[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MariSmithPix לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן]

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

"סייע בבית ספר הואשם בעבירות מיו בילדים: חולל את נפשם "ארבעה קרבנות, חלקם בני 9 בעת ביצוע המעשים נכללו בכתב האישום נגד דניאל כורמיאן, שהשתמש בהם ככלים לסיפוק יצריו וסטייתו המינית" (מורג, 2020).

זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות. לצערנו, אחת למספר ימים אנו עדים לדיווח על אירועים מזוויעים ועל קרבנות עבירות מין, חלקם הגדול קטינים. קרבנות אלו, שאחוז קטן מהם אזר אומץ להתלונן בפני רשויות החוק נאלצים להתמודד שוב ושוב מול האירוע הטראומטי שחוו במהלך ההליך הפלילי.

במשך קרוב לשנתיים בחנה ועדה את נושא קרבנות עבירות מין בהליך הפלילי בראשות נשיאת בית משפט מחוזי בתל אביב (בדימוס) דבורה ברלינר יחד עם צוות מומחים מתחומי עשייה שונים. הוועדה בחנה את הנושא מכלל היבטיו, שמעה מומחים שעוסקים בתחום וקראה חוות דעת כתובות שהוגשו לה. בתום עבודה מושקעת ומאומצת מאד, התפרסם לפני חודש: "דוח הועדה הבין משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי".

תפקידה של הוועדה היה לבחון את הטיפול בנפגעי עבירות מין בכלל שרשרת האכיפה, כשהדגש הוא על היחס הניתן בהליך הפלילי. הועדה התבקשה לאתר לאפיין ולמפות קשיים שנפגעי עבירות מין חווים במערכת האכיפה ובהליך השיפוטי ולגבש פתרונות ישימים, שיהיה בהם כדי ליתן מענה ראוי לצורכי הנפגעים. הועדה מציגה רקע תאורטי כמו גם מחקר שעשתה, השוואת נתונים בארץ ובמדינות אחרות, והמלצות מאד מפורטות לכל אחד מארגוני מערכת אכיפת החוק המעורבים בהליך הפלילי.

(כאן המקום להודות לעמיתה שלנו לד"ר חגית לרנאו עו"ד, המשנה לסנגור הציבורי הארצי (ראו תמונה משמאל), שהייתה חברה בצוות הוועדה ושהביאה את הנושא החשוב לידיעתנו).

מספר נתונים בתחום מתוך השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל 2018 ודו"ח הוועדה....

• בעשור האחרון חלה עליה במספר עבירות המין החמורות המדווחות למשטרה, מ 7,469 בשנת 2009 ל 12,077 בשנת 2018. המשטרה ביצעה בשנת 2018 15,832 מעצרים מתוכם 127 קטינים בעבירות מין.
• נתוני מרכזי הסיוע מלמדים שבחמש השנים האחרונות חלה עליה במספר הפניות שהתקבלו מ 3,873 ל 4,286 בשנת 2018.
• להערכת איגוד מרכזי הסיוע רק 13.7% מהפונים למרכזי הסיוע בוחרים להגיש בסופו של דבר תלונה למשטרה.
• מנתונים שפירסם האו"ם בשנת 2011 עולה ששיעור הדיווח על עבירות אינוס בישראל גבוה ב 20% מהמוצע במדינות ה- OECD.
• מנתוני הפרקליטות עולה כי בשנת 2018 נפתחו בפרקליטות 4,090 תיקים, שכללו עבירת מין אחת לפחות. באותה שנה הוגשו 684 כתבי אישום בתיקי עבירות מין מתוך כלל התיקים שנפתחו בפרקליטוץ בשנה זו, 17%. ( על רקע זה מושמעת ביקורת על הפרקליטות שחלק גדול מהתיקים אינם מגיעים לכתב אישום.
• 78% מתיקי עבירות המין הסתיימו בשנת 2018 בהסדר טיעון, כאשר השיעור הכללי של הסדרי הטיעון בשנה זאת 82%.
• תוצאות ההליך השיפוטי מלמדות על 80% הרשעה בשנת 2018.
• משך זמן החקירה במשטרה בעבירות אלו הוא כחודש וחצי בממוצע 39 ימים.
• מנתוני הפרקליטות עולה כי ב 90% מהתיקים מתקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק בתוך שנה מהיום שהמשטרה מעבירה את התיק לפרקליטות. ב 66% מהתיקים זמן הטיפול בפרקליטות הינו כחודש עד הגשת כתב אישום.
• מנתונים שמנסרו לועדה מהנהלת בתי המשפט עולה שמספר המורשעים בגין עבירות מין מתאפיין ביציבות בעשור האחרון ונע בין 800-1000- מורשעים בשנה.
• על פי נתוני המשטרה ב 78% מהתיקים שנפתחו בשנת 2018 נפגעו נשים, נערות וילדות. הוגשו 1,334 תלונות על עבירות מין בידי נערים או נערות ( מגיל 12 עד 18) ו 740 תלונות בידי ילדים או ילדות עד גיל 12.

