גדעון שניר: האתגר – מהי המטרה של מדינת ישראל?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי FelixMittermeier לאתר Pixabay]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

*  *  *

הדיון החשוב שהחל באתר זה בשאלה: "מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל" מחייב אולי דיון מקדים בשאלה: מדוע אין לישראל אסטרטגיה לאומית גלויה, כתובה, מפורסמת ונלמדת?

ניתן להתרשם שזה אכן המצב; לא בגלל שמנהיגי ישראל חושבים כי זה "דבר מיותר"; אלא בשל התרבות האסטרטגית הישראלית, המאופיינת בחשיבה ובעשייה קצרת טווח.

[למאמר: 'מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל?', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: תרבות אסטרטגית: התרבות הארגונית של מדינות בתחום האסטרטגי, לחצו כאן]  [להרחבת המושג: אינטרסים לאומיים - אינטרסים חיוניים, לחצו כאן]

ישראל פועלת ומתפקדת בסגנון של "מבצעים" קצרי זמן; כפי אורכה של הקדנציה השלטונית האופיינית לנו. לכן:

  • אצלנו אין כבר מלחמות - רק "מבצעים";
  • אין תכנון ארוך טווח כמעט לשום דבר;
  • הכלכלה חיה מרבעון לרבעון (שלא כמו במדינות אחרות באזור בהם מקובלת חשיבה ותכניות חומש).
  • כל מה שמעבר לשנתיים, אינו בא בחשבון;
  • והפופוליזם הוא שמכתיב את תהליך קבלת ההחלטות.
  • אפילו הניסיון לתכנן תקציב ממשלתי לשנתיים, אינו בר מימוש; כי מהרגע שתכנית התקציב מאושרת - מיד מתחילים לשנותה, ואת הניסיון לשמר את תקציב הביטחון - המתכונן למספר שנים קדימה - מצליחים לשמר איכשהו ממש בשיניים;
  • שלא לדבר על תכנון וביצוע מערכת להסעת המונים, שהפכה לבדיחה מאד לא מצחיקה.

החיסרון הגדול של ניסוח מסודר של  ייעודאינטרסיםמטרות; ויעדים לאומיים הוא, שהוא עלול חלילה, לחייב את מעצבי המדיניות ומקבלי ההחלטות!

  • תארו לעצמכם למשל, שהיה בזמנו קוד חילופי השבויים מחייב, כמו זה שניסח פרופ' אסא כשר. אז, לא היו משחררים אלפי טרוריסטים עם דם על הידיים תמורת שחרורם של טננבאום ושליט;
  • לא היו מאמצים את הסכמי אוסלו;
  • אהוד אולמרט לא היה מעז להציע את הנסיגה האחרונה שלו לאבו מאזן;
וכך הלאה. גם לגבי תופעות שגרתיות בחיי היום יום שלנו - כמו ניקוי חופי הים המזוהמים, תפיסת נהגים שיכורים, התמודדות עם תאונות דרכים, מבריחי סמים, מלחמה בהון השחור- רובם מתנהלים כ"מבצעי שבוע", פעם בשנה... דוגמה רצינית יותר היא מלחמת לבנון הראשונה ב- 1982. כשביקרתי באג"ם פיקוד צפון שמתי לב, לכך שמפת המבצעים - התלויה על הקיר - חסרה את הכותרת המחייבת, המגדירה את הכוונה והמטרה העליונה. לשאלתי, השיב קצין האג"ם הפיקודי בחיוך סלחני, ש "כדאי שלא תהיה". העמימות חשובה, כי היא אינה מחייבת את מבצעיה... זה קיצור תולדות הכסת"ח!

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ייעוד לאומי, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרות לאומיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'יעדים לאומיים', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כסת"ח', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Gallila-Photo לאתר Pixabay]

זו גם הסיבה שמבצע "צוק איתן" (2014) ברצועה עזה נמשך 50 יום, כי לא הייתה כל תכנית אסטרטגית שהממשלה והצבא עמדו מאחוריה; וכל ההתנהלות וקבלת החלטות הושפעו מביקורת התקשורת וספירה שעתית של ההורגים והפצועים, ללא חתירה למימוש יעד מוגדר כלשהו, מלבד לחזור הביתה בשלום, ולהתכונן לוועדת החקירה הבלתי נמנעת.

חיסרון (ויש שיאמרו שאולי דווקא יתרון) הוא שתכנית אסטרטגית ממוסדת מחייבת, מטילה על הרשות המבצעת חישוקים, שעלולים לנטרל את הצורך והיכולת לשינויים ולהתאמה למציאות התזזית שבה אנו חיים. אנחנו חסידי ומעריצי האלתור, בזים לתכנון ולמימושו לאורך זמן. אנחנו חושבים ומתנהגים כספרינטרים למאה מטר, כי אין לנו את הסבולת הנדרשת לריצת מרתון.

[למאמר: 'האלתור – נשקם של המקצוענים או תחליף למקצועיות?', לחצו כאן]

סיכום עד כאן

אין כול ספק, שמדינה זקוקה להגדרה ולניסוח של יעדיה האסטרטגיים; אך, אם תשימו לב, הדוגמאות שהועלו באתר למדינות הדבקות בהגדרת האינטרסים הלאומיים הן בעיקר של המעצמות הגדולות! האם זה משום שהן יכולות להרשות לעצמן את ה"לוקסוס" הזה?

אני מבקש להציע להתחיל קודם בהגדרה "מהי מטרתה של מדינת ישראל? לשם מה הוקמה?, ולאחר שתתקבל הסכמה חברתית על "המטרה של מדינת ישראל היא..."- ניתן יהיה לגזור מכך את האינטרסים הלאומיים ואחר כך, את מלוא תכניתה האסטרטגית.

למשל: המטרה של מדינת  ישראל היא "להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי בארץ ישראל לדורות רבים ככול האפשר"

משמעויות

  1. אמרתי "העם היהודי" ולא "מדינת כול אזרחיה".
  2. בארץ ישראל - ולא באוגנדה, קנדה או ארגנטינה.
  3. בארץ ישראל - לא בהכרח על כל ארץ-ישראל, כדי להבטיח רוב יהודי.
  4. לדורות רבים ככול האפשר - כי לא ניתן להבטיח לעד, כפי שלא ניתן להבטיח ש "זו המלחמה  האחרונה".

הערה: לא ציינתי מושגים אחרים המקובלים בשיח הישראלי כמו "שלום" או "דמוקרטיה", כיוון שאלו הם אמצעים להשגת מטרה גבוהה יותר, ואולי מועדפים - אך בפירוש לא בלעדיים, אם אינם משרתים באופן אפקטיבי את הבטחת המטרה העליונה.

[למאמר: ביטחון לאומי – מושגי יסוד ויישומם, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *