אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
המאמר מבוסס, בחלקו, על דברים שנאמרו במסגרת רב שיח ב- INSS, ב- 30 בינואר 2020.
* * *
תרשו לי להיות אופטימי בנוגע לתכנית המאה של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ...
אם ננתח את רוב דברי המומחים שדיברו על המציאות החדשה שנוצרה בעקבות התכנית, נמצא מכנה משותף אחד: אנחנו מנסים לפתור בעיות של איך תראה המדינה הזו שלנו, באמצע המאה ה- 21, עם מושגים מהמאה ה- 19והמאה ה- 20... צריך לשנות מערכת מושגים ולהמציא רעיונות חדשים!
הפוטנציאל - הטמון במרחב שבן הים לירדן - לא הצליח להתפתח עד היום, כיוון שהגבולות שנקבעו ב- 1949 - ולאחר מכן המגבלות של כיווני החלוקה, במתווים השונים להסכם - יצרו אי יכולת לפתח את המרחב: כך למשל, לוקח לאדם, הנוסע מחברון לרמאללה, כמעט שעתיים להגיע; ולא בגלל המחסומים. בגלל הדרך... עיקר הפוטנציאל טמון באזור המדברי ובאזור שמקו פרשת המים מזרחה: כביש אורך ארוך, הנמתח מערד בדרום ועד הגלבוע בצפון... אם נוסעים לחברון ויורדים בכביש האורך מבאני נעים, מגיעים במהירות לרמאללה וגם לעמאן.
תכנית טראמפ פותחת פתח למגמות שישנו את המרחב, שמשנות גם את מרכז הכובד של הארץ הזאת, כולל חידוש המסדרון היבשתי העתיק בין המדינות, שנסתם בשבעים השנים האחרונות. שהרי, מדינת ישראל תמיד הייתה מדינת גשר בין מסופוטמיה למצרים... אנחנו חיים על גשר וחסמנו את הגשר... כיום, משאית מדמשק אינה יכולה, כמו בימי המנדט הבריטי, לנסוע למצרים. הדבר נמנע, בגלל הגבולות הסגורים והעדר מצב שלום שמאפשר חציית גבולות לתעבורה ומסחר. אבל גם אם זה ייפתר, אין יכולת במערכת התחבורה הקיימת לאפשר עוד נפח תנועה בכבישי האורך לאורך רצועת החוף העמוסים בכל שעות היממה. זה ישתנה רק אם תיבנה רשת כישים מתאימה בצד המזרחי של ארץ ישראל המערבית.
במציאות החדשה ניתן ליצור תשתיות חדשות ויכולות חדשות, שישרתו את שתי החברות; ובתוך זה, עם אנשי עסקים פלסטינים - שיודעים שהרעיון המונוליתי של שתי מדינות איננו משרת אותם - ועוד פלסטינים רבים שביום יום, יודעים את ההיזקקות שלהם לישראל. אלה עם ישראלים יצירתיים ייצרו מרקם של דו קיום, שייצור גם רעיונות חדשים; והשגשוג יהיה לתועלת כולם. שהרי, עם ישראל, במצוקותיו, המציא המצאות רבות. גם את הרעיון של איך תראה המדינה אפשר להמציא מחדש!
איך זה יתארגן?
אנחנו מערכת מורכבת ואנחנו חיים בתוך מערכת מורכבת. ובמערכת מורכבת כמו מדינה, דברים מתארגנים, לא רק באמצעות תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית , אלא גם באופן טבעי, בדרך של התארגנות עצמית, כמו תופעות רבות בחיי היום יום של כולנו. דברים מתהווים עם הזמן, ויהיו גם רעיונות חדשים.
ובהיבט הזה, כשאני רואה איך הפלסטינים מתארגנים - ואני מדבר עם פלסטינים רבים, רובם צעירים - צריך להכניס לתמונה מרכיב חשוב, והוא הדת ואין כוונתי לרדיקליות של חמאס, אלא לדת כחלק מהווי החיים; וזה מתחבר גם להרבה ישראלים. זהו מכנה משותף גדול ולא מנוצל דיו, וניתן כישויות לא מונוליטיות, לחיות גם עם שאיפות אסלאמיות; גם עם הבנת כורח החיים והתרומה שהם מקבלים מקיומה של ישראל, והם חיים את שניהם.
![[בתמונה: כביש אלון. תחשבו על אוטוסטרדה שתשרת את כל מדינות האזור... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Shuki. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F#/media/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:AllonRoad.jpg){kind=link}