. זו מהפכת הדיוק של החימוש הסטטיסטי.
[להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]
[בתמונה: עידן החימוש המדויק... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 15299 לאתר Pixabay]
המהפכה הזו נובעת מהכפלת עוצמת המחשוב - שמתבצעת כבר למעלה מ- 40 שנה, כאשר אחת לשנתיים העוצמה מוכפלת ליחידת עיבוד נתונים בגודל זהה (חוק מור) - בתוספת של שילוב היכולות של עיבוד תמונות, בזמן אמת, תמונות שמתקבלות מהמצלמות שמותקנות על החימוש והשוואתן לתמונה שבראש הטיל. היכולות הנ"ל מאפשרות כעת לשלב ראשי ביות מדויק, בגודל זעיר בכל חימוש, לרבות גם בפצמ"רים קטנים. המשמעות היא השגת דיוק מוחלט של הפגזים והטילים בפגיעה במטרה. הגורם הזה שלא היה מובטח, מאז בני האדם החלו להלחם זה בזה.
כל מי שעוסק בתחום, בונה על כך ש כ- 90 אחוז מהפגזים הרקטות וגם מרבית הטילים לא יפגעו במטרה. לא עוד!
מעשית, ראש הביות שמותקן, מביא את הפגז או הטיל לפגיעה ודאית במטרה; ויותר מכך, לפגיעה בנקודה ישירה שרוצים לפגוע בה על המטרה. הרקטה והפגז לא יטוסו עוד בכיוון כללי של הישוב או המתקן החשוב; ואם לא ייורטו, אזי סביר מאוד שיפגעו בשטח פתוח.
לטיל או לפגז החדישים תהיה מטרה מוגדרת, שתוזן להם מראש או גם באמצעות תקשורת, בעודם באוויר; והם באמצעות תמרונים - שיבוצעו במהלך המעוף - גם יסכלו את ניסיונות היירוט שלהם.
עם היכולת הזאת נאלץ להתמודד בקרוב מאוד!
היום, טכנולוגית הדיוק הזו כבר מצויה במדינות מתקדמות, בחלק קטן מהחימוש שמוגדר כפגזים וטילים מדויקים ובכל החימוש האווירי.
להערכתי, עד לסוף העשור הזה, בשנת 2030, למרבית החימוש היבשתי והימי הכבד יהיו כבר יכולות של פגיעה במטרה מתוכננת; וזאת, ברמה של דיוק מוחלט.
לכן, ברור שנאלץ ליירט כל פגז וטיל שישוגר לעורף ולמתקנים החיוניים לכאן. גם כוחות הצבא הקבועים והמתמרנים שלנו יאלצו להגן על עצמם מפני כל חפץ מעופף.
איך ניתן ליירט עשרות ויתכן שגם מאות אלפי פגזים וטילים מדויקים, חלקם ארוכי טווח וכבדים מאוד? יש שיאמרו לכם אז ניירט את הפגזים והטילים באמצעות טילי כיפת ברזל, השרביטים והחצים.

[בתמונה: טיל פאתח 110. גם הוא יעבור מהפכת דיוק... התמונה היא צילום מסך]
ובכן, אנחנו נצליח ליירט רק חלק קטן מאוד מהמתקפה הזו באמצעות הטילים נגד טילים. העלות הכוללת של הטילים נגד טילים גבוה פי עשרות מעלות הפגזים; והטילים המדויקים ולכן היו בטוחים, מספרם של הטילים נגד טילים תמיד יהיה קטן פי כמה מהנדרש.
יש לנו בנוסף לבעיה הכמותית גם בעיה איכותית שלא ארחיב בהסברים כאן. הטילים נגד טילים מוגבלים מאוד ביכולות שלהם. טיל נגד טילים מתוכנן ליירט רק חלק קטן מסוגי האיומים השונים.
אז מזמן, לפני כ- 15 שנים ההינו חייבים לפתח מענה יעיל וכלכלי לתהליך הזה, ולא להמתין לארה"ב שהיא תעשה.
האמריקאים מוגנים ע"י אוקיינוסים ולא מאוימים ועוצמת ההרתעה שלהם גדולה מאוד. אנחנו חיים במדינה המאוימת בעולם ובאזור הפרוע ביותר בעולם. האפשרות היחידה להוזיל את עלות היירוטים לרמה בה נוכל להתקיים ברמת חיים גבוה וגם להגן על עצמנו היא באמצעות הלייזר העוצמתי הסקייגרד.

זה הלייזר היחיד שיכול להתמודד מבחינת עלויות נמוכות, זמן היירוט הקצר וטווח היירוט הארוך עם הפגזים והטילים המדויקים בהם מצטיידים כעת ויצטיידו בהיקף נרחב. ארגוני הטרור וצבאות ערב בשנים הקרובות.
הניסיונות לפתח מענים קינטיים חדשים או לייזרים חלשים (מה שמכונה, לייזר חשמלי) אינם יעילים, חסרי תוחלת ולא יגנו על העורף.

נו, טחנת את השכל כבר עם הלייזר הכימי. ברור שיש לך כאן אינטרס כלכלי, שלא לומר שכנראה אתה ממש המנכ"ל של החברה.
שקוף מדי.
טעית