[בתמונה: באסטרטגיה, אין מומחיות נטולת השקפת עולם פוליטית! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי webandi לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 22 באפריל 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר שני מתוך ארבעה העוסק בהיבטים השונים של האסטרטגיה. המאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: אסטרטגיה – הרמה העליונה של הפעלת כוחות בלחימה;
• פנחס יחזקאלי: אסטרטגיה עסקית;
• פנחס יחזקאלי: אסטרטגיה משטרתית.

*  *  *

תופעה מוכרת בשיח הפוליטי הישראלי היא, הניסיון למכור רעיונות, מבית מדרשו של השמאל, באמצעות מומחים, המציגים, לכאורה, חוות דעת "מקצועית" "אובייקטיבית". כך, במשך שנים, נהנה השמאל ממונופול כזה על השיח הביטחוני; כשכל דעה סותרת שהציג גורם אחר, נדחתה בזלזול כ"דעה פוליטית". 

אחת הקבוצות הללו הייתה הקבוצה המכונה "מפקדים למען בטחון ישראל". העובדה - שחברי קבוצה זו משווקים את המלצותיהם הפוליטיות במסווה מקצועי - מלמדת דבר פשוט ומוכר: למי שמחזיק בהגמוניה פוליטית יש דרכים יעילות לספר, שעמדותיו מבטאות את "המובן מאליו המקצועי"; ולהאשים את הקברניט בקבלת החלטות "לא מקצועיות"!

.

דוגמאות כאלה יש בשפע. קחו למשל שני קצינים בכירים במילואים, ששניהם שימשו כאלופי פיקוד המרכז: האלוף גדי שמני והאלוף רוני נומה. גדי שמני מספק חוות דעת מומחה של "שמאל"; רוני נומה של "ימין. אבל גדי שמני מייחס לדעתו "אובייקטיביות" ודורש להגן על "הדיון המקצועי", כאילו דעתו שלו אינה פוליטית... אז רוני נומה הוא פוליטי, וגדי שמני לא?

הנה לפניכם משמאל קריאתו של האלוף גדי שמני כנציג של מה שמכונה "מפקדים למען ביטחון ישראל", שקורא (ראו משמאל): "להוציא את הביטחון מחוץ למשחק הפוליטי פופוליסטי"... "זה לא פוליטיקה ולא פופוליזם" - הוא טוען - "זה ביטחון מדינת ישראל".

ואחרי האזהרות הקשות הללו, מסביר גדי שמני ומפרט - באופן מקצועי ואובייקטיבי כמובן... - את הסכנות שבסיפוח בקעת הירדן.

אבל, כשפרסמתי אני - מול דעת המומחים הללו - את החוברת על חיוניות שטחי C ביו״ש לקיום מדינת ישראל (במסגרת מרכז בגין סאדאת באוניברסיטת בר אילן; ראו תמונת כריכה משמאל למטה), ביטלו אותה המומחים כלא יותר מדיון פוליטי.

אבל, כיצד ניתן לדון בשאלת ארץ ישראל בציפייה שהדיון יהיה ״לא פוליטי״? 

[לכל פרקי החוברת: 'הנסיגה משטחי C ביהודה ושומרון - סכנה קיומית', לחצו כאן] [לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

כשמדובר באסטרטגיה, הכל פוליטי!

בניגוד לשאלות ברמה הטקטית, שם אפשר, אולי, לנקות את הדיון המקצועי מהטיה של שאלות הקשורות להשקפת עולם, דיון ברמה האסטרטגית כרוך ביסודו בשאלות כאלה; וככזה, הוא בוודאי מעורב מטבעו בממדים פוליטיים. כל עוד נמשיך להחזיק באשליה שניתן לקיים דיון אסטרטגי בשאלת גבולות הביטחון של ישראל - בהקפדה על הפרדה בין הממד המקצועי לממד הפוליטי - נמשיך להיות שבויים של ההגמוניה התרבותית של השמאל.

[בתמונה משמאל: כריכת החוברת: "הנסיגה משטחי C ביהודה ושומרון: סכנה קיומית", לגרשון הכהן. המפה על הכריכה הוכנה על-ידי מרטין שרמן וניתנה באדיבותו]

"כשהמומחה מפריע לך ללכת בדרך שבה אתה מבקש ללכת, החלף אותו!" - פסק דוד בן גוריון - וידע מה פסק... (עוד על בן גוריון והמומחים, ראו בהמשך).

אם נבין שאין מקצועיות טהורה באסטרטגיה ללא השקפה פוליטית, נוכל לעסוק במהות בצורה משוחררת יותר. במצב הזה, נקבל שתי קבוצות "מקצועיות", שמביאות בפני מקבלי ההחלטות המלצות מתנגשות, שביניהם יוכל להחליט על פי השקפת עולמו הפוליטית; מבלי שיואשם בקבלת החלטה שאינה קשובה להמלצה המקצועית!

