[בתמונה: וינסטון צ'רצ'יל משמאל וקלמנט אטלי מימין. צ'רצ'יל לקח את אטלי לועידת פוטסדאם, למרות שהיה בטוח בניצחונו...]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כבוד לאומי הוא כלי ביחסים בין לאומיים; ומי שאיננו שומר על כבודו מאבד כבוד בקרב אומות העולם. האופן שבו טיפלו שני המועמדים לרשות הממשלה בהזמנת נשיא ארצות הברית לא הוסיפה כבוד להם, ולנו.

במקרה הזה, האשמה מונחת לפתחו של בנימין נתניהו (למרות שגם לגנץ לא חסר...):

אם היה ברור לבני גנץ שכבודו יישמר, אולי היה נמנע כל 'גן הילדים' הזה מול נשיא ארצות הברית; והממשל האמריקני לא היה צריך להתערב בקטטה הפנימית בישראל; ולא היה צריך לסדר לבני גנץ פגישה מיוחדת; כדי שיספיק לחזור לביצה שלנו לקרב הפנימי על החסינות, כי אף אחד משני התרנגולים איננו מסוגל להגיע ביחד ולתת כבוד הדדי אחד לשני במגעים עם המעצמה הגדולה בעולם.

[למאמר: 'כבוד לאומי והשפלה לאומית: כלים ביחסים בינלאומיים', לחצו כאן]

נתניהו אוהב כשמשווים אותו לצ'רצ'יל אבל ההשוואה הבאה לא תנעם לו (ושוב, למרות שגם גנץ איננו נקי בסיפור הזה...). אז נכון שזה לא אותו הדבר, אבל נתקע לי בראש, משום מה, סיפור הבחירות בבריטניה ב- 1945, וועידת פוטסדאם:

קצת רקע: ועידת פוטסדאם היא אחת הוועידות הבינלאומיות שהתכנסו, כחודשיים לאחר כניעת גרמניה הנאצית, כדי לכונן הסדרים בינלאומיים חדשים; ותוצאותיה היו קריטיות עבור בריטניה. היא התכנסה ב-17 ביולי 1945 בארמון צציליינהוף בעיר פוטסדאם, על אדמת גרמניה הכבושה, לא רחוק מברלין. מועד פתיחת הוועידה היה תשעה שבועות אחרי כניעת גרמניה, בשעה שבעלות הברית (ארצות הברית בעצם...) עדיין נלחמה ביפן. הוועידה ננעלה ב-2 באוגוסט 1945. ארבעה ימים לאחר הנעילה הטילה ארצות הברית פצצת אטום על העיר הירושימה, לאחר שבמהלך הוועידה פרסמה ארצות הברית אולטימטום (ויקיפדיה: ועידת פוטסדאם).

[בתמונה: השולחן העגול של ועידת פוטסדאם בארמון צציליינהוף. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Avi1111 dr. avishai teicher. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

לפני הועידה, התקיימו בחירות בבריטניה ב-5 ביולי 1945 (12 יום לפני תחילת הוועידה); והיו אלה הבחירות הראשונות מזה עשר שנים. עד למינוי צ'רצ'יל לראש ממשלה, משלה ממשלה שמרנית. מאז ה-10 במאי 1940 - כשהחליף וינסטון צ'רצ'יל את נוויל צ'מברליין כראש הממשלה - משלה בבריטניה ממשלת אחדות לאומית. המפלגה השמרנית של צ'רצ'יל ומפלגת הלייבור של קלמנט אטלי חברו יחד, ואטלי שימש כסגן ראש הממשלה בעל סמכויות נרחבות בתחום הפנים. למעשה, ניהל אטלי את המשק הבריטי כאשר צ'רצ'יל ניהל את יחסי החוץ ואת העניינים הקשורים בניהול המלחמה.  בקרב גורמי השלטון בבריטניה - וגם בתקשורת - הייתה אחדות דעים שצ'רצ'יל ינצח בגדול. זו הייתה גם הסיבה להקדמת הבחירות על ידי השמרנים, שרצו 'לרכב על גל הניצחון על הנאצים' ולהרוויח קדנציה נוספת. הלייבור קיווה לנס אבל גם הוא לא האמין. בתחושה שהניצחון בכיסו יצא צ'רצ'יל לוועידת פוטסדאם. אולם, כיוון שהיה מדובר בתקופת ההמתנה לתוצאות הבחירות, קיבל החלטה לקחת את סגנו - ויריבו בבחירות - קלמנט אטלי איתו. גם המנהיגים שהשתתפו בוועידה היו בטוחים שצ'רצ'יל ינצח; וערב ההכרזה, עזב צ'רצ'יל את הועידה לקבל את תוצאות הבחירות בבריטניה. הוא לא שב יותר לוועידה. אטלי המשיך במקומו (את השוק הגדול ביותר, אגב, קיבל שליט רוסיה סטלין, שהיה בטוח שהבחירות 'תפורות'...).

[התמונה הרשמית של ועידת פוטסדאם. מימין לשמאל: יוסף סטאלין הדיקטטור הסובייטי; הארי טרומן הנשיא האמריקני הטרי, שהחליף את פרנקלין דלאנו רוזוולט שנפטר; ווינסטון צ'רצ'יל, עדיין ראש ממשלת בריטניה. איש לא העלה בדעתו, אגב, לתת לאטלי מעמד של ראש מדינה, רק בגלל שממתינים לתוצאות הבחירות. הוא עמד בצד והסתכל על התמונה (לתשומת ליבו של בני גנץ...)]

אז למה לא חיכו לתוצאות הבחירות?

עלובה, לטעמי, גם הביקורת של חלק מהפוליטיקאים, על שלא חיכו לתוצאות הבחירות בישראל כדי להעלות את תכניתם.

כזכור, האמריקנים המתינו יפה שתי מערכות בחירות בעוד ישראל בוחרת את עצמה לדעת; בעוד הפוליטיקאים בישראל 'משחקים בקקה' על גבנו... . עכשיו, חלק מהפוליטיקאים הללו - שמכרו אותנו בשביל משחקי הכוח שלהם - באם בטענות לאמריקנים שהם לא מחכים עד שנגמור לדמם...

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: ועידת פוטסדאם.
• פנחס יחזקאלי (2020), כבוד לאומי והשפלה לאומית: כלים ביחסים בינלאומיים, ייצור ידע, 11/1/20.