סיכום הצרכים של נפגעי עבירות המין בהליך הפלילי שהגיע אליהם הועדה:

• הצורך בקבלת מידע ובקשר ישיר, רציף, מקצועי ובזמן אמת עם נציגי הרשויות שמטפלות בתיק.
• הצורך בהשמעת קולם של נפגעי עבירות המין והגברת מעורבותם בהליך הפלילי.
• הצורך בקיצור ההליך הפלילי והתאמתו לנפגעי עבירות מין.
• הצורך בשמירה על פרטיות הנפגע.
• הצורך בהקניית הגנה וביטחון
• הצורך בקבלת פיצוי
• הצורך בהכרה ובמציאות משמעות.

בפרק ההמלצות הועדה מתייחסת ונותנת המלצות ספציפיות רבות לצורכי הקרבנות. המלצות פרטניות ומפורטות לכלל ארגוני מערכת אכיפת החוק: משטרה, תביעה, ומערכת בתי המשפט.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Vitabello לאתר Pixabay]

המלצות מרכזיות: כלליות, רחבות ובין משרדיות:

• הקמת נציבות נפגעי עבירה ורפרנט ייעודי לתחום נפגעי עבירה ברשויות האכיפה ובבתי המשפט.
• מינוי מלווה קבוע לאורך כל ההליך הפלילי.
• הקמת מרכזים ייעודיים למתלוננים בגירים בעבירות מין בדומה למרכזי הגנה לקטינים.
• בחינת תוכנית הרצה (פילוט) של מחלקות או צוותים ייעודיים לטיפול בעבירות מין ברשויות האכיפה ובבתי משפט.
• פיתוח הליכי צדק מאחה בעבירות מין.

כותבת ד"ר חגית לרנאו עו"ד : " ההמלצות הינן ביטוי לצורך להרחיב את חובת המדינה לפעולה המכוונת לדאגה לחוסן הנפשי של מתלוננים ונפגעים, לשיקומם, וכן לעידוד נפגעים נוספים להגיש תלונות ובכך לחזק את שלום הציבור וביטחונו".

אחרית דבר

פרסום העבודה הרצינית והמקיפה ביותר של ועדת ברלינר מציבה אתגר רציני בפני מערכת אכיפת החוק להתמודדות מול אחת מתופעת הפשיעה החמורות והקשות ומעמידה במרכז את קרבנות עבירות מין בהליך הפלילי. מומלץ לכל העוסקים בתחום אנשי משטרה, פרקליטים ,סנגורים, גורמי טיפול ותקון, קרימינולוגים ועוד,לקרוא וללמוד את דו"ח הועדה. אני תקווה שאכן ישכילו במערכת אכיפת החוק להביא לידי יישום את מרבית המלצות הועדה.

ונסיים מתוך פסק דינו של כבוד השופט, יצחק עמית בבש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר:

"קשה היא דרכה של מתלוננת בעבירות מין אם לא די באירוע הקשה שעברה, הרי שהגשת התלונה, הבדיקה הרפואית, החקירה המשטרתית, העדות בבית המשפט והחקירה הנגדית, החשיפה הבלתי רצונית בפני מכרים וקרובים ולעיתים אף התקשורת- כל אלו מעצימים את סבלה של המתלוננת. הפסיקה הכירה ב- "פגיעה המשנית" שנגרמת למתלוננת עקב הליכי המשפט והחקירה ואף דימתה את הדרך הקשה שעוברת המתלוננת ל- "אונס שני".

[תמונתו של השופט, יצחק עמית, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי הרשות השופטת. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן] 

מקורות והעשרה

• בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיננר 31 ( 23.1.2014)
• הרשות השופטת ( 2020), "דו"ח הוועדה הבין משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי - דין וחשבון". טבת התש"ף דצמבר 2019. ירושלים.
• דוח הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי.
• מורג, ג (2020) "סייע בבית ספר הואשם בעבירות מין בילדים. Ynet ,03.02.20
• משטרת ישראל (2019), השנתון הסטטיסטי לשנת 2018. אג"ת/מח'אסטרטגיה מדור סטטיסטיקה. ירושלים.