זו, במידה רבה, המציאות המתקיימת בקבלת החלטות רפואיות. בנקודות בריאותיות קריטיות, אני מבקשים דעה שנייה (Second Opinion), שלעתים היא שונה לחלוטין, ואין חולק על כך שכל אלה שסיפקו לנו את הערכותיהם מומחים!

[להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בכרזה: דוד בן גוריון והמומחים... התמונה המקורית היא נחלת הכלל. שם הצלם אינו ידוע. הכרזה: ייצור ידע]

כך גם בביטחון!

הנה למשל בינואר 2020: לא יבשה העט מעל הזמנת הנשיא האמריקני לשעבר, דונלד טראפ לראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו ולשר הביטחון בני גנץ להגיע לוושינגטון, וכבר קיבלנו חוות דעת מלומדת במודעה גדולה בעיתון הארץ, שבה מאיימים המומחים: "הציבור חייב לדעת שהציבור ישלם"... אך הנה נפל דבר בישראל וגם מומחים מצידה השני של המפה החלו לפרסם את דעתם ביתר תוקף: מול חוות הדעת של "מומחים מן השמאל", נשמע עתה גם קולם של "מומחים מן הימין"...

הנובל של כהנמן...

על המורכבות בקבלת החלטות בדילמות כאלה - כאשר חוות הדעת המדעיות המקצועיות סותרות זו את זו - עמדו בהרחבה כהנמן וטברסקי במחקריהם על הרציונליות ואי הרציונליות המתבטאים בפסיכולוגיה של קבלת החלטות. בהכרה בעומק המשמעות של תובנות אלה להבנת מושג הרציונליות ותופעת האדם בכללותה, זכה כהנמן בפרס נובל.

בעומק הסוגייה טמונה הביקורת הפוסט מודרנית על בשורת המודרנה. הבשורה המודרנית ציפתה שעם התפתחות המדע, והיכולת להוביל קבלת החלטות בהכוונת הבירור המדעי, יצטמצם מרחב אי הוודאות המעיק על מנהיגים בחובתם בצומת הדרכים לקבל החלטות. אלא שדווקא התפתחות המדע היא שחוללה את התנאים להיווצרות מחלוקות מדעיות, שההכרעה בהם אינה יכולה להיעשות בכלים מתודולוגיים נטולי השקפת עולם ועמדות ערכיות.

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן]

[בתמונה: עמוס טברסקי ז"ל משמאל ודניאל כהנמן מימין. מקור תמונתו של עמוס טברסקי פרטי, ואנו מאמינים שאנחנו עושים בה שימוש הוגן. תמונתו של דניאל כהנמן היא נחלת הכלל]

העידן הפוסט מודרני מתגלה בהיבט זה כנובע מהתבוננות מעשית במאבק המתרחש בשדה המחקר המדעי על אימוץ תיאוריה בין תיאוריות מתחרות. פוסט מודרנה במבט זה, היא במידה רבה תוצאה של התפתחות הידע המדעי והמודעות המתודולוגית לדרכים שבה הוא מתקבל בקהילה המדעית כידע בעל תוקף מדעי. הספק שהוטל בהבטחה המודרנית הוא ספק ממשי פי כמה מתפנית אופנתית או גחמה פילוסופית תרבותית.

מנקודת מבט זו, מרגע שהציבור יפנים כי המומחיות הצבאית לכשעצמה, מביאה נימוקים לכאן או לשם, ללא אפשרות להכרעה מקצועית נטולת השקפת עולם, נפתח משחק חדש. המגמה של קבוצת ה״מפקדים לביטחון ישראל״ למיתוג חוות דעתם כאמת המקצועית המובילה, נדרשת למיצוב מחודש של נקודת המוצא לפנייתם אל הציבור ואל מקבלי ההחלטות.

בקיצור: ברוכים הבאים לעידן הפוסט מודרני - שהחל בהיסטוריה הפוליטית הישראלית, כבר עם בן גוריון באופן בו היטיב להגדיר את מגבלת המומחיות המדעית כשאמר: ״המומחים מומחים למה שהיה, אולי למה שקורה, לא למה שיקרה״. בדיון על עתיד מדינת ישראל בזיקתה למרחבים שמעבר לקו הירוק, יש למומחים מה לומר; אולם, ראוי להזכיר, שאיש מהם אינו מומחה למה שיקרה ובוודאי לא למה שראוי לעם ישראל לייחל ביחס למה שיקרה".

[בכרזה: דוד בן גוריון על המומחים: "הם מומחים למה שהיה. לא למה שיהיה...". התמונה המקורית של דוד בן גוריון: לע"מ. שם הצלם אינו מופיע]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• גרשון הכהן (2019), הנסיגה משטחי C ביהודה ושומרון: סכנה קיומית, ייצור ידע, 23/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 31/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.